רשלנות רפואית בלידה

תביעות רשלנות רפואית בלידה כוללות מקרים רבים של כשלים בניהול הלידה או בטיפול ביילוד בסמוך ללידה, כשלים שגרמו לנזק לאם או ליילוד.

תביעות אלו מגוונות ומורכבות ודורשות ניסיון רב של עו”ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית.

תביעת רשלנות רפואית בלידה מתמקדת בעיקר ברשלנות הצוות הרפואי בזמן שהות היולדת בבית החולים, במהלך הלידה ובטיפול בפגיה.

את תביעת היילוד ניתן להגיש תוך 25 שנה מיום היוולדו, והפיצויים הצפויים בתביעה כזו הם גבוהים שכן היילוד יסבול מנכות כל חייו.

לצורך בדיקת הרשלנות אנו נדאג להזמין את כל החומר הרפואי, נחלץ מהחומר את המידע הרלוונטי והשאלות הרלוונטיות ונפנה למומחה המתאים לחוות דעת ראשונית או מלאה בהתאם לפרטי המקרה.

חשוב לציין כי רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש גם במהלך ההיריון, במהלך הלידה עצמה, או בטיפול הראשוני ביילוד לאחר הלידה. כל שלב מציב אתגרים ייחודיים ודורש מומחיות ספציפית בתחום הרפואי והמשפטי.

רשלנות בלידה יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול: במיון יולדות, בחדר הלידה, בניתוח קיסרי ובימים שאחרי הלידה, אצל האם ואצל היילוד. כשהכשל התחיל עוד בתקופת המעקב, למשל בבדיקה שלא בוצעה או בממצא שלא טופל, התיק נבחן כרשלנות רפואית בהריון ולידה יחד.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה

• אי נוכחותו של רופא בזמן המצריך נוכחות מסוג זה.
• התעלמות מבעיות עובריות שמתגלות במוניטור לפני הלידה או במהלכה.
• אי ביצוע ניתוח קיסרי בניגוד לפרקטיקה הרפואית.
• רשלנות בעת ביצוע לידת מלקחיים, וואקום או ניתוח קיסרי.
• אי הפנייה לבדיקות רלבנטיות או התייחסות רשלנית לתוצאותיהן.
• רשלנות בזירוז לידה, למשל במינון או בניטור של עירוי פיטוצין, או עיכוב בלידה שהייתה נדרשת בדחיפות.
• רשלנות בטיפול בפגים או תינוקות לאחר לידתם.
• רשלנות והזנחה בטיפול באם לאחר הלידה.
• אי מתן טיפול אנטיביוטי בזמן הלידה ליולדת שנמצאה נשאית של סטרפטוקוק מקבוצה B (GBS).
• סיבוכים של הרדמה אפידורלית שלא זוהו או לא טופלו בזמן.
• הנזקים האופייניים לרשלנות זו: נזק מוחי בעקבות תשניק לידתי, פרע כתפיים (תסמונת ע”ש ארב).
• רשלנות רפואית במעקב ובטיפול בפגים.

חשוב לציין כי לא כל סיבוך או תוצאה שלילית בלידה נובעים בהכרח מרשלנות רפואית. לידה היא תהליך מורכב ולעתים בלתי צפוי, ולכן ההבחנה בין סיבוך טבעי לבין רשלנות רפואית דורשת ניתוח מעמיק של כל המידע הרפואי והנסיבות הספציפיות של המקרה.

רשלנות רפואית בהריון ולידה: מדריכים לפי סוג המקרה

לכל סוג של כשל בלידה יש פרוטוקול רפואי משלו ושאלות משפטיות משלו. ריכזנו כאן את המדריכים המפורטים, וכל אחד מהם מסביר את הצד הרפואי, את הכשלים הנפוצים ואת מה שבודקים כשעולה חשד לרשלנות.

• תשניק בלידה (אספיקציה): חוסר חמצן לפני הלידה או במהלכה, ומתי זיהוי מאוחר שלו נחשב לרשלנות.
• רשלנות בלידת ואקום ומלקחיים: מתי מותר להשתמש במכשיר, ומתי ניסיונות חוזרים חורגים מהמקובל.
• לחץ פונדאלי ותמרון קריסטלר: לחץ על בטן היולדת: הסיכונים, ומתי הוא אינו מתאים.
• פיטוצין בלידה: זירוז צירים, מינון וניטור: מה נבחן בתביעה.
• מים מקוניאליים: מה המשמעות של מקוניום במי השפיר, ואיך הצוות אמור להגיב.
• קרע בלידה, כולל קרע דרגה 3 ו-4: קרעים שלא זוהו או לא תוקנו, והנזק המתמשך שהם משאירים.
• לידה שקטה ומות עובר: מתי אובדן עובר קשור לכשל במעקב או בניטור.
• היפרדות שליה: סימני אזהרה שדורשים תגובה מיידית.
• פיגור לידה ואיחור ביילוד: לידה ממושכת וההחלטה מתי להתערב.
• טיפול נמרץ יילודים ופגייה: כשלים בטיפול ביילוד בימים הראשונים.
• תביעת רשלנות בגין שיתוק מוחין: הקשר בין אירוע בלידה לשיתוק מוחין, ואיך מוכיחים אותו.

איך אדע אם נגרם לילוד שלי נזק בעקבות רשלנות בלידה?

זיהוי רשלנות רפואית בלידה הוא תהליך מורכב שדורש בדרך כלל מומחיות רפואית ומשפטית. עם זאת, ישנם מספר סימנים שעשויים להצביע על אפשרות של רשלנות.

סיבוכים בלתי צפויים שלא הוזכרו כאפשריים לפני הלידה, או שינוי פתאומי במהלך הלידה, כמו מעבר מהיר מלידה טבעית לניתוח קיסרי דחוף ללא הסבר ברור, עשויים לעורר חשד. נזק פיזי או נוירולוגי ליילוד, כגון שיתוק מוחין, פגיעות עצביות, או בעיות נשימה חמורות, גם הם עלולים להיות סימנים לרשלנות.
נוסף על אלו, חוסר תקשורת או הסברים מצד הצוות הרפואי, או תיעוד רפואי חסר או סותר, עשויים גם הם להצביע על בעיה.

עם זאת, חשוב לזכור כי לידה היא תהליך מורכב ולעתים בלתי צפוי, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיוכל לבחון את המקרה שלכם לעומק ולהעריך אם יש בסיס לתביעה.

רשלנות בטיפול ביולדת אחרי הלידה

רוב הדיון ברשלנות בלידה מתמקד ביילוד, אבל גם היולדת עצמה עלולה להיפגע. הכשלים שחוזרים בתיקים הם דימום אחרי הלידה שלא זוהה או שהטיפול בו התעכב, זיהום שלא אובחן בזמן, קרע שלא זוהה בבדיקה או לא תוקן כראוי, ושחרור הביתה למרות סימנים מדאיגים כמו חום, כאבים חזקים או ירידה בלחץ הדם.

גם כאן השאלה המשפטית אינה אם התפתח סיבוך, כי סיבוכים קורים גם בטיפול תקין. השאלה היא אם הצוות זיהה אותו ופעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.

רשלנות רפואית בלידה: עילות אפשריות לתביעה

יש להבחין ב-3 סוגים של תביעות רשלנות רפואית במיילדות, בהתאם לשלב בו ניתן טיפול סביב ההיריון והלידה:

תביעות הולדה בעוולה

בתביעות הולדה בעוולה, הרשלנות הרפואית התבצעה לפני הלידה/ במהלך ההיריון והיילוד נולד פגוע קשה באופן שההורים טוענים שאלמלא הרשלנות ניתן היה לבצע הפלה ולא ללדת את היילוד הפגוע.

תקופת ההתיישנות 7 שנים מלידת הילד.

לדוגמא אי זיהוי מומים בבדיקת סקירת מערכות; אי ביצוע בדיקות חיוניות; אי מתן ייעוץ גנטי מתאים ואי הפניה לייעוץ גנטי ו/או לוועדה להפסקת הריון ועוד.

לקריאה נוספת בנושא: רשלנות רפואית בהריון

תביעות רשלנות רפואית בלידה

הרשלנות הרפואית התבצעה במהלך הלידה והיילוד נולד פגוע.

לדוגמא אי זיהוי מצוקה של העובר במוניטור או בבדיקות אחרות; עיכוב בחילוץ העובר; ביצוע כושל של לידה מכשירנית (ואקום); אי ביצוע ניתוח קיסרי ועוד.

תביעות רשלנות רפואית בטיפול ביילוד

הרשלנות הרפואית הייתה בטיפול ביילוד שהראה סימני חולי ומצוקה, לאחר הלידה.

תביעות אלו מתייחסות לטיפול הרפואי הניתן ליילוד מיד לאחר הלידה ובימים הראשונים לחייו. הן עשויות לכלול מקרים של אי זיהוי מצבים רפואיים מסוכנים, טיפול לא נאות בפגים, או טעויות במתן תרופות. במקרים אלה, חוות דעת של מומחה בתחום הניאונטולוגיה (רפואת יילודים) היא קריטית להוכחת התביעה.

כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית חובה לגשת לרשומות רפואיות של בית החולים בו נולד הילד או קופת החולים בו נעשה מעקב ההיריון ולהזמין את כל התיקים הרפואיים.

יש לשים לב שמזמינים את תיק הלידה ע”ש האם ואת תיק היילוד ע”ש הילד. יש לחתום בפני עו”ד על ויתור על סודיות רפואית ע”י 2 ההורים.

בתביעת רשלנות רפואית, את מי תובעים?

בדרך כלל, התביעה מוגשת נגד מספר גורמים במקביל, וזאת כדי להבטיח כיסוי מלא של הנזק במקרה של הצלחה בתביעה. עורך הדין המטפל בתיק יקבע את אסטרטגיית התביעה המתאימה ביותר בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות במכלול הגורמים המעורבים ובאחריותם האפשרית.

בית החולים הוא לרוב הנתבע העיקרי, שכן הוא נושא באחריות למעשי עובדיו.

במקרים בהם הרשלנות התרחשה במהלך טיפול או מעקב היריון במסגרת קופת החולים, היא עשויה להיות נתבעת גם כן. במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר ברופא פרטי, ניתן לתבוע גם את הרופא המטפל באופן אישי.

מיילדות או אחיות עשויות להיתבע גם כן, אם הרשלנות קשורה לפעולותיהן הספציפיות. כאשר מדובר בבית חולים ממשלתי, משרד הבריאות עשוי להיות מעורב בתביעה. בנוסף, חברות הביטוח של הגופים הרפואיים עשויות להיות חלק מההליך המשפטי.

תהליך ניהול תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה

ניהול תביעה רשלנות רפואית בלידה כרוך בהוצאות משפט גבוהות הכוללות תשלום למומחים רפואיים בתחום המיילדות, גינקולוגיה, ניאונטולוגיה, נוירולוגיה של הילד, שיקום ועוד.

מדובר בהוצאות משפטיות של עשרות אלפי שקלים למומחים בתחום שהם בעלי ניסיון במתן חוות דעת רפואיות לבית המשפט באופן פרטי. גובה ההוצאות הוא סביב 50,000 ₪ ויותר.

התהליך המשפטי בתביעת רשלנות רפואית בלידה כולל מספר שלבים מרכזיים:

1. איסוף מידע ראשוני: הערכה ראשונית של המקרה על סמך המידע שמספקים ההורים.
2. השגת תיעוד רפואי: איסוף כל התיעוד הרפואי הרלוונטי מבית החולים וקופת החולים.
3. ניתוח התיעוד: בחינה מעמיקה של התיעוד הרפואי על ידי עורך הדין ומומחים רפואיים.
4. קבלת חוות דעת מומחה: פנייה למומחים רפואיים לקבלת חוות דעת על המקרה.
5. הגשת התביעה: אם יש בסיס לתביעה, מכינים ומגישים כתב תביעה לבית המשפט.
6. ניהול ההליך המשפטי: כולל דיונים, חקירות נגדיות של עדים ומומחים, והצגת ראיות.
7. פסק דין או הסכם פשרה: התיק מסתיים בפסק דין של בית המשפט או בהסכם פשרה בין הצדדים.

חשוב לזכור כי תהליך זה עשוי להימשך מספר שנים, ודורש סבלנות וכוח נפשי מצד המשפחה המעורבת.

האם ניתן לקבל פיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה?

כן, ניתן לקבל פיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה, בתנאי שהוכחה הרשלנות והקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם. הפיצויים נועדו לכסות את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות, ויכולים לכלול מגוון רחב של הוצאות והפסדים. אלה עשויים לכלול הוצאות רפואיות ושיקומיות, כולל טיפולים עתידיים, אבדן כושר השתכרות עתידי של היילוד, פיצוי על כאב וסבל, עזרה וסיעוד לאורך החיים במקרים של נכות קשה, וכן התאמות לבית ולרכב במקרה של מוגבלות פיזית.

ראש נזק	מה הוא כולל	בתיקי לידה, לדוגמה
הוצאות רפואיות ושיקום	טיפולים, תרופות, ציוד ושיקום, מהעבר ולעתיד	פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וציוד רפואי לילד עם שיתוק מוחין
עזרת צד שלישי וסיעוד	סיעוד והשגחה לאורך השנים	מטפל או מטפלת צמודים, גם אחרי גיל 18
אובדן כושר השתכרות	ההכנסה שהנפגע לא יוכל להשתכר בעתיד	נזק מוחי שמונע מהילד לעבוד בבגרותו
ניידות ודיור	רכב מותאם והתאמות בבית	מעלון, הרחבת פתחים, רכב לכיסא גלגלים
כאב וסבל	הנזק שאינו כספי	נקבע לפי חומרת הפגיעה והגיל

בנזק קשה ומתמשך הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים. כך למשל בפסק דין על קטין שנולד עם פגיעה מוחית קשה נפסקו כ-15 מיליון ש”ח. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, וגובה הפיצוי תלוי בחומרת הנזק, בגיל הנפגע, בחוות הדעת הרפואית ובהכרעת בית המשפט.

עם זאת, חשוב לזכור כי תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ודורשות הוכחה משפטית ורפואית מקיפה. לא כל מקרה של סיבוך או תוצאה לא רצויה בלידה יזכה בפיצויים. ההצלחה בתביעה תלויה בהוכחת הרשלנות, הנזק, והקשר הסיבתי ביניהם. זהו תהליך מורכב שדורש מומחיות רבה, הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי.

רשלנות רפואית בלידה: שאלות שכדאי לבדוק

• האם המוניטור הציג בעיות עובריות לפני הלידה או במהלכה?
• האם הבעיות שהציג המוניטור היוו אינדיקציה לתשניק שעלול לגרום לנזק מוחי?
• האם הייתה דרושה נוכחות רופא במהלך הלידה?
• האם היה צריך לפעול לזירוז הלידה תוך כדי ביצוע לידת וואקום או ניתוח קיסרי?

פסקי דין מרכזיים ברשלנות רפואית בלידה

ע”א 7375/02 בית חולים כרמל, חיפה נ’ עדן מלול, ס(1) 11 (2005) – רשלנות הסתברותית – בית המשפט העליון פסק 20% פיצוי למרות שלא הייתה הוכחה ברורה של הקשר הסיבתי בין העיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי לבין נזקי הילדה שנולדה עם נזק מוחי.

ת”א (שלום ראשל”צ) 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז”ל נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.05.2007) – רשלנות באי מעקב אחר המוניטור – “מן הראיות שבפני עולה כי הצוות הרפואי לא עקב בצורה מעמיקה אחר נתוני המוניטור, וזאת במשך זמן ארוך של שעה וחמישים דקות.

אין צורך לאמר, כי תכלית המוניטור היא מעקב מקצועי, וכי אין לו ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם.

במקרה הנדון, הניטור עורר דאגה כבר מראשית הדרך, ומגמת ההחמרה הלכה והתחזקה. המידע הופיע בתרשים המוניטור – ואולם הצוות הרפואי לא התבונן במידע.”

ע”א 9313/03 חאלד חביבאללה (קטין) נ’ בית חולים נצרת E.M.M.S, נט(4) 18 (2005) – תיאור של גורמי הסיכון לפרע כתפיים בעת הלידה – גורמי הסיכון שיש לבחון הם היסטוריית הלידות של האם, הריון לאחר שבוע 40, ילד מכרוזומי (מעל משקל מסוים), משך זמן הלידה, יתר לחץ דם, סוכרת.

דיון בנוגע לרשלנות בשל אי נוכחות רופא בלידה – בית המשפט קבע שיש לאזן בין זכות החולה לקבל טיפול בידי אדם מיומן לבין מגבלות התקציב, המשאבים והעומס.

דוגמאות נוספות מבתי המשפט

• השתהות בחילוץ יילוד למרות האטות בדופק העובר: הנתבעת הודתה באחריות, ובית המשפט פסק פיצוי של כ-15 מיליון ש”ח לקטין שנולד עם שיתוק מוחין.
• כשבית החולים לא תיעד: תינוקת שנפצעה בפגייה וגדלה עם צלקת קיבלה פיצוי, כי בית החולים לא תיעד את האירוע כראוי ובית המשפט העביר אליו את נטל ההוכחה (צלקת שנוצרה בפגייה).
• לא כל תוצאה קשה היא רשלנות: בתביעה של הורים לילד עם שיתוק מוחין ומיקרוצפליה קבע בית המשפט שמדדי העובר במעקב היו בטווח התקין, ולכן לא הייתה סיבה להפנות לבדיקות נוספות. התביעה נדחתה (הוריו של ילד עם שיתוק מוחין תבעו את המדינה).

