רשלנות בבדיקת מומים — אי-גילוי מום בעובר | ד”ר אהובה טיכו

בדיקות לגילוי מומים בעובר הן חלק מרכזי במעקב ההיריון, ונועדו לתת להורים תמונה מלאה ככל האפשר ולאפשר היערכות או בחירה מיודעת. כאשר מום שהיה אמור להתגלות בבדיקה מתגלה רק לאחר הלידה, ההורים נותרים עם כאב גדול ועם שאלה מטרידה — האם הבדיקה בוצעה ופוענחה כראוי.

לא כל מום ניתן לזיהוי, וגם בדיקה מקצועית אינה חפה ממגבלות. אך כאשר ממצא היה גלוי וניתן לזיהוי ולא דווח — התמונה משתנה. במאמר זה נסביר אילו בדיקות מומים קיימות, מתי אי-גילוי עשוי להצביע על רשלנות, כיצד מוכיחים זאת, ומה ניתן לעשות.

אילו בדיקות לגילוי מומים קיימות?

מערך הבדיקות בהיריון נועד לזהות מומים מבניים וכרומוזומליים:

• סקירת מערכות (מוקדמת ומאוחרת) — בדיקת אולטרסאונד מבנית של איברי העובר.
• שקיפות עורפית ובדיקות סקר ביוכימיות (חלבון עוברי, סקר ראשון ושני).
• בדיקות אבחנתיות — סיסי שליה ומי שפיר — לאישור או שלילה של חשד.
• בדיקות הדמיה משלימות (אקו לב עובר, MRI עוברי) כשיש התוויה.

לכל בדיקה יש תפקיד, מגבלות וטווח רגישות מוכר.

מתי אי-גילוי מום עשוי להצביע על רשלנות?

המבחן הוא מבחן “הרופא הסביר”. אלה הדפוסים הנבחנים לרוב:

• אי-זיהוי מום שהיה גלוי וניתן לזיהוי בבדיקה שבוצעה.
• ביצוע לקוי או חלקי של הבדיקה (איברים שלא נסקרו).
• אי-יידוע ההורים על ממצא חריג או על מגבלות הבדיקה.
• אי-הפניה לבדיקות השלמה או אבחנתיות כשהיה לכך מקום.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו רשלנות; הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד, לרבות תמונות הסריקה.

מהן ההשלכות?

אי-גילוי מום אינו גורם למום עצמו, אך הוא שולל מההורים מידע ובחירה. במצב כזה, התביעה האפשרית היא מסוג “הולדה בעוולה” — של ההורים — בגין הנזקים הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות שלא הם יכלו להיערך אליה או לבחור אחרת לגביה.

איך מוכיחים רשלנות בבדיקת מומים?

ההוכחה נשענת על יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36), ועל קשר סיבתי: שהממצא היה ניתן לזיהוי, ושאילו היה מדווח ההורים היו בוחרים אחרת. אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה בהדמיה/מיילדות, הבוחנת את תמונות הסריקה ואת הפענוח. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב תיעוד ויידוע מלאים.

התיישנות התביעה

בתביעת ההורים חלה ככלל תקופת התיישנות של 7 שנים, אך נקודת תחילתה עשויה להשתנות לפי מועד גילוי הנזק. זו סוגיה שנבחנת לגופו של מקרה — ולכן מומלץ לבחון את התיק מוקדם.

מה גובה הפיצויים?

הפיצוי עשוי לכלול את ההוצאות העודפות בגידול ילד עם מוגבלות, עזרת זולת, טיפולים והתאמות, וכן נזק לא-ממוני של ההורים. אין דרך לנקוב בסכום מראש; הוא נגזר מהיקף המוגבלות, מחוות הדעת ומהכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שמום היה אמור להתגלות בבדיקה ולא דווח. בחינה ראשונית על בסיס הרשומה ותמונות הסריקה מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• רשלנות באבחון טרום-לידה
• רשלנות בבדיקות גנטיות בהיריון
• תביעת הולדה בעוולה

לסיכום

לא כל מום ניתן לזיהוי, ובדיקות הסקר מוגבלות מטבען. אך כאשר ממצא היה גלוי וניתן לזיהוי ולא דווח, או שהבדיקה בוצעה באופן לקוי — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית כעילת הולדה בעוולה. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת מומחה ובחינה של תמונות הסריקה ומלוא הרשומה.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובאבחון טרום-לידתי. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »