רשלנות בחיסוני תינוקות — מתי טעות בחיסון היא רשלנות | ד”ר אהובה טיכו

חיסונים הם חלק חשוב ומציל חיים בשגרת הרפואה המונעת, והרוב המכריע ניתן ללא כל בעיה. אך מתן חיסון הוא פעולה רפואית לכל דבר, וכמו כל פעולה — היא כפופה לכללי זהירות. כאשר חיסון ניתן באופן שגוי או בניגוד להתוויות, ונגרם נזק, עולה שאלה לגיטימית האם היה אפשר למנוע אותו.

חשוב להבהיר: מאמר זה אינו עוסק בבטיחות החיסונים עצמם — שהוכחה במחקר נרחב — אלא בכשלים באופן מתן החיסון או בטיפול שסביבו. נסביר מתי טעות בחיסון תינוקות עשויה להצביע על רשלנות רפואית, מהן ההשלכות, כיצד מוכיחים זאת, ומה ניתן לעשות.

מהי רשלנות במתן חיסון?

הרשלנות אינה בעצם החיסון, אלא באופן ביצועו או בנסיבות שסביבו. מתן חיסון מחייב בדיקה מקדימה של התאמת התינוק, יידוע ההורים, מתן נכון של התכשיר, ותיעוד. סטייה מאחד מאלה — למשל מתן חיסון למרות התוויית-נגד רפואית מתועדת — עלולה להוות רשלנות.

המבחן הוא תמיד מבחן “הרופא/האחות הסביר”: האם איש מקצוע סביר, נוכח אותם נתונים, היה פועל אחרת.

דפוסים שכיחים של רשלנות בחיסון

אלה המצבים הנבחנים לרוב:

• מתן חיסון בניגוד להתוויית-נגד רפואית מתועדת (כגון אלרגיה ידועה או דיכוי חיסוני).
• טעות במינון, בסוג החיסון או באופן ההזרקה.
• אי-זיהוי וטיפול מאוחר בתגובה אלרגית/אנפילקטית מיד לאחר החיסון.
• חוסר ביידוע ההורים על תופעות לוואי וסימני אזהרה שמחייבים פנייה דחופה.
• שמירה לקויה של החיסון (שרשרת קור) שפגעה ביעילותו.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו רשלנות; הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד.

מהן ההשלכות האפשריות?

ההשלכות תלויות בטיב הכשל: תגובה אלרגית קשה שלא טופלה בזמן, נזק מקומי עקב הזרקה שגויה, פגיעה בריאותית בשל חיסון שניתן למרות התוויית-נגד, או היעדר הגנה עקב חיסון פגום. חלק מהפגיעות חולפות, ואחרות עלולות להיות מתמשכות.

איך מוכיחים רשלנות בחיסון תינוקות?

ההוכחה נשענת על ארבעת יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36): חובת זהירות, הפרתה, נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. הקשר הסיבתי הוא לרוב הסוגיה המרכזית — יש להראות שהנזק נגרם מהכשל ולא מגורם אחר.

אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה. נבדקים פנקס החיסונים, הרשומה בטיפת חלב או במרפאה, תיעוד ההתוויות וההתוויות-נגד, ומה שתועד מיד לאחר החיסון. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב תיעוד ויידוע מסודרים.

התיישנות התביעה

מאחר שהנפגע הוא תינוק, תקופת ההתיישנות אינה מתחילה כל עוד הוא קטין — היא נספרת ככלל מגיל 18, כך שניתן לרוב להגיש תביעה עד גיל 25. עם זאת מומלץ לא להמתין, שכן שימור הראיות קל יותר ככל שהפנייה מוקדמת.

מה גובה הפיצויים?

הפיצוי נגזר מהיקף הנזק: בפגיעה זמנית הוא מצומצם, ובפגיעה מתמשכת הוא רחב יותר וכולל טיפולים, עזרת זולת, ולעיתים אובדן השתכרות עתידי, וכן כאב וסבל. אין דרך לנקוב בסכום מראש; הוא נקבע לפי חוות הדעת והכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שמשהו במתן החיסון או בטיפול שסביבו לא התנהל כשורה — גם בלי ודאות. בחינה ראשונית על בסיס הרשומה הרפואית מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• רשלנות רפואית במהלך הריון
• רשלנות בטיפול נמרץ יילודים (NICU)
• תביעת רשלנות רפואית בהריון

לסיכום

חיסונים הם פעולה רפואית מצילת חיים, והרוב המכריע ניתן ללא בעיה. אך כאשר חיסון ניתן בניגוד להתוויה, במינון או באופן שגוי, או שתגובה לא טופלה בזמן ונגרם נזק — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת רפואית מומחה ובחינה של מלוא הרשומה הרפואית.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בילדים ובתינוקות. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »