קביעת פגישת יעוץ
חוות דעת רפואיות בתביעות רשלנות רפואית
אהובה טיכו 06.02.19 רשלנות רפואית

חוות דעת רפואיות בתביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות שעניינן נזק רפואי אשר נגרם לתובע בשל טיפול רפואי לקוי שניתן לו, ואשר בגינו הוא תובע פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לו.

הפיצויים נקבעים לפי ראשי נזק, שנבחנים על-ידי בית המשפט. בסופו של התהליך מוענק פיצוי כולל המתבסס על חישוב פרטני לכל ראש נזק בנפרד. בין סעיפי הפיצוי ניתן למצוא גם פיצוי על כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, פיצוי על אבדן כושר השתכרות בעבר ובעתיד, וכן פיצויים בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות, עזרת צד ד' וכדומה.

הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא בכשל באופן מתן הטיפול; באי אבחון של מחלה; איחור באבחון מחלה; טעות באבחון; חוסר מעקב ראוי; חוסר השגחה או טיפול בתסמינים; אי עריכת בדיקת רקע מקיפה דיה בנוגע לרקע המשפחתי לרבות גורמים גנטיים רלבנטיים של החולה; התעלמות מתלונות המטופל; הימנעות מהפניה לבדיקות או התייעצויות מומחים רפואיים; מתן טיפול תרופתי שגוי או במינון לא נכון; פענוח מוטעה של ממצאי בדיקות; אי קבלת חוות דעת נוספת ועוד.

בתביעות שעניינן רשלנות רפואית, דרושה חוות דעת מטעם מומחה רפואי בתחום הרשלנות הנטענת שבה נקבע מה טיב הרשלנות הרפואית בטיפול שהוענק לתובע ומהו היקף הנזק שנגרם לו ומה גובה אחוזי הנכות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי  ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956. על בסיס שיעור הנכות ויתר נסיבות התובע, מחושב גובה הפיצוי.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, קובעות כי לכל תביעה העוסקת בנזקי גוף (למעט תביעות שעניינן תאונות דרכים) יש לצרף חוות דעת רפואית.

מי רשאי להגיש את התביעה

כל תובע המעוניין להוכיח כי נגרמה לו נכות רפואית כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, חייב לבסס את תביעתו בחוות דעת מומחה רפואי בתחום הפגיעה. לעיתים נדרשות כמה חוות דעת וזאת כאשר הנזק מערב מספר מערכות בגוף לדוגמא: במחלת הסוכרת יכולים לטפל רופא פנימי, רופא כללי- משפחה ואנדוקרינולוג. מחלת הסוכרת עלולה לפגוע במספר מערכות: בכליות, בעיניים ובכלי דם.

ישנם מקרים בהם המטופל לא יכול להגיש  את התביעה לדוגמא:

הורים יכולים להגיש תביעה בשמו של בנם הקטין, משום שלפי החוק הם משמשים אפוטרופסים טבעיים של בנם הקטין.

במקרה בו המטופל נפטר, התביעה תוגש באמצעות עזבונו – כלומר באמצעות היורשים החוקיים שלו.

במקרים בהם הנפגע לא כשיר משפטית עקב מצב נפשי או פיזי, למשל אדם מבוגר הלוקה בתשישות נפש, ולא יכול לקבל החלטות בעצמו, תוגש התביעה ע"י אפוטרופוס ממונה.

מי שבעקבות הרשלנות הרפואית מוגדר כצמח, זכאי שאפוטרופוס ממונה יגיש בשמו את התביעה.

מטרות חוות הדעת הרפואיות התומכות בתביעות רשלנות רפואית הן:

  1. לבסס את השתלשלות האירועים הרפואית.
  2. להסביר את פרטי המחלה הרפואית של התובע, מצבו הרפואי והמשמעויות הרפואיות של מצבו.
  3. להוכיח כי הייתה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת במהלך הטיפול בתובע.
  4. לקבוע/ להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות בטיפול הרפואי לנזק שנגרם לתובע .
  5. להוכיח את היקף הנזק וגובה הנכות הרפואית שנגרמה בעקבות הטיפול הרשלני.
  6. לפרט את אמצעי השיקום הנדרשים לתובע כולל את הטיפולים השונים.

בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי “מומחה רפואי” הינו “רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שפורסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים התשל”ג-1973.”

חוות הדעת תינתן על ידי רופא מומחה רפואי ועליה לעמוד בכל הקריטריונים הדרושים להגדרת חוות דעת רפואית משפטית המוגשת לבית המשפט, החוק מבהיר במפורש, במסגרת פקודת הרופאים [נוסח חדש], כי מנסחה של חוות דעת רפואית  המוגשת לבית המשפט נדרש להיות רופא מוסמך ובעל תעודות, אשר ניסיונו המקצועי מקנה לו את התואר “רופא מומחה”.

רק רופאים אלו רשאים לערוך חוות דעת רפואית לבית המשפט, וזאת בהתאם לנוסח תקנות הרופאים.

מינוי מומחה ע"י בית משפט מתי?

  1. כאשר קיים פער משמעותי בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעם בית המשפט.
  2. ישנם תחומים רפואיים בהם לא ניתן לקבל חוות דעת מומחה רפואית בארץ ובעקבות כך נאלצים התובעים להביא מומחה מחו”ל דבר שעלול לייקר משמעותית את חוות הדעת. מקרה שכזה יכול לשמש נימוק למינויו של מומחה מטעם ביהמ”ש.

מינוי מומחה מטעם ביהמ”ש בתחום הרשלנות הרפואית איננו דומה למינוי מומחה בתחומים רפואיים אחרים או לעניינים שאינם מתחום הרפואה. שופטים אינם רופאים, ועל כן נוטות הערכאות המשפטיות למנות מומחים מטעמן אשר יענו להן על השאלות המתאימות וישפכו אור על הסוגיה הרפואית הנידונה.

חשוב לזכור, המומחה הרפואי מתבקש למעשה לקבוע שחברו למקצוע נהג ברשלנות, קביעה שיכולה לגרום לתוצאות קשות ( פגיעה בשם, מוניטין, הליכים משמעתיים ואף פליליים). בשל חשש זה מתקשים רופאים רבים ליתן חוות דעת כנגד עמיתיהם בתחום הרשלנות הרפואית. כפועל יוצא ממעמדו המיוחד של המומחה מטעם בית המשפט, ההלכה הנוהגת הנה כי בתי המשפט מאמצים את חוות דעת המומחה מטעמם.

תוכן חוות הדעת:

חוות הדעת צריך שתהיה מקיפה ככל הניתן ותתייחס למספר נקודות מהותיות, ביניהן הנסיבות שהובילו לנזק הרפואי, ממצאי הבדיקות והאבחון הרפואי והערכת אחוזי הנכות הרפואית (הזמנית והקבועה) שנגרמו לתובע ברשלנות. כמו כן נדרש כי לרופא יהיה ניסיון רב ומוניטין בתחום מומחיותו, שכן אז בתי המשפט ייטו יותר לקבל את חוות דעתו.

חשוב להבין, שבחירה חכמה ומושכלת במומחה רפואי מתאים ומנוסה, אשר יערוך את חוות הדעת לבית המשפט, היא קריטית להצלחת התביעה בבית המשפט. חשוב מאד לבחור במומחה המתאים  ביותר לכתיבת חוות הדעת ולמתן עדות רפואית בבית המשפט.

משרדינו עובד מזה שנים רבות  מול מומחים רבים בתחומים רפואיים שונים  וצבר ניסיון וידע רב  המכוונים את עורכי הדין במשרד לבחירת המתאים  ביותר לצורך הכנת חוות הדעת המתאימה להצלחה בתביעה.

כאמור, חוות הדעת ואחוזי הנכות שייקבעו בהתאם לה הם אלה שיהוו את הבסיס לתביעה שתוגש ולקביעת הפיצוי הכספי שניתבע.

אם לא תוגש חוות דעת מומחה מטעם התובע, לא יקבל בית המשפט והיא תימחק מלכתחילה. כמו כן לא יתיר בית המשפט לתובע לטעון לנכות רפואית, וסכום הפיצוי שייקבע יהיה נמוך משמעותית מסכום הפיצוי שהיה נפסק לו במידה והיו נקבעים אחוזי נכות צמיתה.

עלות חוות הדעת הרפואיות

מאחר שחוות הדעת מצורפת לכתב התביעה והיא חלק מהוצאות התביעה, על התובע לשאת במימונה. במידה שהתובע יזכה בתביעה, בדרך כלל יקבע בית המשפט  כי בנוסף לפיצוי הכספי שיפסק יהיה התובע זכאי להחזר כספי מהנתבע בגין עלות חוות הדעת ושכר המומחים הרפואיים וכן החזר שכר טרחת עו"ד.

חשוב לציין, כי שכר המומחה אינו כולל את כתיבת חוות הדעת בלבד, אלא גם כתיבת חוות דעת משלימה בתשובה לחוות דעת נגדית של מומחה מטעם הנתבע, וכן מתן עדות בפני בית המשפט בתמיכה לחוות הדעת. לצערנו, בתחום הרשלנות הרפואית התעריפים הנקבעים ע"י המומחים הרפואיים, הם גבוהים ביותר ונאמדים באלפי שקלים ואף עשרות אלפי שקלים. הדבר נובע מכך שהמומחים המוכנים לסייע בהוכחת רשלנות רפואית אינם רבים, חוות הדעת הנן מורכבות וסבוכות ועליהם להגן ולהיחקר על חוות הדעת שלהם בבית משפט. המומחים אף נתונים לביקורת ועימותים מול המומחים הנגדיים מטעם ההגנה וכן ע"י בית המשפט עצמו.

מימון הוצאות משפטיות

תובעים רבים אינם יכולים לפנות לבית המשפט בשל העלויות הכרוכות בהגשת  הכוללות: אגרות בית משפט, חוות דעת מומחים ועוד'.

ישנן היום חברות מסחריות הנושאות בעצמן במלוא הסכום להגשת התביעה ומסייעות במימון הוצאות המשפט. התשלום מבוצע רק במקרה שהתביעה הסתיימה בהצלחה, בפסק דין או בהסכם פשרה. על פי ההסדרים המקובלים, במקרה שבית המשפט דחה את התביעה ​התובע יהיה פטור מהחזר העלויות לחברה שהשקיעה במימון הוצאות התביעה. יחד עם זאת, בית המשפט עלול לפסוק הוצאות אם נדחתה תביעה בפסק דין לאחר שנוהלה שנים בבית משפט

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: