קביעת פגישת יעוץ
המדריך לתביעות בגין רשלנות רפואית
אהובה טיכו 13.11.17 רשלנות רפואית

המדריך לתביעות בגין רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית עוסקות כמעט בכל תחומי הרפואה הקיימים. אבחון שגוי,  טיפול או ניתוח מיותר, איחור באבחון מחלות, היעדר הסכמה אמיתית של המטופל ועוד הם רק חלק מזערי ביותר ממגוון המקרים השכיחים העשויים להצמיח לנפגע עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

אף על פי שמידי שנה מוגשות לבתי המשפט עשרות תביעות בגין רשלנות רפואית כזו או אחרת, עדיין ישנם מקרים רבים בהם נפגעים אשר נפלו קורבן לרשלנות רפואית אינם תובעים פיצויים על הנזק שנגרם להם, וזאת בשל חוסר מודעותם לאפשרות לעשות כן.

לא כל מעשה או מחדל רפואי מהווים בהכרח עילה לתביעה נזיקית כאמור. לפיכך, חשוב מאוד להיוועץ בסמוך ככל האפשר למועד קרות הנזק או למועד גילויו עם עורך דין רשלנות רפואית מיומן ומנוסה בתחום שיוכל להבהיר לנו את זכויותינו ולעמוד על מצבנו המשפטי. יצוין שאצל מרבית עורכי הדין, פגישת ייעוץ ראשונית זו אינה כרוכה בתשלום, ושכר הטרחה נגבה רק אם הנפגע זוכה בסופו של דבר לקבל פיצוי מהנתבע.

דחייתה של פגישה זו עלולה להביא לכך שפרטים משמעותיים יישמטו מזיכרונם של העדים הנוגעים לאירוע הנזיקי, חומר רפואי ייעלם באופן מפתיע וייעשו טעויות מצד הנפגע או בני משפחתו שיקשו על ניהול התביעה המשפטית באם יוחלט להגישה.

טרם הפגישה עם עורך הדין, מומלץ בחום לתעד בכתב את השתלשלות האירועים, לצלם מיידית את כל המסמכים הקיימים כרגע בתיק הרפואי ולשמור אותם ברשותנו. כמו כן, בשלב זה כדאי להימנע משליחת מכתבים מכל סוג שהוא, שכן אלה עלולים לעיתים לכלול עובדות לא מדויקות ובכך לחבל בסיכויי התביעה.  

אם כן, לפני גיבוש ההחלטה האם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, רצוי לשקול ביחד עם עורך הדין את הקריטריונים הבאים:

  • מועד הגשת התביעה – ברוב המקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נזיקית בפרק זמן של 7 שנים מיום קרות הנזק או ממועד גילויו. כאשר נגרם נזק לקטין, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום היותו בגיר.
  • מיהו הגורם הנתבע? – ברוב המקרים ניתן להגיש את התביעה גם כנגד אותם רופאים מעורבים באירוע, וגם כנגד הגוף במסגרתו בוצע הטיפול או הניתוח – קופת חולים, בית חולים, מכון רפואי או מוסד רפואי אחר.
  • זמן ניהול התביעה –  לאור סכומי הכסף הגבוהים במיוחד הנתבעים בדרך כלל בתביעות רשלנות רפואית, צפוי התובע להתמודד עם מאבק משפטי ארוך העשוי להימשך שנים.
  • האם אותו מעשה או מחדל רפואי שנראים לנו כהתנהלות לקויה ברורה הם אכן רשלנות רפואית? – על שאלה זו יוכל לענות רופא מומחה בתחום הספציפי שעליו מדובר רק לאחר שיערוך בדיקות של כל נסיבות המקרה. יודגש כי מכתב מרופא מטפל או סיכום מחלה אינם בגדר חוות דעת מומחה לצורכי משפט. אם זוהי אכן רשלנות רפואית, על חוות הדעת לפרט באיזה אופן סטה הגורם המטפל מהסטנדרט הסביר, מהו הנזק שנגרם וכיצד קשור הנזק לרשלנות הנטענת.
  • עלויות כלכליות ביחס לפיצוי הנתבע – העלויות הגבוהות של ניהול התיק נובעות בעיקר מהסכומים הנדרשים לצורך מימון חוות דעת רפואיות והוצאות משפט. למעשה, בכל תביעת רשלנות רפואית חייב התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת של רופא מומחה מטעמו המוכיחה את האמור בו. בתיקים מסוימים יהיה אף צורך ביותר מחוות דעת רפואית אחת. בהחלט ייתכנו מקרים בהם לא נגרמה נכות צמיתה, ואז לא בטוח שיהיה בכלל טעם כלכלי בהגשתה של תביעה, אף אם הרשלנות הרפואית ברורה.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: