קביעת פגישת יעוץ
ילדה שנפלה מאופניים קיבלה טיפול רשלני, כללית תפצה אותה
אהובה טיכואהובה טיכו 25.09.18 רשלנות רפואית

ילדה שנפלה מאופניים קיבלה טיפול רשלני, כללית תפצה אותה

צעירה בת 25 הגישה תביעת פיצויים בגין טיפול רפואי רשלני אותו קבלה בהיותה בת 8 כאשר נפלה מאופניה ושברה שן קדמית. היא טופלה אמנם בשן שנחבלה אך לא נערך לה צילום לסת. שנים אחר כך התברר שהיא סבלה משבר. "כללית" ניסתה לטעון לאחריותם של ההורים במקרה זה אך השופטת לא השתכנעה בדבר.

סיפור הדברים:

התובעת ילידת שנת 1993 (כיום בת 25) רכבה בהיותה בת 8, על אופניה ונפלה ונחבלה בפניה. היא הובאה למרפאת שטראוס שם הייתה חברה וטופלה באמצעות תפרים בסנטר ואחר כך שוחררה לביתה. בתאריך 20/09/2001 היא הגיעה אל מרפאת שורש ושם טופלה בשן הקדמית שנחבלה בעקבות הנפילה.

בשנת 2004 היא ביצעה טיפול אורתודנטי ולקראתו היה עליה לעבור צילום פנורמי.  אז אובחן כי היא סובלת משבר בצוואר מפרק הלסת אשר ארע למעשה שנים קודם לכן. בעקבות האבחון היא עברה ניתוח במפרק הלסת והיה עליה לעבור אחר כך טיפולי פיזיותרפיה. לאחר עשר שנים היה עליה לעבור שוב ניתוח במפרק הלסת על מנת להגיע לתיקון מושלם של השבר.

התביעה שלה עוסקת בתביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה בגלל האבחון המאוחר של השבר. על פי טענתה התרשלה הנתבעת בכך שהיא לא הפנתה אותה לבצע צילום פנורמי מיד לאחר הנפילה על מנת לשלול שבר שסביר היה שיקרה על פי אופן הנפילה והחבלה.

הנתבעת הגישה בתגובה הודעת צמד ג' אשר בה היא טוענת נגד הריה של התובעת אשר הפרו את חובתם כביכול בהשגחה ובפיקוח על התובעת.

טענות הצדדים

התובעת טענה כי הגורמים הרפואיים יכלו להסיק מצורת הנפילה כי קיים חשש לשבר כזה במפרק הלסת וכי היה עליהם לבצע צילום על מנת לוודא או לשלול את הדבר. היא טוענת כי בעקבות חוסר האבחון היא סבלה מחוסר סימטריה בפנים אשר חייבו אותה לעבור שני ניתוחים קשים ומיותרים. מלבד זאת סבלה בעקבות השבר מכאבי אוזניים ומכאבים בעת שיניי טמפרטורה וכיום היא נאלצת להתמודד עם הצלקות שנותרו לה כתוצאה מהניתוח.

הוריה של התובעת בקשו פיצויים בגין אובדן ימי עבודה לצורך ליווי הצעירה לטיפולים הרפואיים אותם היה עליה לעבור כמו גם טענו כי יש לפסוק להם את עלותו של הניתוח הפרטי אותו ביצעו, זאת למרות שחברת הביטוח הפרטים מימנה להם את אותו ניתוח. הם גם תבעו פיצויים בגין תביעה באוטונומיה.

טענת הנתבעת על ידי ב"כ היא שגם אם השבר היה מאובחן בזמן היה עליה לעבור ניתוח אחד לפחות כך שלא ניתן לטעון כי מגיע לה פיצוי בגין הניתוח הראשון ובגין הצלקת שהייתה בכל מקרה נותרת בפניה. כמו כן טענה ב"כ הנתבעת כי הוריה לא הגיעו עם הילדה לטיפול רפואי משך שלוש שנים למרות שהיא סבלה מבעיות שונות באזור הלסת כמו גם מכאבים שונים.

לעניין הצלקות טענה הנתבעת כי לא מדובר בצלקות הפוגעות מהבחינה התפקודית וכי הן במקום נסתר ולא נראה לעין. כמו כן טענה הנתבעת כי אין לפצות את התובעת פעמיים היות וחברת הביטוח כבר מימנה עבורם את עלות הניתוח הפרטי והן את עלויות תרגילי הפיזיותרפיה אותם היה עליה לעבור. באשר להוצאות שהיו להורים בגין הטיפולים בילדה טענה הנתבעת כי אין לפצות אותם כלל היות ואלו לא הוכחו על ידי אסמכתה אלא נטענו על ידי ההורים עצמם והוצגו על ידן לאחר שנים רבות. מה גם שבגין הפגיעה היה עליהם ללוות אותה בכל מקרה לצורך קבלת טיפול רפואי בעקבות הנפילה ואין כאן כל מקום לדרישת פיצויים. ב"כ הנתבעת אמרה כי לכל היותר ניתן לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל וכי ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה, אליו טענה התובעת – כלל לא הוכח.

דיון והכרעה

ד"ר ל' שטיפל בילדה לאחר הנפילה אמר כי הוא אינו זוכר את המקרה וכי הוא יכול להתרשם מהרישום הרפואי. הוא טען כי כאשר מגיע יאדם עם חבלה מן הסוג הזה אין צורך להפנות לצילום. הטיפול ייעשה בהתאם למה שנמצא בשטח כמו גם בהתייחס לתלונות של הפציינט. במקרה זה הוא ראה חבלה בסנטר ועל כן הוא טיפל בזה. מעבר לכך לא היו כנראה תלונות נוספות אם אלו לא ציינו ברשומות הרפואיות.

המומחה מטעם הנתבעת טען כי בעת נפילה מאופניים וחבלה בסנטר כן מצופה מהרופא לוודא כי אין חבלה פנימית. הוא יכול לעשות זאת באמצעות תרגילים פשוטים כמו פתיחת הפה וסגירת הפה תנועות הפה לצדדים ומישוש ואיתור נפיחות. לחילופין אפשר כמובן להפנות לבדיקת דימות.

קשר סיבתי ונזק

על מנת לדון בנזקים שנוצרו היה על בית המשפט לדון ולהבחין בין הנזקים שנגרמו בעקבות החבלה לבין הנזקים שנוצרו בגלל האיחור באבחון השבר.

למעשה האי סימטריה נוצרה בעקבות איחור באבחון היות והשבר גרם להאטה בגדילה בצד אחד של הפנים. אך לא נותרו לה אחוזי נכות לאחר ניתוח זה. באשר להגבלת התנועה לא התרשם הרופא כי אכן מדובר בהגבלה משמעותית שיש לייחס לה משמעות פונקציונלית. גם התובעת עצמה העידה כי אין להגבלה הזו משמעות תפקודית מעבר לפתיחה של הפה בסטייה קלה של הלסת.

לעניין הפסד שכר התרשמה השופטת כי מדובר בבחורה אינטליגנטית אשר עוסקת במקצועה כהנדסאית תוכנה. מכאן שאי אפשר לטעון להפסד שכר בעקבות הפגיעה.

לעניין הצלקת, מדובר בצלקת הנמצאת מאחורי אוזנה השמאלית במיקום שאינו נראה לעין אך ניתן להבין כי לבחורה צעירה הדבר עשוי להפריע.

היא טענה גם ל'קליקים' שהיא סובלת מהם במפרק הלסת. הרופא מטעם הנתבעת הסביר כי היות ומדובר ברקמה רכה שמתווכת את תנועות הלסת והיות ומקום זה נפגע היא שומעת את הקליקים. אך אין לתלות זאת ברשלנות של הנתבעת היות וזוהי תוצאה של החבלה.

לעניין כאב וסבל אשר מהם סבלה משך שלוש השנים מאז נפלה ועד שאובחנה נקבעו לה פיצויים על סך 48,000 ₪ כאשר נלקחו בחשבון גם הוצאות נסיעה, טיפול אורתודנטי וגם נזקים לא ממוניים אשר נקבעו לה בגין ירידה בביטחון העצמי כתוצאה מהפגיעה ומאי הסימטריה בפניה כמו גם מראה השיניים אשר לטענתה פגעו בה מבחינה חברתית ובשל כך היא נמנעה מפעילות חברתית.

להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית – צרו קשר

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: