רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים

תחום הניתוחים הפלסטיים והטיפולים האסתטיים הינו תחום רחב הטומן בחובו סיכונים רבים. בתחום זה לרוב אין הכרח רפואי בביצוע הניתוח אלא המטופל פונה מיוזמתו ומבקש את ביצוע הניתוח מטעמים קוסמטיים. בתחום זה חובה להוכיח רשלנות רפואית ממשית בטיפול עצמו ובתוצאה שמותירה את המטופל עם נזק ממשי.

גובה הפיצויים בתחום רשלנות רפואית מסוג זה עשוי להיות גבוה כאשר מדובר בנכות אסתטית קשה וגיל צעיר של הניזוק.

בין הפגיעות אופייניות לתחום תביעות זה ניתן למצוא בין היתר:

• צלקות עבות ומכוערות.
• צלקות במקומות אחרים מהמבוקש (גבוהות מדי או נמוכות מדי)
• מידות שונות מהמידות המבוקשות.
• אי סימטריה בניתוחי חזה.
• כוויות – בטיפולי לייזר להסרת שיער.
• קרחות ואיי שיער – בטיפולי לייזר להסרת שיער.
• סנוורים והילות – בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר.
• פגיעה בראייה – בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר.

רשלנות רופאים במתן טיפולים קוסמטיים ובביצוע ניתוחים פלסטיים

בעידן המודרני בו אנו חיים, טיפולים וניתוחים שונים לצורך אסתטיקה גרידא הפכו לדבר נפוץ. תחום הכירורגיה הקוסמטית – פלסטית הינו תחום ענף במיוחד הכולל בתוכו מגוון של שינויים חזותיים המוצעים למטופל. שאיבת שומן, מתיחת בטן, ניתוחי אף, הקטנה או הגדלת שדיים, עיבוי שפתיים הם רק חלק קטן מאוד כאמור ממגוון האפשרויות העומדות בפני מטופל שבחר לעשות שינוי אסתטי כזה או אחר.

טיפולים קוסמטיים-כירורגיים מצמיחים לעיתים תביעות רשלנות נגד רופאים ומרכזים רפואיים.

באיזה מקרים הוגשו תביעות רשלנות רפואית?

בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין ניתוח כושל של שאיבת שומן בירכיים ועכוז נפסקו פיצויים בסך של 645,379 ₪. בפסק הדין נקבע ששקעי העור, הקפלים והבליטות בגופה של התובעת מהווים נכות רפואית אסתטית בשיעור של 20% ונגרמו לה בשל שאיבת יתר. בעניין אחר הוגשה תביעה של אישה שבקשה לעבור ניתוח לשיפור צורת אפה. נפסקו לה פיצויים בסך של כ – 80,000 ש”ח. ביהמ”ש קבע כי הרופאים התרשלו בכך שלא הביאו לידיעתה של התובעת את הסיכונים הנדירים הכרוכים בניתוח המבוקש ושלמרבה הצער, התממשו, לרבות קול מאונפף, נזילה כרונית מהאף וגודש המקשים על הנשימה. גם בעניינה של תובעת שביצעה ניתוח להגדלת חזה בשיטה שבה נשאב שומן מירכיה ומוזרק לשדיה, לא ניתן לה מידע כלשהו באשר לסיכונים הגלומים בשיטת ניתוח זו. הניתוח לא צלח ובשדיה נותרה צלקת מכוערת משמעותית ובירכיה נותרו שקעים. ביהמ”ש פסק לפיצויים בסך של 320,856 ₪. 

לאור העובדה כי מדובר בטיפולים וניתוחים אלקטיביים, כלומר, כאלה אשר אינם חיוניים כלל מהבחינה הרפואית, נאמר מפורשות בפסקי דין רבים כמו זה בעניין נועם רייבי, שעל הרופאים לספק הסבר ומידע מפורטים ביותר על מנת שבידי המטופל יהיו כל הנתונים הנדרשים לו לקבל החלטה שקולה האם הוא מעוניין בטיפול המוצע. בפסק דין שטנדל של ביהמ”ש העליון אף הורחבה הלכה זו ונקבע כי מקרים אלה נכללים ברף הגבוה ביותר של חובת הגילוי, והם כוללים, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים במהלך הטיפול ולאחריו. זאת, גם אם סיבוכים אלה נדירים.