רשלנות רפואית באבחון IUGR

כשעובר אינו גדל בקצב הצפוי, מדובר בסימן אזהרה שמחייב תשומת לב. פיגור גדילה תוך-רחמי (IUGR) הוא מצב שניתן לעיתים קרובות לזהות בזמן ולעקוב אחריו — ובדיוק משום כך, אי-אבחון או אי-מעקב עלולים להיות קריטיים. הורים שגילו בדיעבד שהעובר היה קטן מהצפוי שואלים בצדק האם היה אפשר לפעול מוקדם יותר.

פיגור גדילה אינו תמיד נמנע, ולעיתים נובע מגורמים שאינם בשליטת הצוות. אך קיים פרוטוקול מעקב מקובל, וסטייה ממנו עלולה לעלות כדי רשלנות. במאמר זה נסביר מהו IUGR, מתי אי-אבחון או אי-מעקב עשויים להצביע על רשלנות, כיצד מוכיחים זאת, ומה ניתן לעשות.

מהו פיגור גדילה תוך-רחמי (IUGR)?

פיגור גדילה תוך-רחמי (Intrauterine Growth Restriction) הוא מצב שבו העובר אינו ממש את פוטנציאל הגדילה הצפוי לו, ומשקלו נמוך מהאחוזון המקובל לגיל ההיריון. המצב קשור לעיתים קרובות לאי-ספיקה שלייתית, ולפיכך לאספקת חמצן ומזון מופחתת לעובר.

הזיהוי נעשה באמצעות מעקב אולטרסאונד אחר מדדי הגדילה, הערכת כמות מי השפיר, ובדיקת דופלר להערכת זרימת הדם בשליה ובחבל הטבור. עובר עם IUGR נחשב בסיכון מוגבר ומחייב מעקב צמוד.

מתי IUGR עשוי להצביע על רשלנות רפואית?

המבחן הוא מבחן “הרופא הסביר”. אלה הדפוסים הנבחנים לרוב:

• אי-אבחון פיגור גדילה למרות מדדים שהצביעו עליו.
• אי-מעקב צמוד (אולטרסאונד ודופלר) לאחר שזוהה חשד.
• אי-זיהוי החמרה והידרדרות בזרימת הדם בדופלר.
• עיכוב בלתי-סביר בהחלטה על יילוד מוקדם כאשר מצב העובר הצדיק זאת.
• התעלמות מתלונה על ירידה בתנועות העובר.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו רשלנות; הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד.

מהן ההשלכות האפשריות?

עובר עם IUGR שאינו מנוטר כראוי חשוף לסיכון מוגבר לתשניק לידתי, לפגיעה מוחית, ובמקרים הקשים — למוות עוברי תוך-רחמי. אבחון ומעקב בזמן, ולעיתים יילוד מוקדם מתוכנן, יכולים למנוע חלק מההשלכות הללו.

איך מוכיחים רשלנות ב-IUGR?

ההוכחה נשענת על ארבעת יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36): חובת זהירות, הפרתה, נזק, וקשר סיבתי. יש להראות שהמדדים הצביעו על פיגור גדילה, ושמעקב או יילוד בזמן היו משנים את התוצאה.

אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה במיילדות. נבדקים מדדי הגדילה בסריקות, בדיקות הדופלר, גרף המעקב, ומועדי קבלת ההחלטות ותיעודן. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב תיעוד מסודר — וחסר בתיעוד עשוי, בנסיבות מסוימות, לסייע בהעברת נטל ההוכחה.

התיישנות התביעה

בפגיעה לתינוק שנולד בחיים, תקופת ההתיישנות אינה מתחילה כל עוד הוא קטין — היא נספרת ככלל מגיל 18 (תביעה עד גיל 25). במוות עוברי, התובעים הם ההורים והמועד נספר ככלל מהאירוע (7 שנים). מומלץ לא להמתין, שכן שימור הראיות קל יותר ככל שהפנייה מוקדמת.

מה גובה הפיצויים?

בפגיעה מתמשכת ראשי הנזק רחבים: עזרת זולת, אובדן השתכרות עתידי, התאמות, שיקום וטיפולים, וכן כאב וסבל. אין דרך לנקוב בסכום מראש; הוא נגזר מהיקף הנזק, מחוות הדעת ומהכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שפיגור הגדילה היה אמור להתגלות או לקבל מעקב הדוק יותר. בחינה ראשונית על בסיס הרשומה ותוצאות הסריקות מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• רשלנות באבחון טרום-לידה
• רשלנות רפואית בטיפול בפגים
• רשלנות רפואית במהלך הריון

לסיכום

פיגור גדילה תוך-רחמי אינו תמיד נמנע, אך הוא מצב שניתן לעיתים קרובות לזהות ולעקוב אחריו. כאשר המדדים הצביעו עליו ולא אובחן, לא נוטר כראוי, או שהיילוד התעכב שלא לצורך — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת מומחה ובחינה של מלוא הרשומה ותוצאות הסריקות.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »