רשלנות בבדיקות גנטיות בהיריון — מתי זו רשלנות | ד”ר אהובה טיכו

בדיקות גנטיות הפכו לחלק מרכזי מהמעקב לפני ההיריון ובמהלכו, והן מאפשרות להורים מידע חשוב על סיכונים תורשתיים וכרומוזומליים. כאשר בדיקה לא הוצעה, לא בוצעה או פוענחה בטעות — וילד נולד עם מחלה שהיה אפשר לאתר — ההורים נותרים עם תחושה כבדה שנשללה מהם בחירה מיודעת.

לא כל מחלה גנטית ניתנת לאיתור, וקיימות מגבלות אמיתיות לכל בדיקה. אך כאשר בדיקה מקובלת לא הוצעה או פוענחה שגוי — התמונה משתנה. במאמר זה נסביר אילו בדיקות גנטיות קיימות, מתי כשל בהן עשוי להצביע על רשלנות, כיצד מוכיחים זאת, ומה ניתן לעשות.

אילו בדיקות גנטיות קיימות?

מערך הבדיקות הגנטיות כולל מספר רבדים:

• בדיקות סקר לנשאות לפני ההיריון ובתחילתו (למחלות תורשתיות שכיחות באוכלוסייה ובמוצא).
• בדיקות סקר לא-פולשניות (NIPT) להערכת סיכון לתסמונות כרומוזומליות.
• בדיקות אבחנתיות — סיסי שליה (CVS) ומי שפיר — לאבחון ודאי.
• ייעוץ גנטי — הערכת סיכון אישית והכוונה לבדיקות המתאימות.

לכל בדיקה יש התוויות, מגבלות ורגישות מוכרים, ולכל אוכלוסייה המלצות סקר מקובלות.

מתי כשל בבדיקה גנטית עשוי להצביע על רשלנות?

המבחן הוא מבחן “הרופא הסביר”. אלה הדפוסים הנבחנים לרוב:

• אי-הצעת בדיקת סקר נשאות מקובלת בהתאם למוצא ולהמלצות.
• אי-הפניה לייעוץ גנטי כשהיה לכך מקום (גיל אם, היסטוריה משפחתית, ממצא חריג).
• פענוח שגוי של תוצאת בדיקה.
• אי-יידוע ההורים על משמעות התוצאה או על בדיקות השלמה.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו רשלנות; הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד.

מהן ההשלכות?

כמו באי-גילוי מום, גם כאן הכשל אינו גורם למחלה אלא שולל מההורים מידע ובחירה. התביעה האפשרית היא מסוג “הולדה בעוולה” — של ההורים — בגין הנזקים הכרוכים בגידול ילד עם מחלה גנטית שלא ניתן היה להיערך אליה.

איך מוכיחים רשלנות בבדיקות גנטיות?

ההוכחה נשענת על יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36), ועל קשר סיבתי: שהבדיקה הייתה מתגלה את המצב, ושאילו ידעו ההורים היו בוחרים אחרת. אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה בגנטיקה. נבדקים תוצאות הבדיקות, תיעוד ההמלצות והייעוץ, והאם הוצעו הבדיקות המתאימות. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב יידוע מלא.

התיישנות התביעה

בתביעת ההורים חלה ככלל תקופת התיישנות של 7 שנים, אך נקודת תחילתה עשויה להשתנות לפי מועד גילוי הנזק. זו סוגיה שנבחנת לגופו של מקרה — ולכן מומלץ לבחון את התיק מוקדם.

מה גובה הפיצויים?

הפיצוי עשוי לכלול הוצאות עודפות בגידול ילד עם מחלה גנטית, עזרת זולת, טיפולים והתאמות, וכן נזק לא-ממוני של ההורים. אין דרך לנקוב בסכום מראש; הוא נגזר מהיקף המחלה, מחוות הדעת ומהכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שבדיקה גנטית מקובלת לא הוצעה, לא בוצעה או פוענחה שגוי. בחינה ראשונית על בסיס הרשומה ותוצאות הבדיקות מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• רשלנות באבחון טרום-לידה
• רשלנות בבדיקת מומים
• בדיקה שגויה לפני לידה

לסיכום

לא כל מחלה גנטית ניתנת לאיתור, ולבדיקות יש מגבלות. אך כאשר בדיקה מקובלת לא הוצעה, לא בוצעה או פוענחה שגוי — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית כעילת הולדה בעוולה. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת מומחה בגנטיקה ובחינה של מלוא הרשומה.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובאבחון גנטי. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »