רשלנות רפואית באבחון אנמיה בלידה

אנמיה בהריון הינה מצב רפואי מסוכן המתאפיין ברמות נמוכות של המוגלובין בדם, המשפיע על כ-40% מהנשים ההרות. בתקופת ההריון, כאשר צרכי הברזל של הגוף עולים משמעותית, חוסר באבחון וטיפול באנמיה עלול להוביל לסיבוכים חמורים הן עבור האם והן עבור העובר. המצב מחייב מעקב רפואי צמוד ובדיקות תקופתיות, שכן השלכותיו עלולות לכלול סיבוכים בהריון, לידה מוקדמת, עיכוב בהתפתחות העובר ואף סיכון מוגבר לדימומים בלידה. חשוב להבין כי זיהוי מוקדם של אנמיה וטיפול נכון בה הם קריטיים להבטחת בריאות האם והתינוק, ועל הצוות הרפואי מוטלת החובה המקצועית והחוקית לנטר ולטפל במצב זה באופן מיטבי.

כיצד מאבחנים אנמיה בהריון ולידה בצורה נכונה?

אבחון מדויק של אנמיה בהריון מתבסס על סדרת בדיקות דם מקיפות שיש לבצע במועדים קבועים לאורך ההריון. חשוב להדגיש כי אין להסתפק בבדיקה בודדת, אלא יש לעקוב אחר הערכים באופן רציף ולהשוות אותם לערכי הייחוס המקובלים בכל שלב של ההריון.

• בדיקת המוגלובין – הערך התקין בהריון: מעל 11 גרם/ד”ל בטרימסטר הראשון והשלישי, ומעל 10.5 גרם/ד”ל בטרימסטר השני
• בדיקת פריטין בסרום – הערך התקין: מעל 30 מיקרוגרם/ל’
• ספירת דם מלאה – כולל בדיקת נפח תאי הדם האדומים (MCV) והמוגלובין ממוצע בתא (MCH)
• רמות ברזל בסרום – הערך התקין: 60-170 מיקרוגרם/ד”ל
• בדיקת רמות ויטמין B12 – הערך התקין: מעל 200 פיקוגרם/מ”ל

חשוב לציין כי בעת הלידה יש לבצע בדיקות נוספות לניטור רמות ההמוגלובין, במיוחד במקרים של דימום משמעותי או לידה ממושכת. מעקב צמוד אחר ערכים אלו מאפשר התערבות מהירה במקרה הצורך ומניעת סיבוכים.

קראו גם על: רשלנות רפואית בהריון

מה עלול להשתבש ומהן הטעויות הנפוצות באבחון אנמיה בהריון?

במהלך שנות עבודתנו נתקלנו במספר טעויות חוזרות ומסוכנות באבחון אנמיה בהריון. הכשל המשמעותי ביותר הוא התעלמות מתסמינים ברורים כמו עייפות קיצונית, סחרחורות וחולשה, תוך הנחה שמדובר בתופעות נורמליות של ההיריון. טעות נפוצה נוספת היא אי-ביצוע בדיקות דם תקופתיות במועדים הנדרשים, במיוחד ברבעון השלישי להריון כאשר הסיכון לאנמיה עולה משמעותית. כמו כן, לעיתים מתרחשת פרשנות שגויה של תוצאות בדיקות המעבדה, או התעלמות מערכים גבוליים שדורשים מעקב והתערבות. בנוסף, ישנם מקרים בהם הצוות הרפואי אינו מתייחס ברצינות הראויה לתלונות היולדת על תסמינים המעידים על אנמיה, או מתעכב במתן טיפול גם כאשר התמונה הקלינית ברורה. טעויות אלו עלולות להוביל לסיבוכים חמורים עבור האם והעובר.

השלכות בריאותיות של אי-אבחון אנמיה על האם והתינוק

אי-אבחון וטיפול באנמיה במהלך ההיריון והלידה עלול לגרום לסיבוכים חמורים הן לאם והן לתינוק. אצל האם, המצב עלול להוביל לעייפות קיצונית, חולשה, סחרחורות ובמקרים חמורים אף לקשיי נשימה ובעיות בתפקוד הלב. בנוסף, קיים סיכון מוגבר לזיהומים, דימומים מוגברים במהלך הלידה והתאוששות איטית לאחריה. עבור העובר והיילוד, ההשלכות עלולות להיות חמורות אף יותר – החל מעיכוב בהתפתחות תוך-רחמית, דרך לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך, ועד לבעיות התפתחותיות ונוירולוגיות בהמשך החיים. תינוקות לאימהות שסבלו מאנמיה לא מטופלת עלולים לסבול גם מאנמיה בעצמם, מה שעלול להשפיע על התפתחותם הקוגניטיבית והפיזית בשנים הראשונות לחייהם.

למידע נוסף הכנסו: רשלנות רפואית בלידה

מתי כשל באבחון אנמיה נחשב לרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית באבחון אנמיה בהריון מתקיימת כאשר הצוות הרפואי סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל וההתנהלות הראויה. במקרים בהם לא בוצעו בדיקות דם שגרתיות לאיתור אנמיה במהלך ההריון, או כאשר לא ניתן טיפול מתאים למרות תוצאות חריגות – מדובר ברשלנות. באופן דומה, התעלמות מתסמינים מובהקים של אנמיה כמו חולשה קיצונית, סחרחורות או קוצר נשימה, מהווה הפרה של חובת הזהירות הרפואית. כדי להוכיח רשלנות משפטית, יש להראות קשר סיבתי בין המחדל הרפואי לבין הנזק שנגרם לאם או לעובר. חשוב להדגיש כי לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות – רק כאשר הטעות נובעת מהתרשלות ברורה וחריגה מסטנדרט הטיפול המקובל.

למדו גם על:

רשלנות בבדיקות סקר ובייעוץ גנטי

רשלנות רפואית בברית מילה

צעדים משפטיים במקרה של רשלנות באבחון אנמיה

1. איסוף תיעוד רפואי מלא – יש לאסוף את כל התיקים הרפואיים, תוצאות בדיקות הדם, סיכומי מעקב הריון ומסמכי בית החולים מתקופת הלידה.
2. תיעוד הנזקים – חשוב לתעד את כל ההשלכות הבריאותיות שנגרמו לאם ולתינוק, כולל צילומים, חוות דעת רפואיות והוצאות רפואיות.
3. פנייה לחוות דעת רפואית מומחה – קבלת חוות דעת מרופא מומחה המאשרת את הקשר הסיבתי בין הכשל באבחון לנזקים שנגרמו.
4. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי – התייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לבחינת אפשרויות התביעה.
5. הגשת תלונה למשרד הבריאות – במקביל להליך המשפטי, יש להגיש תלונה רשמית למשרד הבריאות.
6. הגשת כתב תביעה – לאחר גיבוש התיק המשפטי, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורמים האחראים.
7. ניהול משא ומתן – ניסיון להגיע להסדר פשרה עם הגורמים הנתבעים במטרה לקבל פיצוי הולם.
8. ניהול הליך משפטי – במידה ולא מושגת פשרה, יש לנהל את ההליך המשפטי עד לקבלת פסק דין.

לסיכום

אנו מאמינים כי הגנה על זכויות המטופלים במקרי אבחון שגוי של אנמיה בהריון ולידה היא קריטית למניעת נזקים עתידיים. חשוב להבין כי אבחון מוקדם ונכון של אנמיה יכול למנוע סיבוכים חמורים הן לאם והן לעובר. במקרים בהם התרחשה רשלנות באבחון, משרד עורכי דין אהובה טיכו מציע ליווי משפטי מקצועי ומקיף, תוך הבנה עמוקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ראשוני, בו נוכל להעריך את המקרה שלכם ולהציע את הדרך הטובה ביותר להגן על זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם על פי חוק. זכרו – ככל שתקדימו לפנות לייעוץ משפטי, כך יגדלו סיכויי ההצלחה בתביעה.