קביעת פגישת יעוץ

רשלנות רפואית בלידה

תביעת רשלנות רפואית בלידה מתמקדת בעיקר ברשלנות הצוות הרפואי בזמן שהות היולדת בבית החולים, במהלך הלידה ובטיפול בפגיה. את תביעת היילוד ניתן להגיש תוך 25 שנה מיום היוולדו, והפיצויים הצפויים בתביעה כזו הם גבוהים שכן היילוד יסבול מנכות כל חייו.
לצורך בדיקת הרשלנות אנו נדאג להזמין את כל החומר הרפואי, נחלץ מהחומר את המידע הרלוונטי והשאלות הרלוונטיות ונפנה למומחה המתאים לחוות דעת ראשונית או מלאה בהתאם לפרטיי המקרה.

השאלות המרכזיות שמנחות אותנו בבדיקת רשלנות רפואית בלידה הן:

  • האם המוניטור הציג בעיות עובריות לפני הלידה או במהלכה?
  • האם הבעיות שהציג המוניטור היוו אינדיקציה לתשניק שעלול לגרום לנזק מוחי?
  • האם הייתה דרושה נוכחות רופא במהלך הלידה?
  • האם היה צריך לפעול לזירוז הלידה תוך כדי ביצוע לידת וואקום או ניתוח קיסרי?

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה:

אי נוכחותו של רופא בזמן המצריך נוכחות מסוג זה.
התעלמות מבעיות עובריות שמתגלות במוניטור לפני הלידה או במהלכה.
אי ביצוע ניתוח קיסרי בניגוד לפרקטיקה הרפואית.
רשלנות בעת ביצוע לידת מלקחיים, וואקום או ניתוח קיסרי.
אי הפנייה לבדיקות רלבנטיות או התייחסות רשלנית לתוצאותיהן.
רשלנות בזירוז או עיכוב לידה.
רשלנות בטיפול בפגים או תינוקות לאחר לידתם.
רשלנות והזנחה בטיפול באם לאחר הלידה.
הנזקים האופייניים לרשלנות זו: נזק מוחי בעקבות תשניק לידתי, פרע כתפיים (תסמונת ע"ש ארב). נזקים ליילוד כתוצאה מרשלנות ב: ניתוח קיסרי, לידת וואקום, לידה מכשירנית, לידות עכוז. רשלנות רפואית במעקב ובטיפול בפגים.

פסקי דין מובילים בתחום רשלנות רפואית בלידה:

ע"א 7375/02 בית חולים כרמל, חיפה נ' עדן מלול, ס(1) 11 (2005) – רשלנות הסתברותית – בית המשפט העליון פסק 20% פיצוי למרות שלא הייתה הוכחה ברורה של הקשר הסיבתי בין העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי לבין נזקי הילדה שנולדה עם נזק מוחי.
ת"א (שלום ראשל"צ) 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז"ל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.05.2007) – רשלנות באי מעקב אחר המוניטור – "מן הראיות שבפני עולה כי הצוות הרפואי לא עקב בצורה מעמיקה אחר נתוני המוניטור, וזאת במשך זמן ארוך של שעה וחמישים דקות. אין צורך לאמר, כי תכלית המוניטור היא מעקב מקצועי, וכי אין לו ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם. במקרה הנדון, הניטור עורר דאגה כבר מראשית הדרך, ומגמת ההחמרה הלכה והתחזקה. המידע הופיע בתרשים המוניטור – ואולם הצוות הרפואי לא התבונן במידע."
ע"א 9313/03 חאלד חביבאללה (קטין) נ' בית חולים נצרת E.M.M.S, נט(4) 18 (2005) – תיאור של גורמי הסיכון לפרע כתפיים בעת הלידה – גורמי הסיכום שיש לבחון הם היסטורית הלידות של האם, הריון לאחר שבוע 40, ילד מכרוזומי (מעל משקל מסוים), משך זמן הלידה, יתר לחץ דם, סוכרת. דיון בנוגע לרשלנות בשל אי נוכחות רופא בלידה – בית המשפט קבע שיש לאזן בין זכות החולה לקבל טיפול בידי אדם מיומן לבין מגבלות התקציב, המשאבים והעומס.

לפסקי דין נוספים..

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments