חוסר בקורפוס קולוסום (אגנזיס) — מתי זו רשלנות רפואית | ד”ר אהובה טיכו

כשמתבשרים שלילד יש מום מוחי כמו חוסר בקורפוס קולוסום, ובמיוחד כשהדבר מתגלה רק לאחר הלידה, ההורים נכנסים לסחרחורת של מידע רפואי, דאגה לעתיד ושאלות קשות. אחת מהן חוזרת שוב ושוב: האם היה אפשר לזהות את זה בזמן, במהלך ההיריון.

חוסר בקורפוס קולוסום אינו תמיד ניתן לזיהוי, וגם כשהוא מזוהה הפרוגנוזה משתנה מאוד ממקרה למקרה. אך כאשר הממצא היה גלוי בבדיקות ולא דווח — התמונה המשפטית משתנה. במאמר זה נסביר מהו קורפוס קולוסום ומה משמעות היעדרו, מתי אי-גילוי עשוי להצביע על רשלנות, כיצד מוכיחים זאת, ומה ניתן לעשות.

מהו קורפוס קולוסום ומה משמעות היעדרו?

קורפוס קולוסום (Corpus Callosum, “גשר היבלות”) הוא צרור הסיבים העצביים המחבר בין שתי המיספרות המוח ומאפשר העברת מידע ביניהן. אגנזיס הוא היעדר מלא של המבנה, והיפופלזיה/דיסגנזיס הם היווצרות חלקית או לקויה.

משמעות ההיעדר משתנה מאוד: חלק מהילדים מתפקדים כמעט כרגיל, ואצל אחרים מופיעים עיכוב התפתחותי, אפילפסיה, וקשיים נוירולוגיים — לעיתים כחלק מתסמונת רחבה יותר. בדיוק בשל טווח הפרוגנוזה הרחב, המידע במהלך ההיריון חשוב להורים.

מתי ניתן לזהות את המום ומתי אי-גילוי עשוי להצביע על רשלנות?

חוסר בקורפוס קולוסום עשוי להתגלות בסקירת מערכות (במיוחד המאוחרת), ולעיתים מצריך אישוש ב-MRI עוברי או באולטרסאונד ייעודי (נוירוסונוגרפיה). המבחן הוא מבחן “הרופא הסביר”. אלה הדפוסים הנבחנים לרוב:

• אי-זיהוי סימנים עקיפים בסקירה (כגון חדרי מוח מורחבים) שהיו אמורים להוביל לבירור.
• אי-הפניה ל-MRI עוברי או לבדיקה ייעודית כשעלה חשד.
• פענוח שגוי של ממצא שהיה ניתן לזיהוי.
• אי-יידוע ההורים על הממצא ועל משמעותו ועל בדיקות השלמה.

קיומו של דפוס כזה אינו קובע כשלעצמו רשלנות; הקביעה נעשית על בסיס חוות דעת מומחה ובחינת מלוא התיעוד.

מהן ההשלכות המשפטיות?

אי-גילוי המום אינו גורם לו, אך הוא שולל מההורים מידע ובחירה מיודעת. במצב כזה, התביעה האפשרית היא מסוג “הולדה בעוולה” — של ההורים — בגין הנזקים הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות שלא יכלו להיערך אליה או לקבל לגביה החלטה מודעת.

איך מוכיחים רשלנות באי-גילוי קורפוס קולוסום?

ההוכחה נשענת על יסודות עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35–36), ועל קשר סיבתי כפול: שהממצא היה ניתן לזיהוי, ושאילו דווח ההורים היו בוחרים אחרת — בכפוף לאפשרות הרפואית והחוקית. אבן היסוד היא חוות דעת רפואית מומחה בהדמיה עוברית ובנוירולוגיה. נבדקים תמונות הסריקה, הפענוחים, ותיעוד הייעוץ וההמלצות. חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996, מחייב יידוע מלא.

התיישנות התביעה

בתביעת ההורים חלה ככלל תקופת התיישנות של 7 שנים, אך נקודת תחילתה עשויה להשתנות לפי מועד גילוי הנזק או הקשר הסיבתי. זו סוגיה שנבחנת לגופו של מקרה — ולכן מומלץ לבחון את התיק מוקדם ולא להמתין.

מה גובה הפיצויים?

הפיצוי תלוי בהיקף המוגבלות בפועל: במקרים עם פגיעה תפקודית משמעותית הוא עשוי לכלול עזרת זולת, טיפולים והתאמות, ולעיתים אובדן השתכרות עתידי, וכן נזק לא-ממוני של ההורים. אין דרך לנקוב בסכום מראש; הוא נגזר מחוות הדעת ומהכרעת בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הזמן הנכון הוא כאשר עולה תחושה שמום מוחי היה אמור להתגלות בבדיקות ההיריון ולא התגלה. בחינה ראשונית על בסיס הרשומה ותמונות הסריקה מאפשרת לדעת אם יש בסיס להמשך, בלי התחייבות.

שכר טרחה

בתיקי רשלנות רפואית נהוג לרוב מודל שכר טרחה מבוסס הצלחה — חלק מהותי מהשכר משולם רק אם וכאשר מתקבל פיצוי. לצד זאת קיימות הוצאות נלוות, ובראשן עלות חוות הדעת הרפואית. תנאי ההתקשרות נסגרים בכתב ובשקיפות מראש.

מאמרים קשורים

להרחבה בנושאים קשורים מהתחום:

• רשלנות באבחון טרום-לידה
• בדיקה שגויה לפני לידה
• תביעת הולדה בעוולה

לסיכום

חוסר בקורפוס קולוסום הוא מום מוחי בעל טווח פרוגנוזה רחב, ולא תמיד ניתן לזיהוי. אך כאשר היו סימנים שהיו אמורים להוביל לבירור, או שהממצא היה ניתן לזיהוי ולא דווח — ייתכן שמדובר ברשלנות שניתן לבחון משפטית כעילת הולדה בעוולה. הבדיקה נעשית באמצעות חוות דעת מומחה ובחינה של תמונות הסריקה ומלוא הרשומה.

המשרד מנוסה בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובאבחון טרום-לידתי. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס חוות דעת רפואית מומחה. לבחינה ראשונית של המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עם משרדנו »