רשלנות רפואית בטיפולי כימותרפיה

מהם טיפולי כימותרפיה?

טיפולי כימותרפיה הינם שיטת טיפול שנועדה לטפל במחלת הסרטן ע”י שימוש בחומרים כימיים. מטרת הטיפול הינה להשמיד את התאים הסרטניים הנמצאים בגוף ע”י פגיעה ביכולת שלהם להתרבות.

מכיוון שתאי הסרטן מתפתחים בקצב מהיר יותר משאר תאי הגוף האחרים, הם מרב התאים שיפגעו מהטיפול הכימי. אבל, כחלק מתופעות הלוואי של הטיפול נפגעים גם תאים נוספים כמו תאי מוח עצם ותאי עור. טיפולי הכימותרפיה נועדו לרפות את הסרטן ולמגר אותו לתקופת זמן ארוכה ככל שניתן.

כיצד מתבצע טיפול הכימותרפיה?

ישנם מספר דרכים לקבלת הטיפול הכימותרפי, הבולטת ביניהן הוא טיפול דרך הווריד. טיפול דרך הווריד מתבצע בבית החולים ע”י מחט אשר מוחדרת לווריד ביד. ישנן דרכים נוספות כמו טיפול ע”י כדורים דרך הפה וטיפולים מקומיים המוזרקים לאזור מסוים בגוף. הטיפולים הכימיים יכולים להינתן בשילוב עם טיפולים נוספים כמו טיפולי קרינה “הקרנות”, טיפולים ביולוגיים וטיפולים הורמונליים.

תופעות הלוואי של טיפולי הכימותרפיה לא פשוטות. באופן כללי, תופעות הלוואי משתנות בין אדם לאדם אך לרוב נראה תופעות כמו: אנמיה, בחילות והקאות, אובדן התיאבון, דלקות בפה, התקרחות (השיער צומח בחזרה לאחר הפסקת הטיפול), פריחות, פגיעה בפוריות, חולשה ותשישות.

כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי רשלנות רפואית במתן טיפולים כימותרפיים?

• אבחון שגוי – רופאים שלא אבחנו נכונה את המחלה הקיימת, והתאימו ללא צורך טיפול כימותרפי.
• עיכוב בהתחלת הטיפול – מקרים בהם מרגע בו הוחלט להתחיל בטיפולים כימותרפיים ועד תחילת הטיפולים עצמם, עובר זמן רב שמקטין את סיכויי ההחלמה של החולה.
• מינון יתר/ חסר – מתן מינונים שגויים לגופו של החולה. מינון יתר יכול להוביל להחמרה קיצונית בתופעות הלוואי ולדרדור באיכות חייו של החולה. מנגד, מינון נמוך מדי יכול שלא ישפיע על תאי הסרטן ובכך יכשל.
• היעדר מעקב רפואי – אמנם לא ספציפית בטיפולי כימותרפיה, אלא שבכל טיפול רפואי שניתן למטופל חובה לבצע מעקב רפואי על הפרוצדורות שהתקיימו. במידה ולא בוצע מעקב רפואי ראוי, ניתן לתבוע בגין נזק ראייתי.

מרבית התביעות המוגשות כנגד רשלנות רפואית במתן טיפולים כימותרפיים הינם מסוג אבחון שגוי.

כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית בתחום טיפולי הכימותרפיה?

כאשר מדובר בתביעה בגין אבחון שגוי/ אבחון מאוחר, ביהמ”ש יבחן מהו המועד המוקדם ביותר בו היה ניתן לאבחן את הסרטן. במידה ויוכח כי היה בידי הרופאים את היכולת לאבחן את הסרטן מבעוד מועד, יצטרכו התובעים לעמוד במספר מבחנים נוספים:

•  יש להוכיח כי אבחון מוקדם בהכרח ישפר את מצבו הבריאותי של החולה. לדוג’ – במידה והיו מגלים בזמן את הסרטן לחולה הספציפי, היה ניתן להעניק טיפולים רפואיים בעלי תופעות לוואי נמוכות יותר, ולהגדיל את סיכויי החלמתו.
• אובדן סיכויי החלמה הינה דוקטרינה נזיקית שנועדה לבחון האם ברף של מעל 50% ניתן להוכיח כי הפרוצדורה הרפואית הלקויה שנתן הרופא, פגעה בסיכויים של החולה להחלים. יש לשים לב כי ביהמ”ש יבחן האם מדובר במחלת רקע אשר החמירה את המצב הקיים או שמדובר בטיפול הרפואי הלקוי עצמו.

לסיכום, על מנת להוכיח אובדן סיכויי החלמה על התובע להוכיח:

1. נזק – הגברת סיכויי של החולה לא להחלים מהטיפול.
2. קשר סיבתי – עליו להוכיח כי הנזק נגרם עקב התרשלות גורם רפואי, במאזן הסתברויות של מעל 50%.

חישוב גובה הפיצוי יעשה לפי הדרך שקבע כבוד השופט אליעזר ריבלין בפרשת פרוטס. הפיצוי הינו מכפלה בין גובה הנזק להפחת סיכויי האדם להחלים מהטיפול.

מקרה לדוגמא ברשלנות באבחון סרטן השד

כידוע לכל, סרטן השד הינו הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים. לפיכך, קיים מאמץ רב בפרסום לציבור כי גילוי מוקדם מציל חיים. הדבר בהחלט נכון ומדינת ישראל משקיעה משאבים על מנת לאפשר בדיקות חינמיות מידי שנה לכל אישה.

בת”א 8155/06 (פרשיית צופיה אלפי) אירע מקרה בו אישה התלוננה בעת הריונה על כך שלדעתה קיים גוש בשדה השמאלי.

למרבה הצער, הרופאים שטיפלו בה באותה עת לא טרחו להפנותה לבירורים בנושא, בעיקר ע”י הפניה לאונקולוג/ בדיקות ספציפיות. לפיכך, לאחר תקופת זמן קצרה התעקשה המטופלת על ביצוע בדיקת ביופסיה, ולאחר שביצעה אותה, אכן התגלה גידול סרטני בשד השמאלי.

לאחר טיפולים רבים ומאבק ארוך על חיה, האישה נפטרה. ביהמ”ש בפסק הדין התייחס באריכות לכך ששגו הרופאים שזלזלו בהשערתה ולא הפנו אותה לביצוע בדיקות ספציפיות. עוד מוזכר כי לרופא קיימת חובה לפעול בשיתוף פעולה עם רצונות המטופל, במידה וחולה דורש לבצע בדיקה מסוימת בגלל חשש שקיים, יש לאפשר זאת, כמובן בהתחשבות בשיקולי יעילות ומשאבים.

לבסוף, הוכיחו התובעים עמידה בדוקטרינת “אובדן סיכויי ההחלמה” והראו כי קיים נזק (מותה של האישה בעקבות מחלת סרטן השד), וקיים קשר סיבתי בין הגילוי המאוחר לבין הפחתת סיכויי החלמה אלמלא היה מתבצע גילוי מוקדם. בסוף כל זאת, פסק ביהמ”ש לעיזבונה פיצוי בסך 1.3 מיליון ₪.