קביעת פגישת יעוץ
רשלנות רפואית בניתוחים לפרוסקופיים
אהובה טיכואהובה טיכו 17.01.18 רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בניתוחים לפרוסקופיים

בעבר מטופלים היו מקבלים את המלצת הרופא לעבור ניתוח ללא כל הסתייגויות. כיום, לאור המגמה של העצמת החולים והמטופלים, המטופל מהווה חלק פעיל, הכרחי וחשוב בהחלטה לביצוע טיפול ניתוחי ועל הצוות הרפואי לקבל את הסכמתו המלאה לטיפול. הסכמה זו מכונה בחוק זכויות החולה "הסכמה מדעת". על הצוות הרפואי מוטלת חובה לשתף את המטופל ולהעביר לו מידע מלא בדבר הפרוצדורה שהוא עומד לעבור, הסיכונים שטמונים, סיכויי ההצלחה וכו'.

לאור השיפורים הטכנולוגיים האדירים של העשור האחרון בתחום הרפואה הכירורגית, הפכו הניתוחים הלפרוסקופים לנחלתם של רופאים רבים המעדיפים את השימוש בטכנולוגיה החדשנית, הזעירה והבטוחה יותר על פני שיטות הניתוח המסורתיות של העבר. בעוד שבניתוח המסורתי נדרש הרופא לחתוך, להפריד, לקשור ולתפור בעצמו רקמות וכלי דם באזור המנותח, בניתוח הלפרוסקופי אין צורך בכך, משום שמכשירים מיוחדים המחוברים למצלמת ווידאו זעירה עושים זאת במקומו. למעשה, טכנולוגיית הווידאו, ההדמיה והלייזר של הניתוחים הלפרוסקופים מאפשרת למנתח להתבונן במסך ווידאו גדול ולנהל דרכו את הניתוח תוך גרימת טראומה מינימלית למנותח.

כריתת כליה, כריתת כיס המרה, מניעת הזעת יתר בכפות הידיים, תיקוני בקעים בסרעפת ועוד הם רק חלק קטן מאוד מהמגוון הרחב של הניתוחים הניתנים לביצוע בשיטת הלפרוסקופיה. לשיטת ניתוח זו יתרונות משמעותיים: אשפוז קצר, זמן החלמה מהיר, הפחתה ניכרת בכאבים שלאחר הניתוח, סיבוכים פחותים בפצע הניתוח וכמובן תוצאה אסתטית טובה יותר.

למרבה הצער, גם בניתוחים הלפרוסקופים הנחשבים לפשוטים יחסית, מוגשות לעיתים קרובות תביעות בגין רשלנות רפואית. פיצויים בסך של 15,000 ₪ נפסקו לאישה שלא נאמר לה שהטיפול בה כולל לפרוסקופיה. ביהמ"ש קבע שאף על פי שהתובעת לא הצליחה להוכיח את הקשר הסיבתי בין פעולותיו של המנתח לבין הנזק הנטען על ידה, היא זכאית לפיצויים היות שהמנתח התרשל בכך שלא יידע אותה על מהות הטיפול לרבות הסיכונים הכרוכים בו. במקרה אחר נפסקו פיצויים בסך של 100,000 ₪ לאישה שבוצע בה ניתוח לפרוסקופי להצרת קיבה. ביהמ"ש הגיע למסקנה כי לתובעת הוצגה תמונה מעוותת אודות הסיבוכים שבניתוח וכי הרופא התרשל כאשר השאיר מכשיר באורך של 12 ס"מ בגופה לאחר הניתוח, מחדל אשר הצריך ניתוח נוסף להוצאתו. תובעת נוספת שעברה ניתוח לפרוסקופי להסרת הטחול זכתה גם כן לפיצויים. ביהמ"ש קבע כי הרופא המנתח התרשל בכך שלא מסר לתובעת מידע על הסיבוך האפשרי של קריעת השקית במהלך כתישת הטחול, סיבוך שהתממש בסופו של דבר, לדאבונה של התובעת, ואף הסב לה נזקים כבדים.

יודגש שלא כל ניתוח לפרוסקופי שכשל מהווה בהכרח עילה בנזיקין לתביעת רשלנות רפואית כנגד אותו מנתח. למעשה, ניתן להגיש תביעה משפטית בגין עוולת הרשלנות במקרים הבאים:

  • ביצוע ניתוח במטופל שלא היה כשיר לכך שכן, לא לכל מטופל עשויה להתאים שיטת הניתוח הלפרוסקופי.
  • היעדר הסכמה מדעת לביצוע הניתוח – כאשר לא נמסר למטופל מידע מפורט דיו אודות הניתוח, יש בכך משום פגיעה באוטונומיה שלו להחליט האם להסכים לטיפול המוצע או לא. יודגש שחתימה על טופס הסכמה לטיפול אינה ראייה חותכת למתן הסכמתו מדעת של המטופל.
  • התרשלות רפואית במהלך הניתוח – פעולה רפואית בלתי סבירה שחרגה מהמקובל וגרמה לנזק כזה או אחר.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments