קביעת פגישת יעוץ
רשלנות רפואית בניתוח להוצאת גידול
אהובה טיכואהובה טיכו 18.11.18 פסקי דין

רשלנות רפואית בניתוח להוצאת גידול

פיצויים על סך 2 מיליון ₪ בשל רשלנות רפואית בניתוח להוצאת גידול

התובע סבל מגידול שפיר בעמוד השדרה. הוא עבר ניתוח בבית החולים שיבא ובעקבות רשלנות נגרמה פגיעה בחוט השדרה. השופטת שוכנעה כי הייתה כאן רשלנות רפואית מצד המנתח שחתך רקמה מסוימת ועל ידי כך נגרמה הפגיעה.

סיפור הדברים:

התובע כבן 60. יליד שנת 1956. בתאריך 20/5/04 הוא פנה אל הרופא בקופת החולים בתלונה כי הוא סובל מכאבי גב תחתון שנמשכים זה למעלה מחודש. הוא ציין כי הכאבים מקרינים גם לכיוון הגב העליון והם אף משפיעים על הירדמות הרגליים. הוא גם סובל מחוסר שליטה על הסוגרים. בעקבות התלונה שלח אותו הרופא אל חדר המיון בבית החולים הלל יפה. באותו יום הוא התייצב בבית החולים שם נבדק על ידי נוירולוג. ההמלצה בעקבות הבדיקה הייתה כי הוא יישלח להיבדק במסגרת קופת חולים על ידי נוירולוג כמו כן ייבדק בבדיקת MRI.

לאחר כשלושה ימים הוא פנה שוב אל הרופא בקופת החולים והתלונן כי מצבו מחמיר והוא חש בכאבים במותניים, תחושה שרגליו רדומות. הוא תיאר את התחושה שלו כמי ש"הולך על בלונים". בבדיקה נמצא כי הוא סובל מירידה בתחושה באזור הרגליים והפרעות בהליכה. הוא הופנה שוב לחדר מיון בדחיפות שם התגלה כי הוא סובל –  MILD SPASTIC PARAPARESIS

על פי בקשתו הוא הועבר למיון הנוירוכירורגי בבית חולים שיבא לצורך המשך בירור וטיפול בהתאם לצורך.‎

בגיליון הקבלה צוין כי לאחר בדיקת MRI  נמצא כי הוא סובל מגידולו שממוקם ברקמה הדורה שהיא המעטפת החיצונית בעמוד השדרה. "תהליך תוך-דורלי, רושם לאקסטראאקסיאלי בגובה C6-C1 עם מרכיב בעל מרקם שונה בתוכו, עובר האדרה ולוחץ את חוט השדרה קדימה"

הוא הופנה לניתוח לצורך הוצאת הגידול.

בתאריך 25/5/04 הוא אושפז במחלקה הנוירוכירורגית לצורך ביצוע הניתוח על ידי ד"ר נחשון קנולר.

בדו"ח הניתוח הופיע פירוט מדוקדק. "בשכיבה על הבטן ראש במיפילד. חתך מעל זיז החוליות C5-D2. חיתוך הפציה והפרדת השרירים, חשיפת הלמינות C6-D2 שיקוף לזיהוי C6T. קידוח הלמינות וביצוע למינקטומי C6-D2. חשיפת הדורה, וצריבת ורידים אפידורליים מדממים. מיקרוסקופ ניתוחי הוכנס לשדה הניתוח. פתיחת דורה והפשלת שרוולים עם תפרים. CSF צלול פרץ מהפתי בדורה. זיהוי הגידול הנראה מתבלט מאוד בחלקו האחורי של חוט השדרה וגבולותיו: העליון בגובה C6 תחתון, והתחתון בגובה D2 עליון. ביצוע מיאלוטומי, מיד שטחית נראתה רקמה שומנית הנראית כליפומה. הוצאו נתחי גידול פריכים שומניים ובהמשך רקמה נוקשה ופיברוטית שהוצאה בחלקה תוך שימוש ב CUSAעד שנותרה שכבה דקה מעל רקמה שנראתה גליאלית. בוצעה דקומפרסיה של רוב תוכן הגידול. בשום שלב לא נראתה הפרדה בין התהליך והחוט. ולפיכך לא נעשה ניסיון להוצאה מלאה. לאחר העלאת לחץ הדם בוצע המוסטזיס. הפיא נתפרה/קורבה בתפרי פרולן 8/0, הדורה נסגרה בתפר ממשוך פרולן 6-0. השרירים נסגרו בשכבה אחת + סגירת הפציה בשתי שכבות. תת עור בבודדים. עור בנילון 2/0".

לאחר הניתוח טופל התובע בסטרואידים ואף הופיעו תנועות ברגליו.

בתקופה שלאחר מכן הוא שב לקופת החולים עם תלונות שונות אשר נבעו בעקבות הניתוח אשר סטה ממסלולו המתוכנן עקב המצב הרפואי.

טענות התובע

התובע טוען כי הצוות הרפואי לא מסר לו את כל המידע הרלוונטי לגבי הניתוח כמו גם את הסיכונים הכרוכים בניתוח זה. על כן הוא למעש לא מסר הסכמה מדעת להיכנס לניתוח.

הצוות הרפואי לא אבחן נכון ולמעשה הוא התרשל באבחון הנגע והמיקום המדויק שלו לפני שבוצע הניתוח. בעוד שלפני הניתוח הייתה ההערכה כי מדובר בגידול תוך דורלי, הרי שבמהלך הניתוח התברר כי מדובר בליפומה תוך מדולרית הצוות הרפואי היה אמור להיות מודע לעובדות הללו עובר לניתוח.

כמו כן התרשל המנתח בביצוע הניתוח. הן בגישה לכריתת הליפומה והן בכריתה הרדיקלית אשר אותה הוא ביצע בפועל. רוב תוכל הליפומה הוצא במסגרת הניתוח תוך שחוט השדרה נפגע זאת מבלי שהמנתח עצר בגבול שעל יד חוט השדרה.

תלונה נוספת של התובע כלפי הצוות הרפואי זה העדר השימוש בניטור במהלך הניתוח. התובע אף לא יודע על כך מאת הצוות כי ניתן להשתמש באמצעי הניטור.

כתוצאה מהניתוח סובל התובע מבעיות נפשיות, הוא הפך לפראפלג והוא אינו שולט בסוגרים.

טענות הנתבעת

התובע קבל את כל ההסברים הנדרשים בכל מה שקשור לניתוח והוא אף נתן על כך את הסכמתו המלאה מדעת.

הצוות הרפואי לא התרשל כלל בביצוע הניתוח והוא אף העניק לתובע את הטיפול המושלם והנכון ביותר עבורו, הן בהתאם למצבו הרפואי והן בהתאם לפרקטיקה המקובלת מבחינה רפואית זאת מתוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ונכון.

התובע הופנה לניתוח בדחיפות היות וכך התחייב בעקבות מצבו. אלמלא הניתוח שבוצע בו היה התובע בסיכון ממשי לקואדריפלגיה מלאה.

למעשה מסכמת הנתבעת כי אין כל קשר סיבתי בין הנזקים אשר עליהם מתלונן התובע לבין הטיפול אותו קבל מאת הנתבעת.

חוות דעת המומחים

הוגשו חוות דעת רפואיות על ידי מומחים מטעם שני הצדדים. חוות הדעת של ד"ר ניסים רזון מומחה לנוירוכירורגיה יחד עם חוות דעת משלימות של פרופ' אבי עורי מומחה לרפואה שיקומית וגם של ד"ר אבי ראפס מומחה לפסיכיאטריה, הוגשה מטעם התובע.

הם ציינו כי אכן הייתה רשלנות מצד הנתבעת אשר לא אבחנו כראוי את מצב החולה לפני הניתוח וכן לא ביצעו כראוי את הליך הניתוח ולמעשה התרשלו בכמה נקודות מהותיות.

מנגד, הוגשה חוות דעת רפואית גם מצד הנתבעת אשר כללה גם כן מומחים בכל התחומים האמורים – מומחה לנוירוכירורגיה (פרופ' צבי רפפורט) מומחה לרפואה שיקומית – ד"ר ראובן לנגר ומומחה לפסיכיאטריה ד"ר משה סטולר.

הם טענו כולם כי הרופאים בבית החולים פעלו כנדרש במקרה שכזה וכי לא הייתה כאן כל רשלנות.

הם סברו כי לולא הטיפול אותו קבל יכול היה התובע להגיע למצב של שיתוק בארבעת הגפיים כולל חוסר שליטה על הסוגרים, זאת בהתאם להידרדרות המהירה במצבו שהוכח בימים שלפני הניתוח. הוא ציין כי מדובר בסיבוך מוכר שהוא לא ניתן לצפייה מראש וכי אי אפשר כלל לטעון כי מדובר כאן ברשלנות. מתוך הדברים התרשם השופט כי התובע קבל אמנם את המידע לגבי הניתוח והמהלכים הצפויים בו אך לא הוסבר לו כי ישנה האפשרות של ניטור במהלך הניתוח על היתרונות ועל החסרונות.

כמו כן בעניין התפנית במהלך הניתוח טען התובע כי לא היה מוכן לעבור ניתוח כזה אצל המנתח שלא היה מומחה בתחום וכי על פי עדותו ביצע רק שני ניתוחים כאלה בעבר.

לאור זאת חישב השופט את שיעור הנכות של התובע לאחר הניתוח.

נכות נוירולוגית בשיעור של 80%

נכות אורולוגית בשיעור של 80%

נכות נפשית בשיעור של 15%

פגיעה בגין כושר השתכרות

התובע טען כי עמד לפתח מיזם עסקי של פתיחת משתלה שכוללת שוק איכרים כאשר שם תכנן למכור צמחים, יינות ושמנים. תכנית זו נגדעה באיבה וגם על כך תבע פיצויים.

בסך הכול העריך השופט את נזקיו של התובע בסך של 3 מיליון ₪ וחייבה את המדינה בתשלום.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: