קביעת פגישת יעוץ
שיתוק מלידה בגפה עליונה על שם ERB
אהובה טיכו 13.11.17 רשלנות רפואית בלידה

שיתוק מלידה בגפה עליונה על שם ERB

מהו שיתוק מלידה על שם ?ERB

פרע כתפיים הוא אירוע נדיר המתרחש בכ- 0.2% מן הלידות שתוצאתו הינה שיתוק מלידה.
שיתוק מלידה נגרם בשל סיבוך לידה המכונה “היצרות כתפיים” שהתרחש בלידת התובע.
התופעה של היצרות כתפיים הינה כינוי למצב מסוים במהלך הלידה המתאפיין בכך שראש העובר כבר יצא, אך קיימים קשיים בהוצאת הכתפיים. הדבר עלול להביא לתוצאות קשות ובהן שיתוק מלידה על שם ERB.

תופעה זו מתרחשת כאשר העובר גדול מכדי שניתן יהיה לחלצו בקלות בלידה וגינאלית. ראש היילוד יוצא אל אוויר העולם, בעוד שכתפיו וחלקי גופו האחרים נשארים תקועים בתעלת הלידה. מיומנות מיוחדת נדרשת לצורך חילוץ העובר ללא פגע. לעיתים קרובות, פעולת החילוץ כרוכה בהפעלת כוח רב ובמתיחת יתר של המקלעת הברכיאלית, הגורמת נזק המתבטא בשיתוק הגפה.

מתי ניתן לתבוע ברשלנות רפואית?

שופטת בית המשפט העליון פרוקצ’ה קבעה כי “יש להיות ערים לעובדה כי לא כל פגיעה, ותהא פגיעה קשה ביותר ביולדת או בתינוק, הינה תוצאה של תקלה או רשלנות רפואית. תהליך ההיריון והלידה הינם תופעה שנילווה לה לא אחת יסוד של אי וודאות, ולעיתים סיכון בצידה. יש להבחין באזמל חד בין פגיעות שהן תולדה של פגעי טבע, בגדר אסון משמים, לבין אלה שהן פרי תקלות רפואיות” .

מרגע שיוצא ראש העובר ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק לעובר… עם זאת, הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה, היא עריכת ניתוח קיסרי.
לכן נשאלת השאלה האם התקיימו גורמי סיכון ללידה פתולוגית שחייבו את הרופאים להפעיל שיקול דעת האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה.

ואלה הם גורמי הסיכון:

  • ולדנות האם-על פי היסטורית הלידות הקודמות בודקים את הסיכון להיתקעות כתפי היילוד.
  • הריון עודף– הריון נמשך 40 שבועות בד”כ. הריון שנמשך מעל 42 שבועות ייחשב הריון עודף ועל כן יהווה גורם סיכון ליולדת.
  • עובר מקרוזומי-.הסיבוך של “פרע לידת כתפיים” שכיח במיוחד בעובר השוקל בין 4 ל- 4.5 ק”ג . על פי הספרות הרפואית האחוזים נעים בין% 15-5 מהמקרים.
    לפי ההשקפה המקובלת קיים טווח טעות בהערכת משקל קלינית בשיעור שבין 10 עד 20 אחוז ומומלץ לבצע הערכת משקל באולטרה-סאונד בנוסף להערכה הקלינית.
    הרופא המיילד חייב להפעיל שיקול דעת קליני האם לבצע ניתוח קיסרי או לידה נרתיקית בהערכת משקל בין 4000 ל 4500 גרם, ובהערכת משקל מעל 4500 גרם,
    מומלץ לשקול בחיוב ניתוח קיסרי.מקובל בארץ שארבע וחצי זה גבול שמעליו מציעים לאישה ניתוח קיסרי.
  • משקל האם– ככל שמשקלה של האם הוא גדול כך הסיכון לפרע כתפיים גדל בהתאם. כך למשל אישה שמשקלה הינו 113 ק”ג קיים סיכון מסוג זה בסדר גודל של 5% לעומת 0.6% לאישה שמשקלה פחות.

רשלנות רפואית מתקיימת אם כך כאשר לא מופעל שיקול דעת של הצוות הרפואי או שהצוות הרפואי מתעלם מגורמי הסיכון המתוארים האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה.

כיצד מגישים תביעה ברשלנות רפואית?

על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בשל סיבוך של פרע כתפיים יש לאסוף את כל החומר הרפואי הקיים. על הרופאים מוטלת חובה לתעד באופן הולם את מהלך הטיפול הרפואי ולשמור את הרשומות.
חשוב לדעת כי בית המשפט פסק כי באם קיים חסר זה צריך שיפעל לחובת בית החולים באופן שעליו יוטל הנטל לשלול רשלנות רפואית מצידו, עובדה המקלה על התובע להגדיל את סיכויי תביעתו ברשלנות רפואית מסוג זה.

שיעור הפיצויים שעשוי להיפסק בפגיעות שיתוק מלידה על שם ERB
שיעור הנכות של היילוד בגין רשלנות רפואית בלידה הינו המימד הקובע את גובה סכום הפיצויים שייפסקו.
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בגובה של 1,500,000 ₪ לאדם אשר אובחן בלידתו כסובל משיתוק על שם ERB ואשר שיעור נכותו היה 40%,ובית המשפט המחוזי בירושלים פסק אף הוא 1,500,000 ₪ לאדם אשר שיעור נכותו זהה וזאת בצירוף הפסדי השתכרות לעתיד עד לגיל הפנסיה.

פסקי דין מובילים:

ע”א 9313/03 חאלד חבייבאללה נ’ בית חולים נצרת.

ע”א 1/01 שמעון נ’ קופת חולים של ההסתדרות, תק-על 2002(2), 250 (2002).

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: