רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות לחולים

תרופות אמורות לרפא ולסייע, אך במקרים מסוימים הן עלולות לגרום לנזק בשל טעויות במתן התרופה. רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות לחולים מהווה סוג נפוץ של רשלנות רפואית שעלולה לגרום לנזקים משמעותיים. טעויות במתן תרופות יכולות להתבטא במרשם שגוי, במינון לא מתאים, באי-זיהוי של אלרגיות או אינטראקציות מסוכנות בין תרופות. במאמר זה נבחן את המשמעות המשפטית של רשלנות מסוג זה, אילו תנאים נדרשים להוכחתה, מה גובה הפיצוי שניתן לקבל, ואיך מתנהל תהליך התביעה.

מהי רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות?

רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות מתייחסת למצב בו איש צוות רפואי (רופא, אח/ות או רוקח) מתרשל במתן תרופה לחולה, באופן שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים ברפואה, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. החוק בישראל מבוסס על עוולת הרשלנות הכללית מפקודת הנזיקין, המותאמת למקרים של רשלנות רפואית.

על פי הדין, רשלנות רפואית במתן תרופות נוצרת כאשר איש צוות רפואי פועל בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה, בנסיבות דומות. לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, רשלנות מוגדרת כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או אי-עשיית מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות.

במקרה של תרופות, מדובר בסטייה מהסטנדרט המקצועי המקובל במתן הטיפול התרופתי, בדיקת התאמתו למטופל הספציפי, או במעקב אחר השפעותיו. כאשר רופא או צוות רפואי מתרשל במתן תרופות, והתרשלות זו גורמת לנזק למטופל, נוצרת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

סוגי טעויות נפוצים במתן תרופות המהווים רשלנות רפואית

ישנם מספר סוגים של טעויות במתן תרופות שעלולות להיחשב כרשלנות רפואית. חשוב להכיר אותם כדי לזהות האם המקרה הספציפי שלכם עשוי להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית:

טעויות במרשם רפואי ובמינון תרופות

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא רישום מרשם שגוי או קביעת מינון לא מתאים. רופאים חייבים להתחשב בגורמים רבים בעת קביעת מינון תרופה, כולל גיל המטופל, משקלו, מצבו הרפואי ותפקוד הכליות והכבד. מינון שגוי יכול להוביל להרעלת תרופות או לחוסר אפקטיביות של הטיפול.

במקרים רבים, טעויות במרשם כוללות גם בחירת תרופה שאינה מתאימה למצבו הרפואי של המטופל, או תרופה שעלולה לגרום לתגובה אלרגית ידועה אצל המטופל. הסיכון גדל במיוחד כאשר מדובר בתרופות עם טווח טיפולי צר, כמו וורפרין, תרופות אנטי-אפילפטיות או תרופות למחלות לב, שבהן ההבדל בין מינון יעיל למינון רעיל הוא קטן. טעויות מסוג זה מהוות בסיס לתביעות רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ותחומים רגישים אחרים.

אינטראקציות מסוכנות בין תרופות

כאשר מטופל נוטל מספר תרופות במקביל, קיים סיכון לאינטראקציות (תגובות בין-תרופתיות) העלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. רופאים ורוקחים מחויבים לבדוק אינטראקציות פוטנציאליות בין התרופות שהמטופל נוטל. אי-בדיקה של אינטראקציות אלו או התעלמות מהן יכולה להיחשב כרשלנות.

לדוגמה, שילוב של תרופות נוגדות קרישה עם תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) יכול להגביר את הסיכון לדימום משמעותי. באופן דומה, שילוב תרופות מסוימות עם תכשירים המכילים סידן או מגנזיום עלול לפגוע בספיגת התרופה ולהפחית את יעילותה. אי-התחשבות באינטראקציות ידועות כאלה מהווה סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל ועלולה להוביל לרשלנות רפואית.

טעויות ביישום הנחיות ומתן תרופה בדרך שגויה

לא רק הבחירה בתרופה או במינון חשובה, אלא גם אופן המתן שלה. טעויות יכולות להתרחש בדרך המתן של התרופה – למשל, מתן תרופה בעירוי תוך-ורידי במקום במתן תוך-שרירי או להיפך. טעויות אלו עלולות לגרום לנזקים משמעותיים, כולל נזק לרקמות, זיהומים, ובמקרים חמורים אף למוות.

בנוסף, טעויות ביישום הנחיות כוללות גם הדרכה לקויה של המטופל לגבי אופן נטילת התרופה, תדירות השימוש, או זמני הנטילה (לפני/אחרי ארוחות). לדוגמה, תרופות מסוימות צריכות להילקח על בטן ריקה, בעוד אחרות דורשות נטילה עם מזון למניעת גירוי של רירית הקיבה. הדרכה לקויה יכולה להוביל לאי-יעילות של הטיפול או לתופעות לוואי חמורות, ובכך להוות רשלנות רפואית בלידה או במצבים רפואיים אחרים.

תנאים להוכחת רשלנות רפואית במתן תרופות

על מנת להוכיח רשלנות רפואית במתן תרופות, יש לעמוד במספר תנאים משפטיים מצטברים:

חובת זהירות ורשלנות הצוות הרפואי

ראשית, יש להוכיח כי הצוות הרפואי חב חובת זהירות כלפי המטופל, וכי חובה זו הופרה. במקרה של יחסי רופא-מטופל, חובת הזהירות היא כמעט תמיד מובנת מאליה. הצוות הרפואי מחויב לפעול בהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים ברפואה.

הפרת חובת הזהירות מתבטאת בסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל. במקרה של תרופות, הדבר יכול להתבטא במתן תרופה שגויה, במינון לא מתאים, באי-זיהוי אינטראקציות מסוכנות בין תרופות, או באי-מתן הנחיות מתאימות למטופל. הסטנדרט נבחן בהתאם למה שרופא סביר, בעל אותה מומחיות, היה עושה באותן נסיבות.

ישנם מקרים בהם אף יש צורך להוכיח רשלנות רפואית בהריון הקשורה לתרופות שניתנו או לא ניתנו במהלך ההיריון, דבר המצריך מומחיות ספציפית בתחום זה.

קשר סיבתי בין הטעות התרופתית לנזק

לאחר הוכחת ההתרשלות, יש להוכיח קשר סיבתי בין הטעות במתן התרופה לבין הנזק שנגרם למטופל. כלומר, יש להראות כי הנזק נגרם כתוצאה ישירה מהטעות, ולא היה קורה אלמלא הטעות.

הוכחת הקשר הסיבתי יכולה להיות מורכבת, במיוחד במקרים בהם למטופל יש מחלות רקע או כאשר ישנם גורמים אחרים שעלולים היו לגרום לנזק. לעתים קרובות, בית המשפט נדרש לקבוע האם “במאזן ההסתברויות” הטעות התרופתית היא שגרמה לנזק.

נדרשת חוות דעת רפואית מומחה שתקשור באופן ברור בין הטעות לנזק. בעמוד על חיסון פגום מפורטות דוגמאות לקשר סיבתי בין טיפול תרופתי לנזק.

ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית במתן תרופות

חשוב להבין שלא כל טעות במתן תרופות מהווה בהכרח רשלנות רפואית. הרפואה אינה מדע מדויק, וישנם מצבים בהם רופאים עלולים לטעות למרות שנהגו בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל.

ההבדל המהותי בין טעות לרשלנות נעוץ בשאלה האם הרופא או הצוות הרפואי סטו מהסטנדרט המקצועי המקובל. טעות שגם רופא סביר, מיומן וזהיר היה עלול לעשות באותן נסיבות לא תיחשב כרשלנות. לעומת זאת, טעות הנובעת מרשלנות, חוסר תשומת לב, או סטייה מהפרוטוקולים המקובלים עשויה להוות בסיס לתביעה.

למשל, אם רופא רשם תרופה שגרמה לתגובה אלרגית אצל המטופל, אך לא היה מידע קודם על אלרגיה זו והרופא שאל את המטופל לגבי אלרגיות ידועות, סביר שלא תוכר רשלנות. לעומת זאת, אם האלרגיה הייתה מתועדת בתיק הרפואי והרופא לא בדק זאת, או התעלם מהמידע, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות. זוהי סוגיה דומה לזו שמטופלת בתביעות רשלנות רפואית בייעוץ גנטי.

אמצעים להוכחת הרשלנות בטיפול התרופתי

הוכחת רשלנות רפואית במתן תרופות דורשת איסוף ראיות ומסמכים שיתמכו בטענות התובע:

תפקידה של חוות דעת המומחה

חוות דעת של מומחה רפואי היא כלי מרכזי בתביעות רשלנות רפואית. המומחה, בדרך כלל רופא בתחום הרלוונטי, מנתח את הטיפול שניתן ומחווה דעתו האם הייתה סטייה מהסטנדרט המקצועי המקובל.

חוות הדעת צריכה להתייחס לשלושה היבטים מרכזיים: האם הייתה סטייה מהסטנדרט המקצועי המקובל (רשלנות), האם נגרם נזק למטופל, והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. ללא חוות דעת מומחה, קשה מאוד להוכיח תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט.

איכות חוות הדעת והמומחיות של כותב חוות הדעת הן קריטיות להצלחת התביעה. מומלץ לפנות למומחים מוכרים בתחומם, עם ניסיון בעדות בבית משפט. למידע נוסף על תהליכי רשומות רפואיות ניתן לקרוא בעמוד המוקדש לנושא.

איסוף תיעוד רפואי ומרשמים

איסוף התיעוד הרפואי המלא הוא צעד הכרחי בתביעות רשלנות רפואית. על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל:

• גליונות רפואיים מבית החולים או מרפאה
• מרשמים רפואיים ותיעוד של התרופות שניתנו
• תוצאות בדיקות מעבדה ובדיקות דימות
• סיכומי אשפוז ומכתבי שחרור
• תיעוד של תגובות אלרגיות או תופעות לוואי
• הנחיות שניתנו למטופל לגבי אופן נטילת התרופות

חשוב לדעת כי על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל זכאי לקבל העתק של הרשומה הרפואית שלו. במקרים רבים, שליה נעוצה או בעיות רפואיות אחרות מתועדות ברשומות אלו, והן חיוניות להוכחת התביעה.

פיצויים במקרי רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות

במקרה של הוכחת רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות, הנפגע עשוי להיות זכאי לפיצויים בגין מגוון נזקים:

ראשי נזק עיקריים בתביעות רשלנות תרופתית

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחושבים על פי מספר ראשי נזק:

• נזק גופני – פיצוי על הפגיעה הגופנית עצמה, כולל כאב וסבל
• הוצאות רפואיות – עלות טיפולים רפואיים בעבר ובעתיד, תרופות, אשפוזים ושיקום
• אובדן השתכרות – פיצוי על אובדן הכנסה בתקופת הטיפול והשיקום, וכן אובדן כושר השתכרות עתידי
• עזרה וסיעוד – פיצוי על עזרה שנדרשה בעבר ושתידרש בעתיד
• הוצאות נלוות – התאמת דיור, אביזרי עזר, הוצאות נסיעה לטיפולים וכדומה
• נזק לא ממוני – פיצוי על פגיעה באיכות חיים, כאב וסבל

במקרים של רשלנות חמורה במיוחד שהובילה למוות, בני המשפחה עשויים להיות זכאים לפיצויים בגין תלות כלכלית והוצאות קבורה, כמו גם פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים ואובדן סיכויי החלמה. זה דומה למקרים של רשלנות רפואית בטיפולי פוריות שגרמו לנזקים בלתי הפיכים.

אופן חישוב הפיצוי וגורמים משפיעים

חישוב הפיצויים מושפע ממספר גורמים, כולל חומרת הנזק, גיל הנפגע, מצבו הבריאותי טרם הפגיעה, הכנסתו טרם הפגיעה, ומידת ההשפעה של הפגיעה על חייו. בתי המשפט משתמשים בנוסחאות מורכבות ובתקדימים משפטיים לחישוב הפיצויים.

בדרך כלל, הפיצוי יחושב לפי הנזק האמיתי שנגרם, ללא תקרת פיצוי. עם זאת, במקרים של נזקים קטנים יחסית, בתי המשפט עשויים לפסוק פיצויים גלובליים. חשוב לציין כי בתביעות נגד קופות חולים ובתי חולים ציבוריים, ישנם מנגנונים להגבלת האחריות או הסדרים מיוחדים לפיצוי.

בתחום רשלנות רפואית בהריון, סכומי הפיצויים יכולים להגיע למיליוני שקלים, במיוחד במקרים שבהם נגרם נזק מתמשך לתינוק.

תהליך התביעה במקרה של רשלנות רפואית במתן תרופות

תהליך תביעת רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות כולל מספר שלבים מרכזיים:

1. פנייה ראשונית לעורך דין – תחילת התהליך היא בפגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין יעריך את הסיכויים והסיכונים בתיק.

2. איסוף תיעוד רפואי – איסוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל רשומות רפואיות, מרשמים, תוצאות בדיקות וכדומה.

3. פנייה למומחה רפואי – לצורך קבלת חוות דעת מקצועית שתתמוך בטענת הרשלנות ותקשור בין הרשלנות לנזק.

4. משלוח מכתב התראה – לפני הגשת תביעה, בדרך כלל נשלח מכתב התראה לגורם הרפואי האחראי, המפרט את טענות הרשלנות ומאפשר פתרון מוסכם.

5. הגשת כתב תביעה – אם לא הושגה הסכמה, מוגש כתב תביעה לבית המשפט המוסמך.

6. הליך משפטי – התיק עובר את שלבי ההליך המשפטי, כולל הגשת כתבי טענות, גילוי מסמכים, חקירת עדים והגשת סיכומים.

7. פסק דין או הסכם פשרה – התיק מסתיים בפסק דין של בית המשפט או בהסכם פשרה בין הצדדים.

חשוב להדגיש כי חוק ההתיישנות קובע תקופת התיישנות של 7 שנים לתביעות רשלנות רפואית, מיום האירוע או מיום שנודע לתובע על הנזק. במקרים של קטינים, ההתיישנות מתחילה מגיל 18. כפי שניתן ללמוד מהמקרים של רשלנות רפואית סרטן העור, זיהוי מועד תחילת ההתיישנות חשוב במיוחד.

פסיקות בולטות בתחום רשלנות תרופתית

בתי המשפט בישראל דנו במספר מקרים משמעותיים של רשלנות רפואית במתן תרופות, שיצרו תקדימים חשובים בתחום:

בפסק דין ע”א 5339/02 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ’ דיין, קבע בית המשפט העליון כי מתן תרופה במינון גבוה מהמותר, שגרם לנזק כבדי חמור, מהווה רשלנות רפואית. בית המשפט הדגיש את חובת הרופא לבדוק את המינון המתאים ולעקוב אחר תופעות הלוואי של התרופה.

במקרה אחר, ת.א. (מחוזי ת”א) 1272/09 פלוני נ’ בית חולים רמב”ם, נקבע כי אי-זיהוי אינטראקציה מסוכנת בין תרופות, שהובילה לדימום מוחי, מהווה רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי נדרש לבדוק אינטראקציות בין תרופות, במיוחד כאשר מדובר באינטראקציות ידועות ומתועדות.

פסיקות אלו ואחרות מדגישות את החשיבות שבית המשפט מייחס לזהירות במתן תרופות, בדיקת התאמתן למטופל הספציפי, ומעקב אחר השפעותיהן. זה דומה לדגש על זהירות ומעקב ברשלנות רפואית בניתוחי עיניים.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית במתן תרופות

האם כל תופעת לוואי של תרופה מהווה רשלנות רפואית?
לא. תופעות לוואי הן חלק בלתי נמנע מטיפול תרופתי, והופעתן אינה מעידה בהכרח על רשלנות. רשלנות תתקיים אם הרופא לא יידע את המטופל על תופעות לוואי אפשריות, לא עקב אחר הופעתן, או התעלם מתלונות המטופל על תופעות לוואי.

מה ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית במתן תרופות?
טעות רפואית היא שגיאה שעלולה להתרחש גם כאשר הצוות הרפואי פועל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל. רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הצוות הרפואי סוטה מהסטנדרט המקצועי המקובל, באופן שרופא סביר לא היה סוטה באותן נסיבות. יש לבחון כל מקרה לגופו, דוגמת כשל באבחון שיליה נעוצה.

כמה זמן לוקח להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין טעות במתן תרופה?
תביעת רשלנות רפואית דורשת הכנה יסודית, הכוללת איסוף תיעוד רפואי, קבלת חוות דעת מומחה, וניתוח משפטי. התהליך יכול להימשך מספר חודשים עד כשנה לפני הגשת התביעה לבית המשפט. חשוב להתחיל בתהליך בהקדם האפשרי, בשל מגבלות ההתיישנות.

מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית במתן תרופות?
גובה הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הנזק, גיל הנפגע, השפעת הנזק על חייו, ועוד. הפיצוי יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים במקרים קלים, ועד למיליוני שקלים במקרים חמורים. כל מקרה נבחן לגופו, והפיצוי מחושב על פי הנזק האמיתי שנגרם.

סיכום – פנייה למשרד עו”ד ד”ר אהובה טיכו

רשלנות רפואית במתן תרופות שגויות לחולים היא נושא מורכב הדורש מומחיות משפטית ורפואית. הוכחת רשלנות מסוג זה מחייבת הבנה מעמיקה של הסטנדרטים הרפואיים, יכולת לנתח תיעוד רפואי, וידע בהוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.

משרד עו”ד ד”ר אהובה טיכו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, כולל רשלנות במתן תרופות. הניסיון העשיר של המשרד בתחום, יחד עם ההבנה העמוקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים, מאפשרים לו לספק ייצוג מקצועי ויעיל לנפגעי רשלנות רפואית.

אם אתם סבורים כי נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית במתן תרופות, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. צוות המשרד יבחן את המקרה שלכם, יעריך את סיכויי התביעה, וילווה אתכם לאורך כל התהליך המשפטי, במטרה להשיג את הפיצוי המגיע לכם על פי דין. משרד עורכי דין רשלנות רפואית בהנהלת ד”ר אהובה טיכו עומד לרשותכם בכל שאלה.