עורך דין רשלנות רפואית בלידה: מי מלווה את התיק

את התיקים במשרד מלווה עו”ד ד”ר אהובה טיכו, שהקימה את המשרד ב-2001 ומאז עוסקת ברשלנות רפואית. קודם לכן ניהלה מחלקת סילוק תביעות רשלנות רפואית בחברת בת של איילון חברה לביטוח, ולכן היא מכירה את התיקים גם מהצד של הגופים הנתבעים.

היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני במשפטים, מגשרת מוסמכת, עורכת ראשית של כתב העת “רפואה ומשפט” ומרצה בהשתלמויות של לשכת עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף.

בתיקי לידה התיק נבנה על בסיס הרשומות מחדר הלידה, רישומי המוניטור וחוות דעת רפואית מומחה במיילדות או בניאונטולוגיה, לפי סוג הנזק. כל מקרה נבחן לגופו.

לסיכום

חשוב לציין כי פסקי דין אלה מהווים תקדימים משפטיים חשובים בתחום הרשלנות הרפואית בלידה, ומשפיעים על האופן בו בתי המשפט מתייחסים למקרים דומים.

לאור המורכבות והרגישות של תביעות אלו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, ובפרט ברשלנות בלידה. עורך דין מנוסה יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לנהל את התהליך המורכב של איסוף הראיות והגשת התביעה, ולייצג את האינטרסים של המשפחה מול בית החולים וחברות הביטוח.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עורך דין רשלנות רפואית בנושא, ניתן לחייג למשרד 03-6954642 או להשאיר פרטים.

שאלות נפוצות

האם כל סיבוך בלידה הוא רשלנות רפואית?

לא. לידה היא תהליך מורכב ולעתים בלתי צפוי. ההבחנה בין סיבוך טבעי לבין רשלנות דורשת ניתוח מעמיק של הרשומות הרפואיות ושל נסיבות המקרה.

בתביעת רשלנות רפואית בלידה – את מי תובעים?

בדרך כלל את בית החולים ואת הצוות הרפואי במקביל, ולעתים גם את קופת החולים – בהתאם לגורם שהיה אחראי לכשל.

אילו מומחים מעורבים בתביעת רשלנות רפואית בלידה?

מומחים במיילדות, גינקולוגיה, ניאונטולוגיה, נוירולוגיה של הילד ושיקום – לפי סוג הנזק שנגרם.

כמה זמן יש לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידה?

לילד שנפגע – עד גיל 25. לאם – 7 שנים מיום גילוי הרשלנות.

מהו קרע דרגה 3 או 4 בלידה, ומתי הוא רשלנות רפואית?

קרע דרגה 3 מגיע לשריר הסוגר של פי הטבעת, וקרע דרגה 4 ממשיך גם לרירית החלחולת. קרעים כאלה יכולים לקרות גם בלידה שמנוהלת כראוי. השאלה המשפטית היא אם הקרע זוהה בבדיקה אחרי הלידה, אם תוקן בידי רופא מתאים, ואם היולדת קיבלה מעקב וטיפול כשהופיעו תסמינים. קרע שלא אובחן ולא תוקן בזמן עלול להשאיר נזק מתמשך, כמו פגיעה בשליטה על הסוגרים.

איך מגישים תביעה על רשלנות רפואית בלידה?

הצעד הראשון הוא לבקש מבית החולים את התיק הרפואי המלא, כולל רישומי המוניטור ומהלך הלידה. לפי חוק זכויות החולה, בית החולים חייב למסור אותו. אחר כך עורך הדין בוחן את החומר יחד עם רופא מומחה. אם יש בסיס לתביעה, מוכנה חוות דעת רפואית שמצורפת לכתב התביעה. בחלק גדול מהתיקים מתנהל גם משא ומתן או גישור לפני הכרעה של בית המשפט.

כמה עולה לנהל תביעת רשלנות רפואית בלידה?

שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית מבוסס בדרך כלל על אחוז מהפיצוי, שנגבה רק אם התביעה מצליחה, ולעתים גם על תשלום בסיסי שמכסה את הכנת התיק. בנוסף יש הוצאות על חוות דעת של מומחים רפואיים, שבתיקי לידה מגיעות לעשרות אלפי שקלים. כל התנאים נקבעים מראש בהסכם שכר טרחה.