קביעת פגישת יעוץ

סיבוכים בניתוחים

 

לעיתים הרשלנות היא בייעוץ הרפואי שהוביל לביצוע הניתוח בעת ובאופן שבו בוצע או שהרשלנות היא בהכנה לניתוח או בביצוע הניתוח, וכן הרשלנות היא לעיתים במעקב הרפואי לאחר הניתוח.
הרשלנות נבחנת גם לפי אופי הניתוח, קיים הבדל גדול מבחינה משפטית בין ניתוח אלקטיבי (לדוגמא ניתוחים פלסטיים) לבין ניתוח מציל חיים.
לצורך בדיקת הרשלנות אנו נדאג להזמין את כל החומר הרפואי, נחלץ מהחומר את המידע הרלוונטי והשאלות הרלוונטיות ונפנה למומחה המתאים.

השאלות המרכזיות שמנחות אותנו בבדיקת הרשלנות הן:
האם הניתוח בוצע בעת הנכונה מבחינת מצבו של המטופל?
האם בוצעו כל הבדיקות ההכרחיות לפני הניתוח?
האם המטופל קיבל הסבר בנוגע לסיכונים של הניתוח? האם הסיכונים היו מפורטים בטופס הסכמה מדעת עליו חתם המטופל?
האם ההכנות והניתוח בוצעו בהתאם לפרקטיקה רפואית סבירה?
האם הצוות הרפואי הקפיד על המעקב הרפואי לאחר הניתוח? האם אובחן מצבו הרפואי של המטופל כראוי?

מקרים נפוצים של רשלנות בעקבות סיבוכים בניתוחים:
רשלנות בהחלטה להפנות מטופלים לניתוח בריאטרי.
רשלנות בניתוחים אורתופדיים (לדוגמא ניתוח להחלפת ירך).
רשלנות בניתוחי עמוד שדרה, לרבות עמוד שדרה צווארי.
רשלנות בניתוחים פלסטיים.
רשלנות בניתוחי פה ולסת (לדוגמא ניתוח להשתלת שתלים זיגומטיים).
רשלנות בניתוחים נוירוכירורגים.
רשלנות בניתוחי פרוקטולוגיה.
גיבוש התביעה
כדי לגבש את כתב תביעה יש לסכם את החומר הרפואי ולגבש השתלשלות אירועים מפורטת. לאחר שמבררים את כל הפרטים המדויקים על הטיפול הרפואי יש לבחון את התיק בעיניים רפואיות-משפטיות ומזוויות רבות ומגוונות. לאחר מכן יש להשלים את הבירור באמצעות המומחה המתאים.

פסקי דין מובילים בתחום :
ת"א (מחוזי י-ם) 6436/04 קקון שלמה נ' ד"ר ספקטור סרגיי (פורסם בנבו, 30.09.2009) – התרשלות באי-עריכת בדיקות מקדמיות נדרשות טרם הניתוח וביצוע הניתוח ללא הסכמה מדעת – "לאחר שבחנתי את עדויות המומחים והנתבע, יש בידי לקבל את טענת התובעים כי התקיימו דרכי טיפול אחרות העדיפות על פני הניתוח, וכפועל יוצא מכך, כי הנתבע התרשל בכך שלא יידע את התובע עליהן. מסקנה זו מתחזקת לאור קביעתי כי הנתבע היה פזיז בהחלטתו לנתח את התובע ולא שקל את חלופות הטיפול הרלוונטיות. יתר-על-כן, מסקנה זו מחזקת מצדה את הטענה שלא היה מקום לנתח את התובע.".
ת"א (מחוזי ירושלים) 7085/05 קדוש מרגלית נ' בית החולים ביקור חולים (פורסם בנבו, 17.12.2008) – טופס הסכמה מדעת כללי, וחשיבות הקשר הסיבתי – "למרות שהיה על הנתבעים להחתים את התובעת על טופס הסכמה לניתוח אשר תוכנו שונה מהותית מהטופס עליו הוחתמה, ולהימנע משימוש בטופס כללי וחסר כל הסבר עם קבלת חוק זכויות החולה, הרי שבהעדר נזק אשר נגרם כתוצאה מכך, לא ניתן לפסוק לתובעת פיצוי (אשר יהווה מעין הטלת חיוב עונשי על הנתבעים), בגין השימוש בטופס שאינו ראוי, בהליך נזיקי זה."

ת"א (שלום ירושלים) 1685/07 עיזבון המנוחה הלנברד רחל ז"ל נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 19.01.2009) – במקרה זה האחיות לא בדקו אם המטופלת הייתה בצום לפני הניתוח – "מהראיות עלה כי ההסבר הסביר ביותר לתוכן הקיבה שנמצא הוא אי הימצאותה של המנוחה בצום לפני הניתוח דבר אשר גרם לאספירציה אשר מסיבוכיה מצאה המנוחה את מותה."
רשלנות בהיעדר רישום רפואי – "לרישום הרפואי חשיבות רבה. יש לראות בהעדר רישום רפואי מספיק כמעיד על התנהגות רשלנית ועל רשלנות במתן הטיפול הרפואי כאשר נקבע  כי רשלנות רפואית מתגבשת כבר מעצם חוסר ניהול תקין של רישומים רפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. העדר רישום רפואי יכול להעיד על התרשלות הרופא במתן הטיפול ולהעביר את נטל הראיה."

ת"א (שלום ראשון לציון) 2898/02 עזבון המנוח שמעון גורסטמן ז"ל נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 26.02.2007) – מעקב רשלני (ניתוק ממוניטור) אחר חולה לאחר פרפור פרוזדורי והחייאה – " …אמת המידה לבחינת שיקול הדעת הרפואי אינה נמדדת לפי התוצאה הקטלנית שהתרחשה בפועל, אלא על פי נתוני המנוח והנורמות הרפואיות המקובלות בשעת מעשה (ע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2), 142, 172). במקרה הנדון, על רקע הראיות שהובאו בפני, יש לאמר כי פרפור חדרים חוזר בתקופת אשפוזו של המנוח במחלקה הפנימית היה בגדר תרחיש צפוי ביותר. ניטור היה מסייע לאבחן מצב זה מבעוד מועד, ולהידרש לפעולה אקטיבית להצלת חיים. הרופא הסביר יכול היה לצפות, כי הסרה מוחלטת של הניטור לא תאפשר לאבחן את ההתדרדרות במצב הרפואי בזמן אמת."

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments