קביעת פגישת יעוץ

רשלנות רפואית בטיפול במחלת האפילפסיה

אפילפסיה או כפיון ("מחלת הנפילה") היא אוסף של הפרעות נוירולוגיות כרוניות. מרבית ההפרעות מקבלות ביטוי בדמות פרכוסים בדרגות חומרה שונות. התקפים אפילפטיים נוסעים מהתפרצויות של פעילות חשמלית לא תקינה בתאי העצב במוח.

יש לציין כי מלבד בפרכוסים, חולי אפילפסיה מרגישים ומתפקדים באופן נורמלי לגמרי.

אפילפסיה יכולה להיגרם מכמה וכמה סיבות, למשל:

  • מומים מולדים, שנגרמו במהלך התפתחות המוח.
  • פגם גנטי.
  • צלקות שנגרמו לקליפת המוח בעקבות חבלות, גידולים, זיהומים ואירועים מוחיים.

ישנן תרופות לאפילפסיה אך אלו אינן מרפאות את המחלה אלא רק מפחיתות את תדירות ההתקפים האפילפטיים. יש ליטול אותן באופן קבוע, מכוון שמטרתן היא מניעת התפשטותו של "הזיק החשמלי". את התרופות השכיחות בטיפול אפילפסיה מחלקים לתרופות חדשות ולתרופות ותיקות.

החדשות הטובות הן שאצל קרוב ל-70% מחולי אפילפסיה ניתן לשלוט במחלה באמצעות תרופות.

את הרשלנות הרפואית באפילפסיה ניתן לחלק ל-2 סוגים: רשלנות רפואית באבחון ורשלנות רפואית בטיפול באפילפסיה.

רשלנות רפואית בטיפול אפילפסיה

הטיפול באפילפסיה משתנה בהתאם לסוג האפילפסיה מימנה סובל החולה. כך למשל, רשלנות רפואית בנתינת טיפול אפילפטי ובהגשת תרופות מסוימות בעלות תופעות לוואי ללא מעקב צמוד ואבחון של אותן התופעות.

יש להבין כי עת הגשת תרופה שאינה מתאימה למטופל, הנזק הוא כפול. ראשית המטופל לא מקבל את הטיפול שהוא זקוק לו ולכן הוא ממשיך לסבול מהמחלה. שנית, התרופה השגויה שניתנה למטופל עלולה לגרלום לו לתופעות לוואי ולגרום להחמרה מיידית במצבו הבריאותי.

רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה

ישנן מספר דרכים לאבחון של מחלת האפילפסיה. יש לציין כי השלב הראשוני שיש לעשות הוא לאסוף מידע רב ככל האפשר על התסמינים מהם סובל החולה בזמן התקף. ברוב המקרים יהיה קשה לדלות מידע זה מהחולה עצמו ולרוב נעזרים בקרוביו.

השלב השני הוא ביצוע בדיקת EEG שאמורה לספק נתונים לגבי פעילותו הנוירולוגית של החולה.

את הבדיקה ניתן לבצע בשני דרכים עיקריות, הראשונה היא בזמן שינה (מונעים מהמטופל שינה במשך יממה שלמה, מרדימים אותו ובודקים את הפעילות המוחית שלו בזמן השינה) והשנייה היא באמצעות ניטור וידאו EEG (בבדיקה זו, מזרזים את הופעת ההתקף ובמקביל מתעדים הן את הפעילות המוחית והן את התסמינים).

הרשלנות הרפואית תתבטא בעיקרה במקרים בהם על אף הממצאים הרלוונטים של המחלה אובחנה בטעות מחלה אחרת והחמורה מכך, לא אובחנה בכלל. כמו כן, אי שליחה של המטופל לאבחונים מעמיקים (לדוגמא, ניטור וידאו EEG) חרף הממצאים יכולה אף היא להיחשב כרשלנות רפואית ותעמיד פיצוי בגינה.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments