רשלנות רפואית באבחון לקוי – מה זה?
תוכן עניינים
אבחון לקוי עלול להתרחש כאשר הרופא מתרשל ונמנע מלשלוח אותך או את קרובי משפחתך לבדיקות רפואיות.
אבחון לקוי עלול להתרחש גם כשהרופא אינו מתייחס לתלונותיך או לתוצאות הבדיקות שביצעת.
כדי לבדוק אם הייתה רשלנות רפואית אנו נדאג להזמין את כל החומר הרפואי, נחלץ מהחומר את המידע הרלוונטי ונפנה את החומר למומחה המתאים.
רשלנות רפואית באבחון לקוי – מה השאלות שמנחות אותנו בבדיקת הרשלנות הן
- האם הרופאים בדקו קשר לקבוצות סיכון?
- האם הרופאים המליצו על בדיקות סקר (פירוט בהמשך)?
- האם הרופאים פעלו בהתאם להנחיות משרד הבריאות?
- האם הרופאים הפעילו שיקול דעת סביר?
- האם הרופאים התייחסו לתלונות ולבדיקות הרפואיות?
- האם הנזק (או חלק ממנו) היה נמנע אם המחלה הייתה מתגלה בזמן?
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית באבחון לקוי
- אבחון לקוי שהביא לאיחור באבחון מחלות הסרטן.
- אבחון לקוי של גידולי ראש.
- אבחון לקוי של אירוע מוחי.
- אבחון לקוי של מחלת לב כלילית.
- אבחון לקוי של מחלת הסוכרת.
- אבחון לקוי של אפילפסיה.
בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן (מחוזר מנכ”ל משרד הבריאות מס’ 8/11):
- בדיקות גנטיות בהתאם לקבוצת סיכון – לסרטן השחלות וסרטן השד.
- ממוגרפיה – לגילוי מוקדם של סרטן השד.
- קולונוסקופיה ודם סמוי בצואה – לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת.
- משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) – לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
- צילומי חזה, CT חזה – לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
- בדיקת עור תקופתית – לגילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה.
- בדיקת דם (PSA) ובדיקה גופנית – לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.
רשלנות רפואית באבחון לקוי – גיבוש התביעה
כדי לגבש את כתב תביעה יש לסכם את החומר הרפואי ולגבש השתלשלות אירועים מפורטת.
לאחר שמבררים את כל הפרטים המדויקים על הטיפול הרפואי יש לבחון את התיק בעיניים רפואיות-משפטיות ומזוויות רבות ומגוונות.
לאחר מכן יש להשלים את הבירור באמצעות המומחה המתאים.
רשלנות רפואית באבחון לקוי למחלות – פסקי דין מובילים בתחום:
ת”א 10061-10-14 א.ה. נ’ שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 18.09.2016) – החובה לעקוב אחר התוצאות של בדיקות – רופא משפחה שהפנה לבדיקות חייב לעיין בתוצאות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, במיוחד כשמדובר במחלות מסכנות חיים.
ע”א 6023/97 לאה טייג נ’ ד”ר ארנסטו גלזר [9 עמ’], נג(2) 840 (1999) – החובה לעקוב אחר תוצאות של בדיקות: בית המשפט העליון קבע כי גורמי הרפואה חייבים לקיים נהלים שיבטיחו את המשך הטיפול בחולים.
במקרה הזה הרופא שביצע את הבדיקה הרפואית היה צריך לשלוח את התוצאות לרופא המטפל.
ע”א 58/82 משה קנטור נ’ ד”ר שלום מוסייב, לט(3) 253 (1985) – החובה לבצע בדיקות ובירורים בהתאם לפרקטיקה הרפואית: הפרת חובה זו עשויה להוביל לאבחון לקוי ולרשלנות.
לתהליך הרפואי שלושה שלבים: האבחון, ההחלטה על דרך הטיפול והטיפול עצמו.
ע”א 206/87 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל נ’ עיזבון המנוח ד”ר מאיר אדיסון, מה(3) 072 (1991) – החובה לבצע בירורים רפואיים נוספים:
“לעתים נדרשות מרופא פעולות של דרישה וחקירה ובירור אינפורמציות נוספות, כשיש בנתונים שלפניו אינדיקציה לצורך בבדיקות נוספות”
אם חוויתם רשלנות רפואית באבחון, או שיש לכם חשד שקרתה רשלנות כזו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית מומחה בתחום.
