רשלנות רפואית באבחון סרטן השד

סרטן השד נחשב מהסוג השכיח ביותר, אחת מכל 10 נשים מפתחת את המחלה בשלב מסוים במהלך חייה. כיום כחמשת אלפים חולות סרטן מאובחנות מדי שנה בישראל. סרטן השד אינו תוקף רק נשים, וגם אצל גברים הוא יכול להתפתח, אך נחשב לנדיר מאוד וקיימים כ50 מקרים כאלה בשנה.

 

גילוי מוקדם של סרטן השד הוא הפתרון היעיל ביותר על מנת לנצח אותו – כל עוד המחלה מאובחנת מוקדם, גדל הסיכוי להירפא ממנה (גדל ל90 אחוז). בשנים האחרונות קיימת ירידה של שני אחוז בתמותה מהמחלה וזה בהחלט נחשב להישג גדול, בחלק מהמקרים גילוי מוקדם של סימנים ולו הקטנים ביותר מונעים מהסרטן להתפתח.

 

מהי רשלנות רפואית באבחון סרטן השד

כיום קיימת מודעות מאוד גדולה למחלה, ולמרות כל האפשרויות לגילוי מוקדם של סרטן השד עדיין קיימים מקרים של סרטן השד שניתן היה למנוע או לאבחן בשלב מוקדם ולגרום לאחוזי ריפוי גבוהים יותר, ולא מעט אנו מגלים שהתוצאות אינן היו נכונות ונגרמה לנו רשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית נגרמת כאשר הרופא או הגורם הרפואי אשר מבצע את הבדיקה נכשל ברמת הזהירות של הבדיקה ורמת הדיוק באבחון המחלה לא בוצע כראוי ונגרם נזק רב למטופל עקב זה. עם זאת, לא כל מקרה נחשב לרשלנות ולא בכל מקרה כזה ראוי להגיש תביעה.

טעויות באבחון סרטן שד שעשויות להיחשב לרשלנות רפואית

 ניתן להגיש תביעה רק במידה ונגרם נזק וקיים קשר סיבתי ישיר בין הנזק למטופל. לדוגמא, אם בוצעה למטופל בדיקת ממוגרפיה ולא אובחן הגוש, ולאחר זמן קצר המטופל מתריע שהוא מרגיש את הגוש, כאשר אחרי בדיקה נוספת הוא מתגלה זאת אומרת שנגרמה למטופל רשלנות רפואית ואי דיוק בבדיקות והאבחון.

 

מיותר לציין שהדבר יוצר נזק עצום עבורו. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלב במחלה ואפילו עוד הרבה לפני שהיא התפרצה, לאנשים שקיימת היסטוריה משפחתית עם המחלה נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחלות בה.

 

לחמישה אחוז מהאוכלוסייה בזמן גילוי המחלה התגלו מוטציות בגנים שהועברו תורשתית, לכן מציעים לבצע בדיקה גנטית לסרטן השד בשלב מאוד מוקדם על מנת למנוע מהמחלה להתפרץ.

 

גם ללא המוטציות הללו המלצה לכל הנשים ללכת להיבדק בתדירות גבוה על מנת לשלול את התפרצות של המחלה. נשים הנמצאות בקבוצות סיכון עם רקע גנטי זכאיות לבדיקת MRI אחת לשנה במסגרת הסל בריאות מגיל 30 ומעלה.

 

אצל נשים אשר נמצאות נשאיות של המוטציות בגנים יכולות לשקול כריתת שד מניעתית זאת פעולה שיכולה להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות הסרטן. ההיסטוריה המשפחתית הינה חשובה מאוד ולכן חשוב מאוד שהרופא ידע את העבר המשפחתי שלכם על מנת שיוכל להציע את הבדיקות המתאימות לגילוי אותן מוטציות, במידה והרופא אינו ביקש את העבר המשפחתי ולא הביא הפניה לבדיקות גנטיות והמטופל נמצא נשאי זאת רשלנות רפואית.

 

גם כאשר המטופלת אינה מדווחת, האחריות של הרופא לשאול ולקבל ככל הניתן מידע אודות ההיסטוריה המשפחתית שלה והרקע הרפואי של משפחתה. הרופא מחויב לקבל מידע על החיים של המטופל למשל הרגלי עישון, אכילה, פעילות גופנית ואת הרקע המשפחתי למחלות כמו סרטן השד או מחלות אחרות ובמידת הצורך להפנות את המטופלת לבדיקות גנטיות.

במידה ולא בוצע תחקיר מעמיק של המטופלת על ידי הרופא, זאת עלולה להיות רשלנות רפואית במידה והמטופלת נמצאה חיובית לסרטן השד.

כיצד מגלים ומטפלים בסרטן השד?

הדרך לגלות על מחלת סרטן השד היא דרך בדיקת ממוגרפיה וזאת לאחר תחקיר המטופל ובדיקת התסמינים, עם הטכנולוגיות המתקדמות של היום ניתן בצורה מאוד קלה ומהירה לגלות האם המחלה תקפה אתכם גם, לכן חשוב מאוד לעשות בדיקות מקיפות בקביעות.

 

הטיפול בסרטן השד מתבצע בדרכים שונות וזה תלוי בדרגת המחלה. ניתוח להסרת השד נחשב למרכזי כיום אך במקרים אחרים גם טיפולי כימותרפיה וכך גם הקרנות. במקרים אחרים נכנס גם טיפול של תרופות הורמונליות ותרופות ביולוגיות, הטיפולים האלו נועדו להגדיל את אחוז ההצלחה של הניתוח ולוודא שלא נותרו תאים סרטניים כלל.

 

חשוב להבין שתא סרטני ולו אחד יכול לגרום לפרץ המחלה מחדש ואפילו להכפיל את מהירותה ולגרום להתלקחות בעוד חלקים בגוף. טיפולים אלו מתבצעים על ידי רופאים המומחים למחלות הסרטן והם נקראים אונקולוגים, סוגי הטיפול נקבעים לכל מטופל בצורה אישית בהתאם לדרגת המחלה, גודל, ורמת ההתפשטות של הסרטן בגוף המטופל.

 

סוגי הטיפול מתבצעים בצורה שונה, ניתוח להסרה מתבצע מספר שעות בלבד ולרוב הוא חד פעמי. הטיפולים האחרים יכולים להתפרס למספר חודשים כמו סבבי כימותרפיה וטיפול קרינה אשר מתבצע מידי יום במשך חודש שלם.

 

מהו הפיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן שד

עורך הדין ממש כמו הרופא מחויב לתחקר את הלקוחות שלו ואף את בני משפחתם ולברר מידע אודות ההיסטוריה המשפחתית והרקע הרפואי, כל זה על מנת לקבל כמה שיותר מידע ואת החומר הרפואי הקיים למטופל. לאחר הבירור המעמיק עורך הדין יפנה למוסדות אשר טיפלו בלקוח ויאסוף את החומר הרפואי שקיים וזה כולל בדיקות דימות והתוצאות באופן כללי את כל התיק הרפואי במלואו.

 

לאחר מכן, עורך הדין יצטרך להתייעץ עם המומחים בתחום הרפואי על מנת להבין האם בכלל קיימת עילה לתביעה, וזה אומר שאם

באמת הייתה רשלנות רפואית צריך לבדוק האם בכלל קיים קשר בינה לבין הנזק הנגרם ללקוח.

חשוב לבדוק לעומק מה הנזק הנגרם ומה החומרה שלו כתוצאה מאותה רשלנות רפואית ועד כמה ניזוק המטופל עקב הרשלנות.

לאחר איסוף המידע עורך הדין צריך לקבל חוות דעת רפואיות אותם הוא צריך להגיש לבית המשפט מה שבעצם אמור להוכיח את טענת הלקוח אשר חווה רשלנות רפואית.

 

בדרך כלל לאחר חוות הדעת הנגדיות מתבצע הליך אשר נותן אופציה לסיום התביעה או מציע פשרה בין התובע לנתבע. במידה ושני הצדדים אינם מגיעים לעמק השווה מתבצע מצב של הבאת ראיות ומתן פסק דין.

 

רשלנות רפואית יכולה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי מאוד גבוה, של מאות אלפי שקלים ואף להגיע למיליוני שקלים בשל חומרת הנזקים הנגרמו למטופל אשר פגעו בסיכויי ההחלמה שלו וקיצרו את תחולת חייו. 

 

בבית המשפט ניתן לקבוע את גובה הפיצוי אותו יקבל הנפגע ולקבוע את היקף הפגיעה. בית המשפט שואל שאלות כגון מהי הפגיעה, האם הרופא המטפל ביצע את הנדרש עליו כמו שליחת המטופל לבדיקות מתאימות והאם בוצע מחקר מעמיק אשר יכול היה לאבחן בזמן את המחלה.

 

כמו כן נשאלות השאלות כמו מה הגורם הספציפי לאבחון המאוחר של המחלה ומה הסיבה לכך ואיך היה ניתן למנוע זאת בזמן. כמו כן בית המשפט גם בודק עד כמה מאוחר גילו את המחלה ועד כמה העיכוב גרם לנזק בתחולת חייו של המטופל.

 

חשוב מאוד להבהיר כי הפיצוי הכספי בהליך כזה הוא נזק ממוני אשר מקבל הנפגע עקב הפסדי שכר והוצאות רפואיות רבות שנגרמו לו עקב הגילוי המאוחר. נזק שאינו ממוני אינו כולל פיצוי כספי וזאת מכיוון שהוא כולל כאב וסבל בלבד.