רשלנות רפואית בניתוח – ניתוח בגב

ג’ סבלה מעקמת ונאלצה לעבור ניתוח לתיקונה. היא הוזמנה לניתוח שבוצע ביחידה לניתוחי עמוד שדרה בבית חולים. במהלך הניתוח נשפך חומר חומצי על פניה שגרם לה לכוויה כימית שפערה פצע גדול ומכוער על פניה. כיום בהיותה כבת 18 היא נותרה עם צלקת בולטת ומחוספסת על פניה שלא ניתנת לטשטוש.

בתביעה שהגישה עורכת הדין אהובה טיכו לבית משפט השלום בתל-אביב  נטען כי בדו”ח הקבלה למחלקת ההתאוששות נכתב בברור כי ג’ יצאה מהניתוח כאשר על פניה נמצאה כוויה על לחי שמאל.

מיד אחרי הניתוח היא נאלצה לעבור טיפולים במחלקה הפלסטית על מנת לנסות ולהקל על הכאבים ועל מנת לנסות ולצמצם את הנזק האסתטי שעל פניה. בין היתר היא נאלצה לעבור טיפולים של הזרקות סטרואידים לצלקת, חבישות ברטיית סיליקון ותחבושות לחץ.

תהליך ריפוי הכוויה והיווצרות הצלקת המחוספסת והבולטת היו איטיים ביותר ועקב גילה הצעיר נפגעה ג’ בדימויה העצמי כנערה מתבגרת וכאישה לעתיד.

בחוות דעת של מומחה ברפואה פלסטית ומנתח פלסטי שהוגשה בצרוף לכתב התביעה נכתב כי תוצאת הניתוח בגבה היא שנותרה צלקת על פניה ופצע כזה לא אמור להיות חלק מתוצאות הניתוח.

ג’ תבעה פיצויים בגין הפגיעה האסתטית הקשה שנותרה בפניה עקב הרשלנות הרפואית של הצוות הרפואי שניתח אותה. ג’ נכנסה צעירה ויפה לניתוח בגבה ויצאה עם צלקת מכוערת על פניה, צלקת זו הינה צלקת בולטת שאין דרך להסתירה גם עם איפור כבד. ל-ג’ ולהוריה נגרמו הפסדים רבים והוצאות כספיות גבוהות כמו גם כאב וסבל גבוהים במיוחד.