חוות דעת רפואיות בנזקי גוף

סדרי הדין הישראלים, מחייבים צירוף חוות דעת רפואית בכל תביעה לנזקי גוף למעט כאלה שנגרמו בעקבות תאונת דרכים, אשר תתמוך בטענותיו הרפואיות של התובע כפי שעולות מכתב התביעה.

במקרה שבו הנזק נגרם כתוצאה של רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת אחת או יותר (כך לדוגמא, במצב שבו התובע נפגע פגיעה נוירולוגית אשר בעקבותיה נזקק הוא לטיפול סיעודי, יש להגיש הן חוות דעת בתחום הנוירולוגי והן חוות דעת שיקומי לעניין מצבו של התובע לאחר אירוע הרשלנות הנטען). במצב כזה, שבו הנזק הנטען נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, חוות הדעת – בשונה מנזק שנגרם בתאונה, שבה נדרשת חוות הדעת הרפואית להתייחס רק למצבו הרפואי של התובע ולקשר בינו לבין הפגיעה – צריכה להתייחס הן לעניין הרשלנות הרפואית והן לעניין מצבו הרפואי של התובע ולקשר ביניהם.

בחוות הדעת, המומחה הרפואי בתחום הרלוונטי, יעיין במסמכיו הרפואיים של המטופל, יבדוק אותו במרפאתו ויערוך את חוות הדעת שתתייחס למצבו הרפואי. בחוות הדעת מפרט המומחה את תלונותיו של התובע, הבדיקות שעבר ומסתמך על מסמכים רפואיים שהובאו לו טרם כתיבת חוות הדעת. בחוות דעת כתוצאה מרשלנות רפואית, מרחיב המומחה על אירוע הרשלנות ולרוב את מסקנותיו מגבה אף בספרות רפואית מהתחום.

כפי שנובע מכל האמור לעיל, חוות הדעת הרפואית, אינה הכרחית רק לצורך הגשת התביעה ובהתאם לדרישת החוק, אלא יש לה חשיבות עליונה ולעיתים אף מכרעת בהוכחת התביעה כולה. לכן חשוב שחוות הדעת תהיה מנוסחת היטב, מגובה במסמכים ובספרות רפואית והכי חשוב – עליה להיות משכנעת. כמו כן, ישנה חשיבות לעורך חוות הדעת, היינו המומחה הרפואי, עליו להיות מומחה מוערך בעל שם ואמינות גבוהה אשר יעמוד על חוות דעתו אף בחקירה על דוכן העדים בבית המשפט.