עורך דין רשלנות רפואית
עו"ד ד"ר אהובה טיכו

כמו כל תביעה אחרת, גם תביעת רשלנות רפואית כפופה לתקופות ההתיישנות. תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום צמיחת עילת התביעה. על פי רוב, המשמעות היא 7 שנים מיום ההתרשלות. אולם כאשר הניזוק הוא ילד, תקופת 7 השנים תחל רק עם הגיעו לגיל 18. המשמעות היא שעל רשלנות רפואית שקרתה לכם עד לגיל 18, תוכלו להגיש תביעות עד הגיעכם לגיל 25.
זאת ועוד, במקרים בהם לא ידעתם במועד קרות האירוע על הרשלנות אלא רק לאחר מכן, תקופת ההתיישנות תתחיל רק עם היוודע דבר הרשלנות בפועל. זאת, אך ורק במקרים בהם לא היה עליכם לדעת על הרשלנות מוקדם יותר ובתנאי שלא חלפו 10 שנים מיום קרות הנזק.

רצוי להגיש תביעה בסמוך למועד ההתרשלות. זאת, מאחר שבשלב זה הוכחת הקשר שבין ההתרשלות לבין הנזק עודנה פשוטה יחסית. ככל שעובר זמן ומתרחקים ממועד האירוע, כך יהיה קשה יותר להוכיח את אותה סיבתיות שבין ההתרשלות לבין הנזק. עם זאת, הדבר כמובן אפשרי ונעשה באופן תדיר אלא שבמאמץ עודף.

נזקים בלידה הם נזקים שנגרמו עקב התרשלותו של הרופא. למשל, אם הרופא הכריע שלא לשלוח את האם לניתוח קיסרי כאשר הנתונים היבשים הצביעו על כך שהיה לשלוח את האם לניתוח שכזה, וכתוצאה מכך העובר ניזוק – הרי שהתרחשו נזקים בלידה. לעומת זאת, נזקים שקרו שלא באשמתו של הרופא או מי מהצוות הרפואי אלא באופן טבעי, לא ייחשבו לנזקים בלידה הרלוונטיים לתביעת רשלנות רפואית.
בעניין זה חשוב לציין כי נזקים שקרו באופן טבעי אך היה ניתן לאבחן אותם מראש, אכן ייחשבו לרשלנות רפואית בלידה ולנזקים בלידה המצמיחים עילת תביעה. רשלנות רפואית באבחון הינה סוגיה מורכבת ויש להתייעץ עם עורך דין בנושא.

לא ניתן להעניק תשובה חד משמעית לשאלה זו. התשובה לשאלה תלויה בנסיבות המקרה הספציפיות. כאשר ניתן לתלות את הלידה המוקדמת ואת הפגם שהוביל לשיתוק המוחין ברשלנות הרופא, הרי שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית. לעומת זאת, במקרים רבים הלידה המוקדמת לא נגרמת באשמת איש אלא באופן טבעי. כמו כן, שיתוק מוחין קורה בזמן הלידה עקב אי ספיקת חמצן מספקת מצידו של התינוק – אירוע שלא ניתן לצפות מראש. מכיוון שכך, לא תמיד ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית עקב שיתוק מוחין שנגרם לפג.

הרופא המיילד ובית החולים הינם אחראים אפשריים לנזקים בלידה. רופא שלא ביקר את היולדת בתדירות מספקת, לא שלח אותה לניתוח כשהיה צריך, לא העניק טיפולים חיוניים או העניק טיפולים מסכנים, יכול להימצא אחראי לנזק.
כך גם בית חולים שלא הקפיד על סביבה סטרילית וכתוצאה מכך האם או העובר נפגעו מחיידק זיהומי בלידה. כך קרה בפרשת רז המפורסמת, במסגרתה קבע בית המשפט כי מחובתו של בית המשפט להוכיח שהוא שמר על סטריליות וזו לא חובתה של האם להוכיח את חוסר הסטריליות, מה שהקל מאוד על התביעה.

לא בהכרח. גם כאן, יש לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות. אם השארת השליה נגרמה עקב פעולות לקויות של הצוות הרפואי וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת, הרי שמדובר ברשלנות רפואית. לעומת זאת, במקרים בהם השלייה הוצאה לאחר מכן ולא גרמה לאם לכל נזק שהוא, עצם השארת השלייה בגופה לא תיחשב לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בניתוח הינה מקרה פרטי של עוולת הרשלנות הרפואית. רשלנות רפואית בניתוח תתרחש כאשר רופא לא עמד בסטנדרט המקצועי הסביר המצופה ממנו, וכתוצאה מפעולתו נגרם נזק למנותח. עצם פעולתו של הרופא נחשבת להתרשלות והנזק שנגרם בעקבותיה למטופל הופך את ההתרשלות לרשלנות רפואית שניתן לתבוע בגינה פיצויים.

כאשר ניתוח נכשל או שנגרמו בעקבותיו נזקים למטופל, יש לחשוד ברשלנות רפואית בניתוח. בקשו מבית החולים את כלל המסמכים המתעדים את הניתוח ומסרו אותם לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יבחן האם אכן התרחשה רשלנות רפואית בניתוח.

במקרים של רשלנות רפואית בניתוח, ניתן לתבוע הן את הצוות המנתח עצמו והן את בית החולים שביצע את הניתוח. ישנו יתרון בתביעת בית החולים, שכן בית החולים יגיש תביעת צד ג’ לחברת הביטוח שהיא כיס עמוק שיוכל לשלם לכם סכומי פיצויים משמעותיים.

השארת גוף זר בגוף המנותח תהווה רשלנות רפואית במקרים בהם הגוף הזר הושאר שם בטעות ומתוך שכחה ולא מתוך החלטה מודעת, וכתוצאה מאותה שכחה המטופל סבל מנזקים ומזיהומים. זאת, מכיוון שהרופאים חרגו מהסטנדרט הרפואי המצופה מהם וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.

פגיעה במעיים בניתוח אפנדיציט בהחלט יכולה להיחשב לרשלנות. ניתוח אפנדיציט נחשב לניתוח שגרתי ופשוט יחסית ואם הניתוח גרם לפגיעה במעיים, ככל הנראה הרופא לא עמד בסטנדרט הרפואי המצופה ממנו.

ניתן לתבוע על נזק שהופיע לאחר ניתוח קיצור קיבה, בשני תנאים. ראשית, ניתן יהיה להגיש את התביעה אם הנזק היה צפוי. שנית, הגשת התביעה תתאפשר אם הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלותו של הרופא המנתח. ככל שהניתוח בוצע כהלכה והנזק הוא תופעת לוואי אפשרית לניתוח, לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים. לעומת זאת, במקרים בהם הנזק נגרם כתוצאה מפעולות לקויות של הצוות הרפואי, הרי שניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים.

רשלנות רפואית באבחון קורית כאשר רופא לא מאבחן מחלה או לקות כלשהי כפי שהיה מצופה ממנו, וכתוצאה מהאבחון הלקוי נגרם למטופל נזק. האבחון הלקוי יכול לנבוע מפענוח לקוי של בדיקה או מחוסר הפניה לבדיקה חיונית. לא אחת, רשלנות רפואית באבחון רלוונטית לחולים בסרטן אשר כתוצאה מהאבחון המאוחר, סיכויי ההחלמה שלהם נפגעו.

ניתן לתבוע פיצויים בגין גילוי מאוחר של מחלת הסרטן, כאשר היה על הרופא לאבחן את המחלה מוקדם יותר. הפיצויים ייפסקו לפי הפגיעה בסיכויי ההחלמה. אם, למשל, סיכויי ההחלמה נפגעו ב-20% עקב האבחון המאוחר והנזק מכומת ב-5 מיליון שקלים, הניזוק יקבל פיצוי על סך מיליון שקלים שהם 20% ממלוא הפיצוי.

אבחון מאוחר של אפנדיציט ייחשב לרשלנות רפואית, אם היה על הרופא לאבחן את הצורך בניתוח מוקדם יותר וכתוצאה מהאבחון המאוחר נגרם נזק למנותח. ככל שלא היה על הרופא לאבחן את הצורך בניתוח מוקדם יותר, או שהניתוח בוצע לאחר האבחון ועבר כהלכה, הרי שלא תצמח עילה לתביעת רשלנות רפואית כתוצאה מהאבחון המאוחר לבדו.

ניתן בהחלט להגיש תביעה על איחור באבחון זיהום, כאשר כתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. כידוע, בשדה הרפואי מתן מענה רפואי מהיר ויעיל לבעיות ולמצוקות הוא קריטי. עיכוב באבחון עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה של הטיפול ולגרום למחלות קשות.

רשלנות רפואית בחיסונים יכולה לקרות כאשר ניתן לבן אדם חיסון לא מתאים או חיסון הכולל מרכיבים אליהם המחוסן אלרגי. כתוצאה מכך, החיסון לא רק שלא יועיל למחוסן אלא אף יפגע בו. רשלנות רפואית בחיסון יכולה לקרות גם כאשר ניתן חיסון חזק מידי למטופל, שמחליש אותו.

לכל חיסון תופעות לוואי נדירות, אך טבעיות, שעלולות להופיע אצל המחוסנים. ככל שמדובר בתופעת לוואי טבעית, הרי שלא ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות לעומת זאת, אם הפגיעה בריאות נגרמה כתוצאה מחיסון חזק מידי או מתגובה אלרגנית שניתן היה לצפות, הרי שנפגעתם מרשלנות רפואית ותוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית.

בכל מקרה בו נגרם לכם נזק לאחר חיסון, רצוי לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית לקבלת ייעוץ. ככל שהרופא יתרשם כי אכן נפגעתם מרשלנות רפואית בחיסון, תתקדמו להגשת תביעה.

רשלנות רפואית באבחון סרטן הינה מקרה פרטי של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית באבחון סרטן תתרחש כאשר היה מצופה מהרופא שיאבחן את הסרטן אך הוא לא אבחן את המחלה, וכתוצאה מכך נפגעו סיכויי ההחלמה של המטופל.

רופא מתרשל באבחון סרטן כאשר הוא לא מפנה את המטופל לבדיקות הרצויות לשם אבחון המחלה, על אף שהופיעו אצל המטופל תסמינים למחלה. כמו כן, במקרים בהם הרופא לא פענח כמו שצריך את הבדיקות ובעקבות כך לא אותר הסרטן, הרי שבוצעה גם כן התרשלות באבחון הסרטן.

ניתן להגיש תביעה על אבחון מאוחר רק כאשר האיחור גרם לנזק למטופל. חשוב להדגיש שסוג הנזק הרלוונטי הוא פגיעה בסיכויי ההחלמה. יש לבצע הערכה באיזו מידה נפגעו סיכויי ההחלמה של החולה והפיצויים ייחושבו בהתאם.

רשלנות רפואית בטיפול בסרטן קורית כאשר מוענק לחולה טיפול שגוי, המסב לו יותר נזק מתועלת. כדי להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית, יש לבחון האם הרופא פעל כפי שמצופה ממנו וכפי שסביר היה שרופא במעמדו יפעל. ככל שהתשובה לכך שלילית וכתוצאה מאותה פעולה לקויה של הרופא נגרם נזק למטופל, הרי שהתרחשה רשלנות רפואית בטיפול בסרטן.