תביעה על הולדה בעוולה

תביעה על הולדה בעוולה היא מהמורכבות ביותר שבדיני הנזיקין. תביעות אלו דורשות מומחיות ייחודית ורגישות יוצאת דופן מצד עורך הדין המנהל את התביעה. תביעות אלו הולכות בין הטיפות כדי להוכיח את הנזק שנגרם מצד אחד, ולשמור על כבודו של הילד ועל אהבתם המוחלטת של הוריו כלפיו מצד שני. במאמר זה נרחיב על תביעות הולדה בעוולה תוך סקירת יסודות התביעה, מתי ניתן להגיש תביעה שכזו ואזכור פסקי הדין החשובים בנושא.

מהי הולדה בעוולה

הולדה בעוולה הינה מקרה פרטי של רשלנות רפואית. כידוע, רשלנות רפואית קורית כאשר רופא לא נוהג בסטנדרט המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל שלו. הולדה בעוולה מתרחשת כאשר אותו רופא התרשל בעבודתו במהלך ההיריון או בלידה וכתוצאה מכך הילד ניזוק.
הולדה בעוולה הינה עילת תביעה של הורי הילד שנפגע. זאת, בשונה מעילת “חיים בעוולה” שהיא עילת תביעה של הילד הניזוק עצמו. עילת תביעה זו היא עילה מורכבת במיוחד, שכן במסגרתה ההורים טוענים כי אילולא ההתרשלות, הנזק לא היה נגרם. פעמים רבות, המשמעות של “הנזק לא היה נגרם” היא שההורים היו בוחרים לבצע הפלה או לא להיכנס להיריון מלכתחילה, כלומר עצם לידתו של הילד נחשבת לנזק עבורם.
עם זאת, בפסיקה התפתחו מתווים המונעים מההורים להצהיר במפורש על הילד כנזק. גם אם בשלבים הראשונים זו הייתה הדרישה המפורשת, הרי שהיא עברה עמעום מסוים וכיום ניתן להימנע מכך. כעת, נבחן מתי מוגשות תביעות הולדה בעוולה ונציג מספר פסקי דין משמעותיים אשר עסקו במקרים שכאלו.

מקרים פרדיגמטיים להולדה בעוולה

ישנם שלושה מקרים טיפוסיים של תביעות הולדה בעוולה:
1. ייעוץ גנטי שגוי.
2. אמצעי מניעה פגומים.
3. רשלנות רפואית במהלך ההיריון.

ייעוץ גנטי שגוי

תארו לעצמכם את התרחיש הבא. זוג מגיע לבדיקות גנטיות. הבדיקות מבוצעות ונאמר להם כי אין כל חשש מיוחד למחלות גנטיות אצל ילדיהם. על סמך מידע זה, ההורים נכנסים להיריון ומביאים ילד. הילד נולד עם פגם גנטי חמור. למפרע, מתברר כי הבדיקות היו שגויות ולמעשה המטען הגנטי של שני ההורים צריך לעורר חשד לפגמים גנטיים אצל ילדיהם. אילו ידעו זאת ההורים מלכתחילה, הם לא היו מביאים את הילד.

אמצעי מניעה פגומים

אישה בגיל 40 מגיעה אל בית החולים במטרה שיתקינו לה התקן תוך רחמי שימנע ממנה להתעבר. ההתקן לא מותקן כראוי, וכתוצאה מכך האם מתעברת ומביאה ילד, בניגוד לרצונה.

רשלנות רפואית בהריון

הולדה בעוולה יכולה להתרחש גם עקב רשלנות רפואית בהריון. האם ההרה מגיעה לרופא וזה לא מאבחן נכונה תסמונות ופגמים גנטיים, או לא מפנה אותה לבדיקות הנחוצות. הילד נולד עם פגם גנטי משמעותי. אילו הופנתה האם לאותן בדיקות, היא הייתה בוחרת להפיל את הילד ולא להביא אותו לאוויר העולם.
אלו הם המקרים הקלאסיים של הולדה בעוולה – ההולדה היא בעוולה, שכן אילולא העוולה של הרופא, לא הייתה הולדה. חשוב לשים לב – בכל המקרים הללו, הרופא הוא לא זה שגרם לנזק אלא שלל מההורים את האפשרות למנוע אותו, באמצעות הפלה או אי כניסה להיריון מלכתחילה. כדי להוכיח הולדה בעוולה, על עורך דין רשלנות רפואית להראות כי אילולא ההתרשלות של הרופא, הנזק לא היה נגרם.

הולדה בעוולה – עיון בפסיקת בתי המשפט

כעת, נציג מספר פסקי דין על רשלנות רפואית בלידה העוסקים בהולדה בעוולה. פסקי הדין יבהירו מהם יסודות העוולה ומתי היא מתקיימת.

פסק הדין החשוב ביותר העוסק בעילת ההולדה בעוולה, הוא פסק הדין ע”א 1326/07 המר נ. עמית משנת 2012. בפסק הדין, קובע תחילה השופט אליעזר ריבלין כי ניתן לקבל טענת הולדה בעוולה. לשם כך, על ההורים להוכיח כי אילו היה בפניהם המידע הדרוש מלכתחילה, היו מפילים את הילד ולא מביאים אותו לעולם.

סוגיה חשובה בה עוסק פסק הדין, היא שאלת הפיצוי – איזה פיצוי יוכלו ההורים לקבל על הנזק שנגרם להם? השופט ריבלין מכריע כי עד לגיל 18, יהיו ההורים זכאים לפער שבין עלויות הגידול של ילד “רגיל” לבין עלויות הגידול של הילד שנולד כתוצאה מההולדה בעוולה. לאחר גיל 18, ההורים יהיו זכאים לפיצוי עבור כל הוצאות גידול הילד שהם נדרשים להם.

פסק דין חשוב נוסף שניתן בנושא, הוא פסק הדין בע”א 4486/11 פלוני נ. פלוני. שם, הרופאים התרשלו כאשר לא הפנו את האם לבדיקה שהיו צריכים להפנות אותה, אך הנזק שנגרם בפועל היה נזק אחר (תסמונת PDD שלא ניתן לאתר בבדיקות). בית המשפט פסק כי אין קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות – גם אם היו מפנים לכל הבדיקות לא היו יכולים לאתר את התסמונת, ובשל כך התביעה נדחית. מדובר בסייג חשוב לתביעות הולדה בעוולה, הכפופות אף הן לעיקרון הקשר הסיבתי.

לבסוף, נציין את פסק הדין ע”א 8426/10 פלוני נ. מלאך . שם, אישה מהמגזר החרדי ילדה את ילדה העשירי עם תסמונת דאון ותבעה את הרופא, על כך שלא הפנה אותה לבדיקת מי שפיר. בבית המשפט העליון פסק השופט הנדל כי על פי השקפתה, היא לא הייתה מבצעת הפלה אף אם ידעה על התסמונת. לכן, לא הרופא הוא זה שגרם את הנזק והתביעה נדחתה אף היא.

מכל הדוגמאות הללו, ניתן להסיק כי תביעות הולדה בעוולה הינן עסק מורכב מאוד. לא מדובר בתביעת רשלנות בלידה קלאסית ואף לא ברשלנות רפואית בניתוח קיסרי. זהו מקרה ייחודי של רשלנות רפואית בהריון ולידה, המחייב מומחיות משפטית יוצאת דופן.

עורך דין רשלנות רפואית בלידה ד”ר אהובה טיכו

נפגעתם מרשלנות רפואית בהיריון או בלידה? חושבים שנפגעתם מהולדה בעוולה? פנו אל עו”ד אהובה טיכו. עו”ד טיכו בעלת עשרות שנות ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית והיא ייצגה מאות לקוחות מרוצים בתחום. לעו”ד טיכו המומחיות הייחודית הנדרשת אף לתביעות הולדה בעוולה. צרו קשר, ושמרו על הזכויות שלכם.