מחדל רפואי בלידה — מתי טעות בלידה הופכת לרשלנות? | ד”ר אהובה טיכו

לידה היא אחד הרגעים המשמעותיים בחיים, וכשמשהו בה משתבש — בין אם אצל היולדת ובין אם אצל התינוק — הכאב והבלבול עצומים. רבים פונים אלינו עם אותה שאלה: האם מה שקרה הוא סיבוך מצער שאי אפשר היה למנוע, או מחדל של הצוות הרפואי שהיה אפשר וצריך למנוע.

ההבחנה הזו היא לב העניין. לא כל תוצאה קשה היא תוצאה של רשלנות, אך כאשר הצוות סטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והדבר גרם נזק — מדובר במחדל רפואי בר-תביעה. במאמר זה נסביר מהו מחדל רפואי בלידה, מהם הדפוסים השכיחים, כיצד מוכיחים רשלנות, ומה ניתן לעשות.

מהו מחדל רפואי בלידה?

מחדל רפואי הוא סטייה מהסטנדרט המקצועי המקובל — בין במעשה (פעולה שגויה) ובין במחדל (אי-ביצוע פעולה שהייתה נדרשת). בהקשר של לידה, המחדל יכול להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול: בקבלה לחדר הלידה, בניטור העוברי, בקבלת ההחלטות במהלך הלידה, בביצוע הפעולות עצמן, ובטיפול ביולדת ובתינוק לאחר הלידה.

המבחן המשפטי אינו “האם התרחש סיבוך”, אלא האם צוות רפואי סביר, נוכח אותם נתונים, היה פועל אחרת.

דפוסים שכיחים של מחדל רפואי בלידה

אלה המצבים הנבחנים לרוב בתיקי רשלנות בלידה:

• אי-זיהוי סימני מצוקה עוברית בניטור (דה-צלרציות מאוחרות, ברדיקרדיה ממושכת).
• איחור בלתי-סביר בהחלטה על ניתוח קיסרי דחוף או יילוד מכשירני.
• שימוש לקוי בפיטוצין או בלחץ פונדאלי שגרם לנזק.
• פגיעה במהלך לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) שבוצעה שלא לפי הכללים.
• אי-זיהוי וטיפול לקוי בפרע כתפיים (דיסטוקיה).
• כשל בהחייאת יילוד או בטיפול שלאחר הלידה.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו שהייתה רשלנות — הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד.

מהן ההשלכות האפשריות?

השלכות מחדל בלידה משתנות לפי טיבו: פגיעה מוחית עקב מחסור בחמצן (עד שיתוק מוחין), פגיעות עצביות כמו שיתוק ע”ש ארב בפרע כתפיים, שברים, נזק נוירולוגי, ובמקרים הקשים — מוות. גם ליולדת עלולות להיגרם פגיעות (קרעים, דימום, זיהום). חלק מהפגיעות חולפות, אך אחרות מלוות את הילד או את האם לכל החיים.

איך מוכיחים מחדל רפואי בלידה?

ההוכחה נשענת על ארבעת יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36): חובת זהירות, הפרתה, נזק, וקשר סיבתי. אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה — לרוב במיילדות וגינקולוגיה, ולעיתים גם בנוירולוגיה של ילדים — הקובעת אם הייתה סטייה מהפרקטיקה המקובלת והאם אותה סטייה גרמה לתוצאה.

נבדקים רישומי הניטור, גיליון הלידה, ציוני האפגר, גזי הדם מחבל הטבור, ותיעוד ההחלטות. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב ניהול רשומה רפואית מסודרת — וחסר בתיעוד עשוי, בנסיבות מסוימות, לסייע בהעברת נטל ההוכחה.

התיישנות התביעה

כאשר נפגע תינוק שנולד בחיים, תקופת ההתיישנות אינה מתחילה כל עוד הוא קטין — היא נספרת ככלל מגיל 18, כך שניתן לרוב להגיש תביעה עד גיל 25. בפגיעה ליולדת חלה ככלל תקופת התיישנות של 7 שנים מהאירוע. מומלץ לא להמתין, שכן שימור הראיות קל יותר ככל שהפנייה מוקדמת.

מה גובה הפיצויים?

הפיצוי נגזר מהיקף הנזק: בפגיעה נוירולוגית קשה הוא נועד לכסות עזרת זולת, אובדן השתכרות עתידי, התאמות דיור ורכב, שיקום וטיפולים, וכן כאב וסבל. אין דרך לנקוב בסכום מראש — הוא נקבע לפי חוות הדעת הרפואית, ההערכות האקטואריות והכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שמשהו בלידה או בטיפול שלאחריה לא התנהל כשורה — גם בלי ודאות. בחינה ראשונית של התיק על בסיס הרשומה הרפואית מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• מחדלים נפוצים בזמן הלידה
• הוכחת רשלנות בלידה
• פיגור לידה ואיחור ביילוד

לסיכום

מחדל רפואי בלידה אינו כל תוצאה קשה, אלא סטייה מהפרקטיקה המקובלת שגרמה נזק. כאשר היו סימני מצוקה שלא זוהו, איחור בהחלטות, או כשל בביצוע פעולה — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת רפואית מומחה ובחינה של מלוא הרשומה הרפואית.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »