רשלנות ברפואה פנימית ומשפחה

רשלנות ברפואה פנימית ומשפחה הינה תופעה מדאיגה שיכולה לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים למטופלים. במערכת הרפואית, רופאי המשפחה והרפואה הפנימית מהווים את קו ההגנה הראשון בטיפול במחלות ובעיות רפואיות. כאשר מתרחשת רשלנות בטיפול, ההשלכות עלולות להיות הרות גורל. משרד עו”ד ד”ר אהובה טיכו, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מספק מידע מקיף על זכויותיכם המשפטיות במקרים אלו.

מהי רשלנות רפואית ברפואת משפחה ורפואה פנימית?

רשלנות רפואית מוגדרת כהתנהגות רפואית שאינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים המקובלים, כאשר רופא סביר באותן נסיבות היה נוהג אחרת. במקרה של רשלנות רפואית, ההתנהלות החורגת מהסטנדרט המקצועי גורמת לנזק למטופל. בתחומי רפואת המשפחה והרפואה הפנימית, הרשלנות עלולה להתבטא באבחון שגוי, איחור באבחון, טיפול לא מתאים או היעדר מעקב רפואי נאות.

התפקיד הייחודי של רופא המשפחה במערכת הרפואית

רופא המשפחה מהווה את נקודת הכניסה העיקרית למערכת הבריאות ותפקידו לספק טיפול ראשוני, לאבחן מחלות ולהפנות למומחים במידת הצורך. החובה המשפטית המוטלת על רופא המשפחה כוללת ביצוע אנמנזה מקיפה, בדיקה גופנית מתאימה, והפניה לבדיקות עזר כשנדרש. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לרשלנות רפואית בהריון ובמצבים רפואיים אחרים.

רופא המשפחה אמור לשמש כ”שומר הסף” של המערכת הרפואית, ועליו מוטלת האחריות לזהות מצבים המחייבים התערבות רפואית מתקדמת. כישלון במילוי תפקיד זה, למשל אי-הפניה לבדיקות הדמיה במקרה של חשד לגידול, עלול להוביל לעיכוב באבחון ולהחמרת המצב הרפואי של המטופל.

הסטנדרט המשפטי לרשלנות ברפואה פנימית

רופאים מומחים ברפואה פנימית נדרשים לסטנדרט מקצועי גבוה יותר מרופאי משפחה בשל הכשרתם המתקדמת. בית המשפט יבחן האם הרופא הפנימי פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל בקהילה הרפואית של מומחי הרפואה הפנימית. למשל, בעוד שמרופא משפחה מצופה לזהות סימנים המעידים על מחלה משמעותית ולהפנות למומחה, ממומחה ברפואה פנימית מצופה יכולת אבחון מדויקת יותר ובחירת טיפול מתאים למחלות מורכבות.

הערכת רשלנות רפואית של רופא פנימי תתבסס על השוואה להתנהלות המצופה ממומחה סביר באותו תחום ובאותן נסיבות. זאת בשונה מחיסון פגום שם האחריות נבחנת באופן שונה.

מקרים שכיחים של רשלנות ברפואת משפחה

רשלנות רפואית ברפואת משפחה יכולה להתבטא במספר דרכים. אחד המקרים השכיחים הוא אי-אבחון או איחור באבחון מצבים רפואיים חמורים כגון סרטן העור, התקפי לב ושבץ מוחי. רופאי משפחה עלולים להתעלם מתסמינים אזהרה, לבצע אבחון שגוי או לדחות תלונות של מטופלים.

מקרה נפוץ נוסף הוא אי-מתן תשומת לב מספקת לתוצאות בדיקות חריגות. למשל, כאשר בדיקות דם מראות ערכים חריגים אך הרופא אינו פועל בהתאם, או כאשר ממצאים חשודים בצילומי רנטגן אינם מטופלים כראוי. במקרים רבים, רשלנות זו מובילה לרשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית ומחלות אחרות.

אי ביצוע אבחנה מבדלת והשלכותיה

אבחנה מבדלת היא תהליך שיטתי שבו הרופא בוחן את כל האבחנות האפשריות העומדות בבסיס התסמינים של המטופל. רופא משפחה מחויב לשקול מגוון אפשרויות אבחנתיות ולא להסתפק באבחנה הראשונה שעולה בדעתו. אי-ביצוע אבחנה מבדלת מהווה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל ועלול להוביל לאבחון שגוי ולטיפול לא מתאים.

במקרה של רשלנות רפואית בטיפולי פוריות, לדוגמה, אי-ביצוע אבחנה מבדלת מקיפה עלול להוביל לבחירת טיפול פוריות לא מתאים, שלא רק שאינו יעיל אלא עלול לגרום לסיבוכים.

היעדר הפניה לבדיקות ולמומחים כבסיס לתביעה

אחד הכשלים המשמעותיים ברפואת משפחה הוא היעדר הפניה לבדיקות נוספות או לרופאים מומחים כאשר הדבר נדרש. רופא משפחה נדרש להכיר את מגבלותיו המקצועיות ולהפנות את המטופל לגורם מתאים כאשר המצב דורש זאת. אי-הפניה למומחה או לבדיקות נוספות במקרים של חשד למחלה רצינית מהווה בסיס משפטי לתביעת רשלנות רפואית.

לדוגמה, במקרה של כאבי ראש חזקים ומתמשכים, רופא משפחה שאינו מפנה לבדיקת CT או MRI ולנוירולוג עלול להחמיץ אבחון של גידול מוחי או רשלנות רפואית בייעוץ גנטי עלולה להתבטא באי-זיהוי גורמי סיכון תורשתיים.

מקרים שכיחים של רשלנות ברפואה פנימית

ברפואה פנימית, המתמקדת באבחון וטיפול במחלות פנימיות מורכבות, רשלנות רפואית יכולה להתבטא במספר אופנים ייחודיים. אחד המקרים השכיחים הוא אי-זיהוי ואבחון של מחלות מורכבות כגון מחלות אוטואימוניות, זיהומים סיסטמיים ומחלות מטבוליות. טעויות אלו עלולות להתרחש עקב אי-ביצוע בדיקות מקיפות מספיק או פירוש שגוי של תוצאות בדיקות.

סוג נוסף של רשלנות ברפואה פנימית מתבטא בניהול לא נכון של טיפול תרופתי, במיוחד במקרים של מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות מרובות ונוטלים מספר תרופות במקביל. אי-התחשבות באינטראקציות בין תרופות או אי-התאמת המינון למצבו הספציפי של המטופל עלולים לגרום לנזקים משמעותיים.

אי זיהוי מחלות מסכנות חיים

מומחי רפואה פנימית נדרשים לזהות מצבים רפואיים מסכני חיים המחייבים התערבות מיידית. אי-זיהוי של מצבים כגון תסחיף ריאתי, שבץ מוחי, אירוע לבבי או רשלנות רפואית בלידה עלול להוביל לנזק בלתי הפיך ואף למוות. במקרים אלו, אי-הפניה מיידית לחדר מיון או אי-נקיטת צעדים טיפוליים דחופים עלולה להיחשב כרשלנות רפואית חמורה.

הפסיקה בישראל קבעה כי רופא פנימי נדרש להיות ערני לסימנים המעידים על מצבים חריפים, ואי-זיהוי סימנים אלו מהווה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל. כך למשל, במקרה של חולה עם כאבים בחזה והזעה, אי-ביצוע בדיקת א.ק.ג והפניה מיידית לחדר מיון יכולים להיחשב כרשלנות.

רשלנות בטיפול תרופתי וניהול מחלות כרוניות

ניהול מחלות כרוניות דורש מעקב קפדני והתאמת הטיפול לאורך זמן. רשלנות בתחום זה יכולה להתבטא באי-ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות, אי-התאמת הטיפול התרופתי לשינויים במצב המטופל, או אי-זיהוי תופעות לוואי משמעותיות.

לדוגמה, במקרה של רשומות רפואיות בלינסון או בכל מוסד רפואי אחר, ניהול לקוי של רשומות יכול להוביל לטעויות בטיפול התרופתי, במיוחד כאשר מדובר בחולים כרוניים המטופלים על ידי מספר רופאים במקביל.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית ברפואת משפחה ופנימית?

הוכחת רשלנות רפואית מחייבת עמידה במספר יסודות משפטיים. ראשית, יש להוכיח את קיומה של חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל. שנית, יש להראות כי חובה זו הופרה – כלומר, שהרופא לא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל. שלישית, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם למטופל. ולבסוף, יש להוכיח את הנזק עצמו.

בתביעות רשלנות רפואית, הנטל להוכיח את כל היסודות הללו מוטל על התובע. עם זאת, בנסיבות מסוימות, כאשר התוצאה הרפואית מעידה בבירור על רשלנות, עשוי לחול הכלל “הדבר מדבר בעדו” (res ipsa loquitur), המעביר את נטל ההוכחה לרופא או למוסד הרפואי.

תפקיד חוות הדעת הרפואית בתיקי רשלנות

חוות דעת רפואית מומחה היא הכלי המשפטי העיקרי להוכחת רשלנות רפואית. בתביעות הקשורות לרפואת משפחה או רפואה פנימית, יש צורך בחוות דעת של מומחה באותו תחום, שיקבע האם הרופא המטפל פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל.

חוות הדעת צריכה להתייחס לשאלות הבאות: האם ניתן טיפול רפואי סביר? האם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות? האם האבחון היה מדויק ובזמן? האם הטיפול שניתן היה מתאים? והאם הופרה חובת הזהירות? במקרים של שליה נעוצה, למשל, חוות דעת מומחה תקבע האם היה על הרופא לזהות את המצב מוקדם יותר.

איסוף וניהול המסמכים הרפואיים הרלוונטיים

לצורך ביסוס תביעת רשלנות רפואית, איסוף מסמכים רפואיים מלאים הוא קריטי. המסמכים הרלוונטיים כוללים:

• תיק רפואי מלא מקופת החולים ומבתי החולים
• תוצאות בדיקות מעבדה, הדמיה וייעוצים
• סיכומי אשפוז ומכתבי שחרור
• רישומי תרופות ומרשמים
• תיעוד של התקשורת עם הצוות הרפואי

איסוף המסמכים דורש פנייה רשמית למוסדות הרפואיים, והחוק מחייב אותם לספק למטופל את כל המידע הרפואי הנוגע לו. בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתוח מקצועי של המסמכים על ידי עורך דין המתמחה בתחום הוא הכרחי לזיהוי הרשלנות והוכחתה.

הליך תביעת רשלנות רפואית נגד רופא משפחה או מומחה ברפואה פנימית

הליך תביעת רשלנות רפואית מתחיל בפגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין המתמחה בתחום. במהלך הפגישה, עורך הדין יבחן את פרטי המקרה ויעריך את סיכויי התביעה. אם הוחלט להמשיך בתביעה, הצעדים הבאים כוללים:

1. איסוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים
2. קבלת חוות דעת רפואית ממומחה בתחום
3. הגשת כתב תביעה לבית המשפט
4. ניהול הליך משפטי הכולל חקירות של מומחים רפואיים
5. ניסיון להגיע לפשרה או ניהול הליך עד למתן פסק דין

חשוב לציין כי רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה לפני הגעה לפסק דין סופי. זאת, לאור העלויות הגבוהות, הזמן הרב הנדרש לניהול ההליך, והסיכון שקיים לשני הצדדים. עורך דין רשלנות רפואית מנוסה יוכל להעריך נכון את שווי התביעה ולנהל משא ומתן אפקטיבי להשגת פיצוי הולם.

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית – מה חשוב לדעת

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא בדרך כלל שבע שנים מיום האירוע הרשלני, או שבע שנים מהיום שבו נודע לתובע על הקשר בין הנזק לבין הרשלנות, לפי המאוחר מביניהם. עם זאת, במקרים של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעם לגיל 18.

חשוב להדגיש כי מרוץ ההתיישנות מתחיל מהרגע שבו התובע ידע או היה עליו לדעת על הרשלנות והנזק. במקרים רבים של רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ותחומים אחרים, הנזק מתגלה רק שנים לאחר הטיפול הרשלני, ובמקרים אלו תקופת ההתיישנות תימנה מיום גילוי הנזק.

הפיצוי המשפטי במקרים של רשלנות ברפואת משפחה ופנימית

הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית נועד להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שניתן, באמצעות פיצוי כספי. הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק:

• הפסד השתכרות לעבר ולעתיד
• הוצאות רפואיות ושיקומיות
• עזרת צד ג’ (סיעוד)
• כאב וסבל
• אובדן הנאות החיים
• הוצאות התאמת דיור ורכב

גובה הפיצוי תלוי בחומרת הנזק, בגיל הנפגע, במצבו התעסוקתי טרם הפגיעה, ובמידת ההשפעה של הנזק על חייו. במקרי רשלנות רפואית חמורים, הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים.

מקרי בוחן – תביעות רשלנות מוצלחות ברפואה פנימית ומשפחה

לאורך השנים, משרד עו”ד ד”ר אהובה טיכו טיפל במגוון רחב של תיקי רשלנות רפואית בתחום רפואת המשפחה והרפואה הפנימית. אחד המקרים הבולטים היה של אישה בת 45 שפנתה לרופא המשפחה עם תלונות על כאבי בטן עזים. הרופא אבחן את מצבה כהפרעה קלה במערכת העיכול ולא הפנה אותה לבדיקות נוספות. כעבור מספר חודשים אובחנה האישה עם סרטן המעי הגס בשלב מתקדם, שחייב טיפולים קשים והפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה.

במקרה זה, חוות דעת מומחה קבעה כי רופא סביר היה אמור להפנות את המטופלת לבדיקות נוספות, כולל בדיקת דם לבדיקת מדדי דלקת וקולונוסקופיה, לאור גילה והתסמינים שהציגה. התיק הסתיים בפיצוי משמעותי שכיסה את הנזקים הרפואיים, הכלכליים והנפשיים שנגרמו למטופלת.

כיצד לזהות סימני אזהרה לרשלנות ברפואת משפחה ופנימית?

זיהוי מוקדם של סימני אזהרה לרשלנות רפואית יכול לסייע במניעת נזק מתמשך ובשמירה על זכויותיך המשפטיות. סימני האזהרה הבולטים כוללים:

• אי-שיפור או החמרה במצב הרפואי למרות טיפול
• סירוב להפנות לבדיקות נוספות או לרופא מומחה
• התעלמות מתסמינים משמעותיים או מתלונות חוזרות
• אבחון שאינו תואם את התסמינים
• שינויים תכופים בדיאגנוזה ללא הסבר מניח את הדעת
• חוסר התייחסות לתוצאות בדיקות חריגות

אם אתם חושדים ברשלנות רפואית, חשוב לפעול במהירות. אספו את כל המסמכים הרפואיים, תעדו את התסמינים והשיחות עם הצוות הרפואי, ובקשו חוות דעת רפואית נוספת. פנייה מוקדמת לעורך דין רשלנות רפואית יכולה לסייע בהבנת זכויותיכם ובשמירה על ראיות חיוניות.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות ברפואת משפחה ורפואה פנימית

האם כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות?
לא. החוק מכיר בכך שהרפואה אינה מדע מדויק וישנם מצבים של “טעויות שיקול דעת” שאינן עולות כדי רשלנות. רשלנות רפואית מתקיימת רק כאשר הרופא סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל וכאשר רופא סביר באותן נסיבות היה פועל אחרת.

כמה זמן נמשך הליך תביעת רשלנות רפואית?
הליך תביעת רשלנות רפואית עשוי להימשך בין שנתיים לחמש שנים, בהתאם למורכבות המקרה. עם זאת, רבות מהתביעות מסתיימות בפשרה לפני הגעה לפסק דין סופי, מה שעשוי לקצר את משך ההליך.

האם אני יכול לתבוע את קופת החולים או את בית החולים במקום את הרופא?
כן. למעשה, במרבית המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (קופת חולים או בית חולים) ולא נגד הרופא באופן אישי. זאת, על בסיס אחריות המעסיק למעשי עובדיו (אחריות שילוחית) ולעיתים גם על בסיס רשלנות ישירה של המוסד הרפואי בפיקוח, בהדרכה או בנהלים.

סיכום

רשלנות ברפואה פנימית ומשפחה יכולה להוביל לנזקים משמעותיים ולעיתים בלתי הפיכים למטופלים. זיהוי הרשלנות, איסוף הראיות המתאימות והגשת תביעה משפטית מחייבים ידע וניסיון מקצועי בתחום המשפט הרפואי. משרד עו”ד ד”ר אהובה טיכו, עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה בתחום הרשלנות הרפואית, מספק ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי לנפגעי רשלנות רפואית.

אם אתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות ברפואת משפחה או רפואה פנימית, אל תתמודדו לבד עם ההשלכות. פנו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ותנו למומחים לבחון את המקרה שלכם ולהציע את הדרך הטובה ביותר לפעול להשגת הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.