הריון הוא אחד מהאירועים המרגשים והמשמעותיים ביותר בחיי זוגות ומשפחות. תקופת ההריון מלווה בציפייה גדולה, חששות ותקוות לעתיד. אולם, לצד כל ההתרגשות, קיימים גם סיכונים ואתגרים רפואיים. רשלנות רפואית בהריון היא תופעה מצערת שבה טעויות, חוסר טיפול הולם או חוסר הסברה מצד הצוות הרפואי עלולים להוביל לנזקים חמורים לאם ולעובר. במאמר זה נפרט על מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון, כיצד ניתן להוכיח רשלנות זו מבחינה משפטית, ומתי כדאי לפנות לעורך דין.
רשלנות בהריון יכולה להתרחש בכל שלב של המעקב: בבדיקות הסקר ובסקירות, בפענוח של תוצאות, בתגובה לתלונות של האישה ובהחלטה מתי להפנות לבית החולים. כשהכשל נמשך גם לחדר הלידה, התיק נבחן גם כרשלנות רפואית בלידה.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
רשלנות רפואית בהריון מתייחסת למקרים בהם הצוות הרפואי אינו פועל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואה במהלך ההריון, וכתוצאה מכך נגרמים נזקים לאם או לעובר. זה יכול לכלול טעויות באבחון בעיות רפואיות בעובר, חוסר מעקב או טיפול נכון, מתן מידע לא מספק להורים, וטעויות במהלך הלידה עצמה. רשלנות רפואית בהריון עלולה להוביל לנזקים פיזיים ונפשיים חמורים ולהשפיע על חיי המשפחה כולה.
בחינה ראשונית של המקרה, ללא התחייבות
אם משהו במהלך ההריון, המעקב או הלידה לא התנהל כשורה, ניתן להשאיר פרטים ונחזור אליכם לבחינה ראשונית.
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון
אבחון מאוחר או שגוי של בעיות רפואיות בעובר
רשלנות רפואית באבחון טרום לידה היא אחד המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בהריון. תהליך האבחון במהלך ההריון כולל מגוון רחב של בדיקות שנועדו לאתר בעיות פוטנציאליות בעובר, כגון בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם ובדיקות גנטיות. כאשר האבחון מתבצע בצורה לא נכונה או מאוחרת, ההורים עלולים להחמיץ את האפשרות לקבלת החלטות מושכלות לגבי המשך ההריון.
למשל, אי גילוי מומים מולדים כמו תסמונת דאון או מומים לבביים יכול להוביל לכך שההורים יעמדו בפני מציאות קשה ולא צפויה לאחר הלידה. מקרים כאלה יכולים להוביל לתביעות רשלנות רפואית, שבהן נטען כי לולא האבחון השגוי, ההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון או לפחות היו מתכוננים טוב יותר להתמודדות עם הצרכים המיוחדים של הילד.
רשלנות רפואית במעקב הריון
מעקב הריון סדיר כולל סדרה של בדיקות ומעקב אחר מצבה הבריאותי של האם והתפתחות העובר. כאשר המעקב אינו מסודר או נדרש, יכולות להתגלות בעיות קריטיות מאוחר מדי או לא בכלל. לדוגמה, אי מעקב אחר רמות הסוכר בדם של האם יכולה להוביל להתפתחות סוכרת הריונית בלתי מאובחנת, אשר עלולה להשפיע לרעה על בריאות העובר והאם כאחד.
מקרים נפוצים נוספים של חוסר מעקב רפואי הולם עשויים להיות:
- רשלנות רפואית בכולסטזיס בהריון: כולסטזיס היא מחלת כבד הקשורה להריון שיכולה לגרום לסיבוכים חמורים לעובר אם לא מאובחנת ומטופלת בזמן. בנוסף, מעקב לקוי עלול להחמיץ סימנים של רעלת הריון, מצב רפואי חמור הדורש טיפול מיידי.
- רשלנות רפואית באבחון וטיפול בריבוי מי שפיר: סוגיה נוספת שיכולה להתעורר בהקשר של חוסר מעקב הולם. ריבוי מי שפיר יכול להיות סימן למצבים רפואיים שונים ודורש מעקב וטיפול מתאימים.
- במקרים מסוימים, חוסר מעקב מספק עלול אף לגרום למצבים מסוכנים כמו היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) בהריון, אשר יכולה להיות מסוכנת לאם ולעובר כאחד.
הרופאים נדרשים לשים לב לכל תלונה של האם, לבצע בדיקות נדרשות ולפעול בהתאם לממצאים. במקרים של חוסר מעקב רפואי הולם, ההורים יכולים להגיש תביעה על רשלנות רפואית, בטענה שאם היה נעשה מעקב נכון, ניתן היה למנוע את הנזקים שנגרמו.
כדי להבין אם היה כשל במעקב, בודקים מה היה צריך להיבדק בכל שלב של ההריון ומה נעשה בפועל. הטבלה מסכמת את עיקרי המעקב המקובל בישראל, לפי הנחיות משרד הבריאות למעקב הריוני והפרקטיקה המקצועית:
| שלב בהריון | מה נבדק בדרך כלל | כשלים שנבחנים בתביעה |
|---|---|---|
| שליש ראשון (עד שבוע 13) | אולטרסאונד לקביעת גיל ההריון ומספר העוברים, בדיקות דם, שקיפות עורפית ובדיקת סקר ראשונה | אי הפניה לבדיקות סקר, אי מתן מידע על בדיקות גנטיות לפי מוצא ורקע משפחתי |
| שליש שני (שבועות 14-27) | סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת, תבחין משולש, העמסת סוכר בשבועות 24-28 | מום שניתן היה לזהות בסקירה ולא זוהה (רשלנות בבדיקת מומים), סוכרת הריון שלא אובחנה |
| שליש שלישי (משבוע 28) | מעקב גדילה, לחץ דם וחלבון בשתן, תנועות עובר, ניטור בהריון עודף | רעלת הריון שלא זוהתה, האטה בגדילת העובר (IUGR) שלא אובחנה, שחרור בלי בדיקה כשיש ירידה בתנועות עובר |
כשההריון מוגדר כהריון בסיכון גבוה, למשל בגלל גיל, מחלת רקע, הריון תאומים או סיבוך בהריון קודם, המעקב אמור להיות צמוד יותר ולעבור לרוב גם דרך מרפאה ייעודית. על הכשלים האופייניים במצב הזה כתבנו במדריך על רשלנות רפואית בהריון בסיכון.
רשלנות באבחון וטיפול ברעלת הריון
רעלת הריון היא מצב שבו מופיע לחץ דם גבוה אחרי שבוע 20, לרוב יחד עם חלבון בשתן או פגיעה באיברים אחרים. היא עלולה להחמיר מהר ולסכן את האם ואת העובר, ולכן בכל ביקור מעקב נמדד לחץ הדם. נשים בסיכון גבוה מקבלות לעתים טיפול מונע באספירין במינון נמוך, שמתחילים בו בסוף השליש הראשון.
בתביעות נבחנים בעיקר שלושה דברים: האם לחץ דם גבוה נמדד ולא טופל, האם התעלמו מתלונות כמו כאבי ראש, הפרעות בראייה או נפיחות פתאומית, והאם ההחלטה על יילוד התעכבה כשהמצב החמיר. הרחבנו על כך במדריך רשלנות רפואית ברעלת הריון.
רשלנות באבחון סוכרת הריון
סוכרת הריון מאובחנת לרוב בבדיקת העמסת סוכר בין שבוע 24 לשבוע 28. כשהבדיקה לא בוצעה, או שתוצאה חריגה לא הובילה לטיפול ולמעקב צמוד, עולה הסיכון לעובר גדול במיוחד, לקשיים בלידה ולהיפוגליקמיה ביילוד אחרי הלידה.
מתן טיפול רפואי לא נכון
טיפול רפואי במהלך ההריון כולל מתן תרופות, הנחיות תזונתיות וטיפול במצבים רפואיים שונים של האם. כאשר הרופאים נותנים טיפול לא מתאים או מתעלמים ממצבים רפואיים חשובים, הדבר יכול להוביל לנזקים חמורים לאם ולעובר. למשל, מתן תרופות לא מתאימות שעלולות להזיק לעובר, חוסר במתן טיפול נדרש למצבים כמו סוכרת הריונית או יתר לחץ דם, יכולים להוביל לסיבוכים משמעותיים. בנוסף, חוסר התייחסות לתלונות של האם על כאבים או תסמינים חריגים עלול להחמיר מצבים רפואיים ולהוביל לנזק בלתי הפיך.
רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי היא דוגמה למקרה שבו טיפול מהיר ונכון הוא קריטי. אי-זיהוי או טיפול לא נכון בהריון חוץ רחמי יכול לסכן את חיי האם ולגרום לסיבוכים חמורים.
בשנים האחרונות, הידע על השפעות תרופות על העובר התרחב משמעותית, והרופאים מחויבים להתעדכן בידע זה ולהתאים את הטיפול התרופתי בהתאם. אי התחשבות במידע העדכני ביותר לגבי בטיחות תרופות בהריון עלולה להיחשב כרשלנות רפואית.
אי זיהוי או טיפול מאוחר בזיהומים
זיהומים כמו זיהומים בדרכי השתן, טוקסופלזמוזיס, וירוסים שונים ואפילו מחלות מין יכולים להשפיע לרעה על מהלך ההריון והתפתחות העובר. כאשר הרופאים אינם מזהים את הזיהומים בזמן או אינם מטפלים בהם בצורה נכונה, הזיהום יכול להתפשט ולהחמיר. לדוגמה, זיהום בדרכי השתן שלא מטופל יכול להוביל ללידה מוקדמת, דלקת קרומים או פגיעה ישירה בעובר. בנוסף, זיהומים כמו טוקסופלזמוזיס יכולים לגרום למומים מולדים קשים אם אינם מטופלים כראוי. מקרים כאלה יכולים להוביל לתביעות רשלנות רפואית, כאשר נטען שהרופאים לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות או לא התייחסו לתסמינים בזמן.
הזיהומים שחוזרים בתיקים כאלה:
- דלקות בדרכי השתן שלא אובחנו או לא טופלו
- טוקסופלזמוזיס ו-CMV
- ליסטריה בהריון
- דלקת מי שפיר
- מחלות מין שלא נבדקו
בעקבות מגפת הקורונה, התפתחה מודעות גבוהה יותר לחשיבות של זיהוי מוקדם וטיפול בזיהומים ויראליים במהלך ההריון. אי ביצוע בדיקות סקר לזיהומים מסוימים, או אי מתן הנחיות מתאימות למניעת הידבקות, עלולים גם הם להיחשב כרשלנות רפואית בעידן שלאחר הקורונה.
רשלנות רפואית בהפלות והפסקות הריון
רשלנות רפואית בהפלות והפסקות הריון הוא נושא רגיש שדורש תשומת לב מיוחדת. רשלנות בהקשר זה יכולה לכלול אי מתן מידע מלא על הסיכונים והשלכות של ההליך, ביצוע לא נכון של ההליך שגורם לסיבוכים, או אי זיהוי של הריון חוץ רחמי לפני ביצוע הפלה תרופתית. במקרים קיצוניים, רשלנות כזו יכולה להוביל לפגיעה בפוריות העתידית של האישה או לסיבוכים בריאותיים חמורים אחרים.
רשלנות רפואית בפגים
רשלנות רפואית בפגים היא תחום נוסף שדורש תשומת לב מיוחדת. פגים זקוקים לטיפול מיוחד ומורכב, וכל טעות בטיפול יכולה להוביל לתוצאות חמורות. רשלנות בטיפול בפגים יכולה לכלול אי זיהוי של בעיות נשימה, זיהומים, או בעיות התפתחותיות בזמן, וכן טיפול לא נכון בבעיות אלו.
חשוב לציין כי הטיפול בפגים דורש מיומנות וניסיון מיוחדים, וכל סטייה מהסטנדרטים המקובלים יכולה להיחשב כרשלנות.
איך מוכיחים רשלנות רפואית בהריון?
הוכחת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב הדורש איסוף והצגת ראיות מדויקות ומפורטות. ראשית, יש לאסוף את כל התיקים הרפואיים של האם והעובר, כולל דוחות בדיקות, תיעוד מעקב הריוני, תוצאות בדיקות גנטיות וכל מידע רלוונטי נוסף. לאחר איסוף המסמכים, נדרש לבדוק האם היה כשל בתהליך הרפואי, כגון אבחון שגוי או מאוחר, חוסר מעקב הולם, או מתן טיפול רפואי לא נכון. חשוב להראות שהרופאים או אנשי הצוות הרפואי לא פעלו בהתאם לסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואה, ושיש קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לאם או לעובר. לצורך כך, יש לפנות למומחים רפואיים שיחוו דעתם על המקרה ויתמכו בטענה שהיתה רשלנות רפואית. דעותיהם המקצועיות של המומחים ישמשו כחיזוק משמעותי בתביעה. בנוסף, יש להציג ראיות לכך שאם הרשלנות לא היתה מתרחשת, הנזק שנגרם היה נמנע. תהליך זה כולל לרוב קבלת חוות דעת משפטיות ורפואיות, ולעיתים אף תצהירים ועדויות של ההורים והעדים הרלוונטיים. כל אלה יחד יוצרים תמונה מקיפה שתסייע בהוכחת הרשלנות בבית המשפט.
רוצים שנבחן את התיק שלכם?
השאירו פרטים, ועורך דין מהמשרד יחזור אליכם לבחינה ראשונית של המקרה על בסיס הרשומה הרפואית.
התיישנות התביעה ברשלנות רפואית בהריון
תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית בהריון היא נושא חשוב שיש לקחת בחשבון בעת הגשת תביעה. באופן כללי, תקופת ההתיישנות ברשלנות רפואית היא שבע שנים מהמועד שבו נגרם הנזק או מהמועד שבו התגלה הנזק. כלומר, אם נולד ילד עם מום שניתן היה לאבחן במהלך ההריון ולא אובחן בשל רשלנות רפואית, ההורים יכולים להגיש תביעה עד שבע שנים לאחר לידת הילד או מרגע גילוי המום, במידה ולא היה ניתן לגלותו מיד לאחר הלידה. יחד עם זאת, במקרים שבהם מדובר בתביעת נזקי גוף של קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ מהיום שבו מלאו לו 18 שנים, כלומר יש לו עד גיל 25 להגיש את התביעה. חשוב לציין שההתיישנות עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית מיד לאחר גילוי הנזק. עיכוב בפנייה לעורך דין יכול לגרום לאיבוד זכויות תביעה בשל התיישנות, ולכן חשוב להיות מודעים למגבלות הזמן ולפעול בהתאם.
מה גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בהריון?
גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בהריון יכול להשתנות באופן משמעותי ממקרה למקרה, בהתאם לחומרת הנזק שנגרם ולנסיבות הספציפיות. עם זאת, ניתן לציין מספר גורמים המשפיעים על קביעת גובה הפיצויים:
- חומרת הנזק: ככל שהנזק שנגרם לאם או לעובר חמור יותר, כך צפוי הפיצוי להיות גבוה יותר. למשל, נזק מוחי קבוע לתינוק עשוי להוביל לפיצויים גבוהים במיוחד.
- עלויות רפואיות: הפיצויים יכללו את העלויות הרפואיות שכבר הוצאו וגם את אלו הצפויות בעתיד, כולל טיפולים, תרופות, ושיקום.
- אובדן כושר השתכרות: אם הנזק גרם לאובדן או הפחתה של כושר ההשתכרות של ההורים או של הילד בעתיד, הדבר יילקח בחשבון בקביעת הפיצויים.
- כאב וסבל: בית המשפט מתחשב גם בכאב ובסבל שנגרמו למשפחה כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
- הוצאות מיוחדות: במקרים של נזק ארוך טווח, יילקחו בחשבון הוצאות כמו התאמת הבית לצרכים מיוחדים, רכב מותאם, וכדומה.
בשונה מתביעות של נפגעי תאונות דרכים, בתביעות רשלנות רפואית אין בחוק תקרה קבועה לפיצוי על כאב וסבל. בית המשפט קובע אותו לפי חומרת הפגיעה, גיל הנפגע והפסיקה בתיקים דומים, ובנוסף פוסק את הנזקים הממוניים, כמו הוצאות רפואיות ואובדן כושר השתכרות, לפי ההערכה של כל מקרה.
בתביעות רשלנות רפואית בהריון, במקרים חמורים במיוחד, הפיצויים יכולים להגיע למיליוני שקלים. חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, וגובה הפיצויים נקבע על פי הנסיבות הספציפיות והראיות המוצגות בבית המשפט.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר, מיד כאשר מתעורר חשד כי נעשתה רשלנות רפואית. עורך הדין יוכל לסייע באיסוף והערכת החומר הרפואי הרלוונטי, ובקבלת חוות דעת מקצועיות ממומחים רפואיים. כמו כן, עורך הדין יוכל להנחות את ההורים לאורך כל תהליך התביעה, כולל הגשת התביעה, ייצוג בבית המשפט וניהול מו”מ עם הגורמים המעורבים. פנייה מוקדמת לעורך דין יכולה לסייע במניעת אובדן זכויות תביעה עקב התיישנות, ובמקרים רבים תורמת להגדלת סיכויי ההצלחה בתביעה. בנוסף, עורך הדין יוכל לספק ייעוץ משפטי והכוונה לגבי הסיכויים והסיכונים של התביעה, וכן לעזור להורים להבין את התהליך המשפטי והמשמעויות המשפטיות של כל שלב. ככל שהפנייה לעורך הדין נעשית מוקדם יותר, כך ניתן לנהל את המקרה בצורה יעילה וממוקדת יותר, ולמקסם את הסיכויים לקבלת פיצויים על הנזקים שנגרמו בשל הרשלנות הרפואית.
עורך דין רשלנות רפואית בהריון: מי מלווה את התיק
את התיקים במשרד מלווה עו”ד ד”ר אהובה טיכו, שהקימה את המשרד ב-2001 ומאז עוסקת ברשלנות רפואית. קודם לכן ניהלה מחלקת סילוק תביעות רשלנות רפואית בחברת בת של איילון חברה לביטוח, ולכן היא מכירה את התיקים גם מהצד של הגופים הנתבעים.
היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני במשפטים, מגשרת מוסמכת, עורכת ראשית של כתב העת “רפואה ומשפט” ומרצה בהשתלמויות של לשכת עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף.
בתיקי הריון התיק נבנה על בסיס תיק המעקב בקופת החולים, תוצאות הבדיקות והסקירות וחוות דעת רפואית מומחה ברפואת נשים או בגנטיקה, לפי סוג המקרה. כל מקרה נבחן לגופו.
שכר טרחה של עורך דין רשלנות רפואית בהריון
עלות שכר הטרחה של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכולה להשתנות בהתאם למורכבות המקרה, הניסיון והמוניטין של עורך הדין, וכן בהתאם להסכם העבודה הנחתם בין הצדדים. בדרך כלל, שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית מתבסס על שילוב של תשלום בסיסי קבוע ואחוזים מהפיצוי שייפסק, אם ייפסק. התשלום הבסיסי הקבוע מכסה את עלויות ההכנה והטיפול בתיק, כולל איסוף חומרים רפואיים, קבלת חוות דעת ממומחים, והגשת התביעה. אחוזי הפיצוי שנגבים יכולים לנוע בין 20% ל-30% מסכום הפיצוי שייפסק, כאשר סכום זה נגבה רק במקרה של הצלחה בתביעה. ישנם משרדים המציעים שירותי ייעוץ ראשוני ללא תשלום, דבר המאפשר להורים לקבל הערכה ראשונית על סיכויי התביעה ועלויותיה. חשוב להבהיר את כל תנאי התשלום והעלויות מראש ולהחתים על הסכם שכר טרחה מסודר, כדי למנוע הפתעות בהמשך הדרך.
רשלנות רפואית בהריון לפי נושא: מדריכים מפורטים
לכל סוג של כשל בהריון יש פרוטוקול רפואי משלו ושאלות משפטיות משלו. אלה המדריכים המפורטים שלנו לנושאים נוספים:
- רשלנות בבדיקות גנטיות בהיריון: ייעוץ גנטי ובדיקות שלא הוצעו או שפוענחו לא נכון.
- תביעה על הולדה בעוולה: כשמום שהיה אפשר לגלות בהריון לא אובחן.
- שליה נעוצה שלא אובחנה: ממצא שמחייב היערכות מראש ללידה.
- היפרדות שליה: סימני אזהרה שדורשים תגובה מיידית.
- לידה שקטה ומות עובר: מתי אובדן עובר קשור לכשל במעקב.
- רשלנות בהריון ולידת תאומים: מעקב צמוד יותר וסיכונים ייחודיים.
- תסמונת אדוארדס: אבחון בבדיקות הסקר ובסקירות.
- חוסר בקורפוס קולוסום: מום מוחי שמתגלה לעתים רק אחרי הלידה.
פסיקה: דוגמאות מבתי המשפט
- ירידה בתנועות עובר: אישה שהגיעה למיון בגלל ירידה בתנועות עובר שוחררה בלי בדיקת אולטרסאונד, והעובר מת. בית משפט השלום בחיפה קבע שבית החולים התרשל וחייב אותו בפיצוי של כמיליון שקלים (רשלנות שגרמה למות עובר).
- כשרישומי המוניטור לא נשמרו: אישה איבדה את עוברה בשבוע 41. בית המשפט קבע שקופת החולים התרשלה כשלא שמרה את בדיקות המוניטור, שבכך נמנע מהאישה להוכיח את תביעתה, ופסק לה כרבע מיליון ש”ח (הריון שהסתיים בטרגדיה).
- התיישנות בתביעות הולדה בעוולה: מאז הלכת המר (2012) התביעה היא של ההורים, ותקופת ההתיישנות שלה היא 7 שנים מהלידה. ברע”א 4512/13 (2014) קבע בית המשפט העליון הסדר מעבר למשפחות שסמכו על התקופה הארוכה שהייתה נהוגה קודם (פסיקה חדשה בעניין רשלנות בהריון).
לבחינה אישית של המקרה שלך
השאירו שם וטלפון, והמשרד יחזור אליכם לשיחה ראשונית. כל מקרה נבחן לגופו.
לסיכום
רשלנות רפואית בהריון היא נושא מורכב ורגיש, שמחייב התייחסות מקצועית ומקיפה. במהלך ההריון, כל טעות באבחון, במעקב, בטיפול או במתן מידע עלולה לגרום לנזקים חמורים לאם ולעובר, ולהשפיע על חייהם בצורה משמעותית. המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בהריון כוללים אבחון מאוחר או שגוי של בעיות רפואיות בעובר, חוסר מעקב רפואי הולם, מתן טיפול רפואי לא נכון, אי זיהוי או טיפול מאוחר בזיהומים וחוסר הסברה ומתן מידע לא מספק להורים. על מנת להבטיח שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם, חשוב שההורים יהיו מודעים לזכויותיהם ולדרכי הפעולה המשפטיות הזמינות להם. פנייה לעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית מוקדם ככל האפשר תסייע להבטיח שהמקרה יטופל בצורה המקצועית ביותר, ותגדיל את הסיכויים לקבלת פיצויים הולמים על הנזקים שנגרמו.
שאלות נוספות על רשלנות רפואית בהריון
מי רשאי להגיש תביעה על רשלנות בהריון?
כשהנזק הוא לילד שנולד עם מום שלא אובחן, התובעים הם ההורים. מאז הלכת המר (2012) בית המשפט העליון לא מכיר בתביעה של הילד עצמו בעילה של “חיים בעוולה”, והפיצוי נפסק להורים, כולל ההוצאות לתמיכה בילד גם אחרי גיל 18. כשנגרם נזק לאם עצמה, היא התובעת. הרחבנו על כך במאמר זהות התובע בתביעה לרשלנות בהריון.
את מי תובעים כשהכשל היה במעקב ההריון?
מעקב הריון נעשה בדרך כלל בקופת החולים, אצל רופא נשים ובמכונים שמבצעים את הסקירות. לכן התביעה מופנית לרוב נגד קופת החולים, ולעתים גם נגד המכון או הרופא שביצעו את הבדיקה. כשהכשל נמשך בבית החולים, גם הוא יכול להיות נתבע. ההחלטה נעשית לפי מי שהיה אחראי לכל שלב.
איך מתנהלת תביעת רשלנות רפואית בהריון?
מבקשים את תיק המעקב מקופת החולים ואת התיק מבית החולים. עורך הדין בוחן אותם עם רופא מומחה, ואם יש בסיס לתביעה מוכנה חוות דעת רפואית ומוגש כתב תביעה. בחלק גדול מהתיקים מתנהל גישור או משא ומתן לפני הכרעה, והתהליך כולו נמשך בדרך כלל כמה שנים.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עורך דין רשלנות רפואית, חייגו למשרד 03-6954642 או השאירו פרטים.
