קביעת פגישת יעוץ

רשלנות רפואית בהריון

תביעה של רשלנות רפואית בהריון ("הולדה בעוולה") היא תביעת הוריי יילוד שנולד עם מומים מולדים או תסמונות גנטיות. טענת ההורים היא שהמעקב ההריוני ו/או הייעוץ הגנטי היו רשלניים וגרמו לכך שנולד להם ילד פגוע שייאלץ לסבול כל חייו מהמום הקשה עמו נולד. בבסיס התביעה טוענים ההורים שלולא הרשלנות היו מחליטים להפסיק את ההיריון והיו מונעים מילדם הפגוע את חייו הקשים.

לצורך בדיקת רשלנות רפואית בהריון אנו נדאג להזמין את כל החומר הרפואי, נחלץ מהחומר את המידע הרלוונטי והשאלות הרלוונטיות ונפנה למומחה המתאים.

השאלות שמנחות אותנו בבדיקת הרשלנות הן:

  • האם התגלה ממצא חשוד בנוגע להתפתחות העובר?
  • איך התייחסו הרופאים לממצא?
  • האם ההסבר שניתן נמצא בתיעוד הרפואי?
  • האם היה צריך להפנות את בני הזוג לבדיקות סקר נוספות ו/או לייעוץ גנטי – בהתאם לגורמי סיכון והנחיות משרד הבריאות ?
  • אם היה צריך להפנות, מדוע הרופאים לא עשו זאת?
  • מה נרשם בתיעוד הרפואי?
  • אם לא נרשם דבר מה נאמר להורים בעל פה?
  • מה הייתה תגובתם של ההורים?
  • האם הרופאים הפעילו שיקול דעת סביר?

מקרים נפוצים של רשלנות במעקב ההריוני ובייעוץ הגנטי:

  • אבחנה לקויה של מומים מולדים שניתן היה לאבחן בבדיקות האולטרסאונד.
  • אי יידוע ההורים על האפשרות לבצע בדיקת סקר מורחבת.
  • בדיקה לקויה של גורמי הסיכון הגנטיים, רשלנות בייעוץ הגנטי, אי הפניה לייעוץ גנטי.
  • בדיקה לקויה של גורמי הסיכון של האם (גיל האם, סוכרת בהריון, ועוד).

רשלנות במעקב ההריוני ובייעוץ הגנטי עוסקת בבדיקות הבאות:

  • בדיקות אולטרסאונד, שקיפות עורפית, סקירת מערכות, בדיקת מי שפיר, חלבון עוברי ועוד.

רשלנות בייעוץ הגנטי עוסקת באבחון לקוי של התסמונות המולדות הבאות:

  • תסמונת דאון, טיי זקס, twin to twin transfusion, תלסמיה, סיסטיק פיברוזיס, מחלת SMA, תסמונת X שביר, ועוד.

 

רשלנות רפואית בהריון – גיבוש התביעה

בישיבה עם ההורים אנו עובדים יחד עם ההורים כדי למצות את הגרסה שלהם לאירועים בעזרת המסמכים הרפואיים. המסמכים הרפואיים מסייעים להורים להיזכר בתחנות השונות שעברו עד ללידה ואת הלידה עצמה.
כדי לגבש את כתב תביעה יש לסכם את החומר הרפואי ולגבש השתלשלות אירועים מפורטת. לאחר שמבררים את כל הפרטים המדויקים על המעקב ההריוני יש לבחון את התיק בעיניים רפואיות-משפטיות ומזוויות רבות ומגוונות. לאחר מכן יש להשלים את הבירור באמצעות המומחה המתאים.

פסקי דין מובילים בתחום:
ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית – חובת הרופא ליידע את האשה על בדיקות נוספות במהלך ההריון.
ת"א 5193-11-07 ש.מ.ש (קטין) נ' ד"ר דניאל מלאך (פורסם בנבו, 14.09.2010) – הוכחת הקשר הסיבתי – בתיק זה הרופא הציע לאם הילד לבצע בדיקת מי שפיר אך היא סירבה, והסירוב תועד על ידי הרופא. בית המשפט קבע שיש להוכיח כי ההורים לא היו מסרבים לבצע את הבדיקה או שהרופא לא המליץ לבצע את הבדיקה כלל. כמו כן, קבעה כב' השופטת דודקביץ' כי יש לבדוק האם ההורים במקרה הנדון היו מפילים את תינוקם בעקבות גילוי המום (חלק מהוכחת הקשר הסיבתי).

ע"א 518/82 ד"ר רינה זייצוב נ' שאול כץ, מ(2) 085 (1986) – הכרה בעילת התביעה של היילוד, עילת ה- "חיים בעוולה" – "… זכותו של הקטין היא, שאם הוא נולד חי, חייו יהיו ללא מום שהוטל בו בהתרשלות רפואית. הנזק, שההתרשלות גרמה לו ושהרופא אחראי לו, אינו בעצם מתן החיים (שכן אין לו לקטין זכות לאי-חיים) אלא במתן חיים פגומים."

ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (פורסם בנבו, 28.05.2012) – ביטול הלכת זייצוב וזכות היילוד לתבוע. נותרה זכות ההורים לתבוע – "…קיים קושי ערכי-מהותי בתפיסה לפיה חייו של מי שנולד עם מוגבלות יכולים להיחשב – בעייני היילוד עצמו – כ"נזק"."
רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום ו- רע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (פורסם בנבו, 28.12.2014) – הסדרת בעיית ההתיישנות שנוצרה בעקבות ביטול עילת היילוד בהלכת המר – הלכות אלו קבעו שלילד שנולד לפני הלכת המר (28.5.2012), תהיה זכות לתבוע גם לאחר מועד ההתיישנות של תביעות הוריו, ועד ליום 28.8.2015. מתאריך זה והלאה התיישנות תביעות הולדה בעוולה הן תוך 7 שנים (לפי תביעת ההורים).

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments