קביעת פגישת יעוץ
עו"ד רשלנות רפואית
אהובה טיכו 19.04.23 רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – תסמונת דאון

תסמונת דאון הינה תסמונת גנטית נפוצה יחסית, שניתן לגלות כבר במהלך ההיריון. היעדר גילוי ואף גילוי מאוחר של תסמונת דאון, עלול להיחשב לרשלנות רפואית. להלן נלמד מהי תסמונת דאון, מתי מתרחשת רשלנות רפואית בגילוי תסמונת דאון וכן מהן ההשלכות של רשלנות רפואית זו. המשיכו לקרוא ומצאו את כל המידע החשוב בנושא.

 

מהי תסמונת דאון

תסמונת דאון הינה תסמונת גנטית, במסגרתה בכל תא בגוף מצויים 47 כרומוזומים, במקום 46 כפי שצריכים להיות. התסמונת קורית עוד בשלב ההיריון והיא תשפיע על האדם הסובל ממנה לכל אורך חייו.

לתסמונת דאון השפעות קוגניטיביות ופיזיות על האדם. לרוב, הסובלים מתסמונת דאון יתאפיינו במנת משכל נמוכה והתפתחות התנהגותית שאינה תואמת בהכרח את ההתפתחות הביולוגית שלהם. כמו כן, ילדים המתמודדים עם תסמונת דאון חווים קשיים שפתיים ומתקשים לדבר באופן ברור וקולח.

זאת ועוד, תסמונת דאון משפיעה באופן קריטי על בריאותם של האנשים הלוקים בתסמונת זו. תוחלת חייהם עומדת על כ-60 שנה, הלוקים סובלים מבעיות לבביות רבות, סוכרת ורובם המוחלט של הלוקים התסמונת הינם עקרים. לבסוף, לתסמונת השלכות על נראות הלוקים בתסמונת וניתן לזהות בקלות אדם הלוקה בתסמונת דאון.

תסמונת דאון

מאפייני התסמונת

ראשית נסביר שהתסמונת ע”ש דאון היא תסמונת שמקורה בליקוי כרומוזומי. לאדם הלוקה בתסמונת דאון יש שלושה עותקים של כרומזום מס’ 21 במקום שניים, ולכן התסמונת נקראת גם טריזומיה 21.

השכיחות של תסמונת דאון באוכלוסייה הכללית היא בשיעור של 1:600 לידות, ומזוהה בעיקר עם גיל אמהי מתקדם. בקבוצת הגיל של אמהות עד גיל 29 שיעור הילדים הנולדים עם תסמונת דאון עומד על 1:1,500 ילדים. בקבוצת הגיל 30 ומעלה שיעור הילדים הנולדים עם תסמונת דאון עומד על 1:270. ידוע כי ככל שגיל האשה ההרה עולה בשנים שכיחות הסיכוי להולדת ילוד פגוע בתסמונת דאון גבוהה יותר.

לילדים הלוקים בתסמונת דאון, נמצא פיגור שכלי ברמות חומרה שונות וליקויים נוספים כמו מומי לב ומחלות חמורות שמתגלות בגיל ההתבגרות ובבגרותם.

במרבית המקרים תסמונת דאון אינה תורשתית ולכן בני הזוג אינם מצפים שיוולד להם תינוק עם תסמונת דאון.

חשוב לדעת שלכל אישה בכל גיל עלול להיוולד ילד עם תסמונת דאון – מידת הסיכון תלויה בעיקר בגיל האם והסיכון עולה ככל שהגיל של האם מבוגר יותר.

 

תסמונת דאון – שכיחות באוכלוסייה

כאמור, תסמונת דאון הינה התסמונת הגנטית הנפוצה ביותר. שיעור הלידות של ילדים עם תסמונת דאון עומד על כ-0.1%, כלומר אחת מכל 1,000 לידות תהיה של ילד עם תסמונת דאון. עם זאת, ישנם גורמים המעלים את השכיחות לתסמונת דאון באופן דרמטי. הגורם המשפיע ביותר הוא גילה של האם – אצל נשים בנות 40 ומעלה, שכיחות התסמונת עומדת על כ-11%.

גילוי תסמונת דאון בהיריון

מזה עשרות שנים שניתן לזהות תסמונת דאון כבר במהלך ההיריון. גילוי תסמונת דאון במהלך ההיריון אפשר לנשים המעוניינות בכך לבצע הפלות של ילדיהם הלוקים בתסמונת וכך נוצרה מציאות בה במדינות מסוימות לא נולדו כלל ילדים הלוקים בתסמונת כבר כמה שנים טובות.

בדיקות דם ובדיקת שקיפות עורפית (אולטרסאונד בשבוע 11-13) מאפשרות להעריך סטטיסטית מה הסיכוי שהילד לוקה בתסמונת דאון. עם זאת, מדובר בבדיקות סטטיסטיות בלבד שלא מעריכות תשובות וודאיות. לעומתן, בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה מאפשרות לאבחן תסמונת דאון בהסתברות כמעט וודאית.

בדיקות דם ובדיקות שקיפות עורפית מומלצות לביצוע בכל היריון בישראל, בין היתר לצורך גילוי תסמונת דאון בהיריון. בדיקות סיסי ומי שפיר מומלצות כאשר מדובר בהיריון בסיכון לתסמונת דאון או לאור תוצאות השקיפות העורפית ובדיקות הדם. כמו כן, נשים יכולות לבקש מיוזמתן בדיקות מי שפיר אף אם אינן בקבוצות סיכון לתסמונת דאון בהיריון ותוצאות השקיפות העורפית ובדיקות הדם היו תקינות.

האחריות לביצוע הבדיקות

מי האחראי לביצוע בדיקות רפואיות לצורך גילוי תסמונת דאון? על הגניקולוג המטפל להפנות כל אישה הרה לבדיקת שקיפות עורפית, בדיקה שאף ממומנת בסל הבריאות מזה עשר שנים. במקרים בהם יש חשש מוגבר לתסמונת דאון עקב גילה של האישה ההרה, הריונות קודמים עם תסמונת דאון, הורה הסובל מתסמונת דאון בעצמו או תוצאות השקיפות העורפית ובדיקות הדם, מחובתו של הגניקולוג להפנות את האישה לבדיקת סיסי שליה או לבדיקת מי שפיר.  

תסמונת דאון – הפלות

מאחר שחיים עם תסמונת דאון הם חיים קשים מאוד, מקובל בעולם המערבי לבצע הפלות כאשר מאובחנת תסמונת דאון. אולם ישנן קבוצות שונות באוכלוסייה המתנגדות באופן קטגוריאלי להפלות ואלו נמנעות מלהפיל אף במקרים בהם ידוע כי הילד יסבול מתסמונת דאון.

רשלנות רפואית בגילוי תסמונת דאון

לעיתים, אישה הרה לא מופנית לבדיקות מי שפיר או סיסי שליה למרות שהיה צורך בהפניה. כתוצאה מכך, האישה לא ידעה כי בבטנה ילד הסובל מתסמונת דאון והיא נדהמה לגלות בזמן הלידה כי הילד לוקה בתסמונת דאון. בעזרת עורך דין רשלנות רפואית מומחה, ניתן בהחלט להוכיח כי האישה סבלה מרשלנות רפואית בלידה במקרה זה.

הוכחת רשלנות רפואית בגילוי תסמונת דאון

חשוב לדעת כי הוכחת רשלנות רפואית בגילוי תסמונת דאון הינה עסק מורכב. כידוע, הוכחת רשלנות רפואית מותנית בהוכחת שלושה יסודות – יסוד ההתרשלות, יסוד הנזק ויסוד הקשר הסיבתי.

ביסוד ההתרשלות, עורך דין לרשלנות רפואית יוכיח כי הרופא אכן התרשל ולא מילא כראוי את תפקידו. לעניין גילוי תסמונת דאון, עורך הדין יוכיח שהרופא לא הפנה את האם לבדיקות למרות שהיה מצופה ממנו שיפנה אותה לבדיקות אלו, או שהוא לא פענח כראוי את תוצאות הבדיקות.

ביסוד הנזק, עורך הדין לרשלנות רפואית יראה איזה נזק נגרם לתובע. לכאורה, הנזק שנגרם הוא ברור – הילד נולד עם תסמונת דאון.

יסוד הקשר הסיבתי הוא המסבך את העניינים באופן משמעותי. ככלל, ביסוד הקשר הסיבתי צריך להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מההתרשלות. אם, למשל, רופא העניק תרופה לא נכונה לאם ובעקבות זאת העובר שלה ניזוק, הקשר הסיבתי ברור – התרופה השגויה היא זאת שגרמה לעובר לנזק. אלא שבנידון דנן הדברים מורכבים יותר, שכן הילד היה סובל מתסמונת דאון גם אם היו מגלים את התסמונת במהלך ההיריון!

כיצד, אם כן, עורך דין לרשלנות רפואית יוכל להגיש תביעת פיצויים על אי – גילוי תסמונת דאון, שהרי אין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק?! שאלה זו העסיקה במשך שנים את בתי המשפט ופסקי הדין בעניין זייצב ובעניין המר התוו את כללי הפסיקה בנושא ויצרו את עילת ההולדה בעוולה הפותרת את הקושי בקשר הסיבתי.

הולדה בעוולה

על פי פסקי הדין זייצב והמר, במקרים של אי גילוי תסמונת דאון, הורי הילד יוכלו להגיש תביעת הולדה בעוולה. לפי עילה זו, הקשר הסיבתי פועל באופן הבא – אילו היה מתבצע גילוי תסמונת דם כמצופה והרופא לא היה מתרשל במילוי תפקידו, ההורים היו מפילים את הילד. מאחר שהרופא התרשל ולא גילה שהילד סובל מתסמונת דאון לא בוצעה הפלה וזהו הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזק.

כמובן שמדובר בעילת תביעה בעייתית במיוחד. לפי עילה זו, ההורים צריכים לטעון, בזמן שילדם בחיים, כי היו מעדיפים להפיל אותו. היו שופטים דוגמת השופט אהרן ברק שהתנגדו לעילת תביעה זו, בטענה שחיים עדיפים תמיד על פני מצב של חוסר חיים. עם זאת, העילה התקבלה ומשמשת מזה עשרות שנים בבתי המשפט בישראל.

חשוב לשים לב כי על פי עילה זו, ניתן יהיה לתבוע על אי גילוי תסמונת דאון אך ורק במקרים בהם ניתן היה, תיאורטית, לבצע הפלה. ככל שהמצב החוקי לא היה מאפשר לבצע הפלה במועד בו הייתה אמורה להתגלות התסמונת, התובעת לא תהיה זכאית לפיצויים.
לקריאה נוספת על רשלנות רפואית בלידה >>

גובה הפיצויים

על פי הלכת המר, הפיצויים שיפסקו יהיו בגובה ההוצאות המיוחדות הנדרשות בעקבות התסמונת, בהשוואה להוצאות הנדרשות לילד שאינו סובל מתסמונת דאון. כך, אם ההורים נדרשים לממן טיפולים יקרים, נעדרים תקופות ממושכות יחסית מהעבודה או משקיעים בטיפולים היקפיים לילדם כדי לשפר את איכות חייו, הם יוכלו לתבוע פיצויים על הוצאות אלו בעילת הולדה בעוולה עקב אי גילוי תסמונת דאון בהריון.

לסיכום

לסיכום, מחובתם של רופאים לבצע בדיקות לשם גילוי תסמונת דאון. במקרים בהם הרופאים התרשלו בתפקידם ולולא ההתרשלות ההורים היו יכולים לבצע הפלה, ההורים יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית באמצעות עורך דין לרשלנות רפואית, בעילת הולדה בעוולה. ההורים יקבלו פיצוי על ההוצאות שנכפו עליהם בעקבות התסמונת.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: