רשלנות רפואית היפרדות שליה

היפרדות שליה היא מצב רפואי מסוכן המתרחש כאשר השליה מתנתקת מדופן הרחם לפני הלידה. אם אתם חוששים שנפגעתם מרשלנות רפואית הקשורה להיפרדות שליה, חשוב שתדעו שמדובר במצב רפואי חמור, שבמידה ואינה מזוהה בזמן או אינה מטופלת כראוי, היא עלולה לסכן את חייכם ואת חיי העובר. במקרים שבהם הצוות הרפואי מתעלם מסימנים מקדימים או מעכב את הטיפול הנדרש, עשוי להיווצר בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית.

תפקיד השליה בהריון תקין

השליה היא איבר הכרחי בכל הריון, המשמש כגשר חיוני בין האם לבין העובר. היא נצמדת לדופן הרחם ומקושרת לעובר דרך חבל הטבור, ומאפשרת מעבר של חמצן, נוטריינטים והורמונים החיוניים להתפתחותו, ובמקביל, השליה מסלקת פסולת מגוף העובר ואף מעניקה הגנה חיסונית מסוימת. כשעולה חשד שהשליה אינה מתפקדת כראוי – בין אם מדובר בהיפרדות או בכל פגיעה אחרת – עלולות להיות לכך השלכות מהותיות על ההריון ועל בריאות העובר.

מהי היפרדות שליה?

היפרדות שליה מתרחשת כאשר השליה מתחילה להתנתק מוקדם מדי מדופן הרחם. ההתנתקות יכולה להיות חלקית או מלאה, ולרוב היא מופיעה בשליש השלישי של ההריון (אך יכולה להופיע בכל שלב). ההיפרדות מובילה לפגיעה באספקת החמצן והחומרים החיוניים לעובר, ועלולה לגרום לדימום משמעותי אצל האם. במקרים חמורים, היפרדות שליה עלולה להוביל לסיבוכים קשים כגון לידה מוקדמת, פגיעה התפתחותית בעובר, ובמקרים נדירים אף למוות של העובר או סיכון חיי האם.

סימנים ותסמינים של היפרדות שליה

• דימום נרתיקי: דימום בצבע אדום כהה, שעלול להיות מלווה בקרישי דם. חשוב לציין שהדימום יכול להיות חיצוני או פנימי, כאשר במקרה של דימום פנימי לא תמיד יהיה ניתן להבחין בו באופן ויזואלי.
• כאב בטן: כאב חד או מתמשך בבטן התחתונה או בגב התחתון, שלעיתים מופיע בפתאומיות או מתפתח בהדרגה.
• התכווצויות רחם: התכווצויות תכופות וכואבות, לעיתים ללא רווח בין אחת לשנייה, השונות מצירי לידה רגילים.
• רגישות ברחם: הרחם נעשה רגיש למגע ונוקשה באופן מתמיד, בשונה מהתכווצויות רגילות שחולפות.
• שינויים בתנועות העובר: ירידה או היעדר תנועות עובר, מצב שמעיד על מצוקה אפשרית.
• סימני הלם: במקרים חמורים עלולים להופיע סימני הלם כגון סחרחורת, חיוורון, דופק מהיר וחולשה כללית.

גורמי הסיכון להיפרדות שליה

כשבוחנים אם הסיכון להיפרדות שליה היה קיים במהלך ההריון, מומלץ לברר אם התקיימו גורמי סיכון כמו טראומה לבטן (למשל בשל תאונה או מכה חזקה), לחץ דם גבוה או רעלת הריון. התנהגויות מסוימות, כדוגמת עישון ושימוש בסמים, גם הן פוגעות בכלי הדם ובתפקוד השליה. יתרה מזאת, אם גיל האם מעל 35, אם מדובר בהריון מרובה עוברים או אם הייתה כבר היפרדות שליה בעבר – מומלץ היה להקפיד על מעקב הדוק וזהיר. בכל מצב שבו הזניחו גורמי סיכון אלה, עשויה לעלות טענה של רשלנות רפואית.

אבחון וטיפול בהיפרדות שליה

אבחון היפרדות שליה נסמך לרוב על בדיקות פיזיות, צילומי אולטרסאונד ומעקב אחרי דופק העובר. כאשר קיים חשד להיפרדות, הצוות הרפואי מחויב לפעול במהירות, שכן כל עיכוב עלול לסכן את חייכם ואת חיי העובר, אך הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המצב ולשבוע ההריון. היפרדות קלה עשויה להסתיים במנוחה ובהשגחה צמודה, בעוד שהיפרדות חמורה דורשת לא פעם ניתוח קיסרי דחוף. בנקודה זו חשוב לציין כי זמן התגובה של הצוות הרפואי הוא קריטי, שכן עיכוב באבחון או בטיפול עלול לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות של העובר או האם. הצוות הרפואי נדרש גם לנטר באופן רציף את מצב האם, כולל מדדים חיוניים ורמות המוגלובין, ולהיות ערוך למתן טיפול תומך כגון עירוי דם במקרה הצורך.

מקרים של רשלנות רפואית בהיפרדות שליה

• אי זיהוי תסמינים מוקדמים (דימום, כאבים עזים) למרות תלונות של המטופלת
• עיכוב בביצוע בדיקות חיוניות (כגון אולטרסאונד או ניטור עוברי)
• דחיית טיפול מותאם או המנעות מטיפול קריטי במצב מאובחן
• אי ביצוע ניתוח קיסרי דחוף כשיש בו צורך
• מעקב רשלני אצל נשים עם סיכון גבוה להיפרדות שליה
• התעלמות מגורמי סיכון משמעותיים הקיימים בהיסטוריה הרפואית
• אי מתן הנחיות מתאימות למטופלת בסיכון גבוה
• תיעוד חלקי או שגוי בתיק הרפואי

איך מזהים רשלנות רפואית בהיפרדות שליה?

זיהוי רשלנות רפואית במקרים של היפרדות שליה מתבסס על מספר קריטריונים משפטיים ורפואיים מוגדרים. ראשית, יש לבחון האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל – כלומר, האם התבצע מעקב הריון תקין (או שמא יש חשד לרשלנות רפואית בהריון) האם נערכו בדיקות מתאימות בזמן, והאם ניתנה תשומת לב ראויה לגורמי סיכון קיימים. כמו כן, חשוב לבדוק האם הייתה התעלמות מתסמינים מחשידים או עיכוב בלתי סביר במתן טיפול. במקרים בהם נגרם נזק לאם או לעובר כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, איחור באבחון, או טעות בשיקול הדעת הרפואי, עשויה להתקיים עילה לתביעת רשלנות רפואית. הערכה מקצועית של התיק הרפואי על ידי מומחים בתחום הינה הכרחית לקביעת קיומה של רשלנות רפואית ולביסוס הקשר הסיבתי בין ההתנהלות הרפואית לנזק שנגרם. כאשר ניתן להוכיח כי נגרם נזק בעקבות איחור באבחון, טעות בשיקול דעת או טיפול לקוי – ייתכן שיש בידיכם עילת תביעה בעזרת חוות דעת של מומחה רפואי.

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית

אם החלטתם לבדוק את האפשרות שהתנהלות הצוות הרפואי הייתה רשלנית, מומלץ לאסוף תחילה את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי: תיק בית חולים, דוחות מעקב הריון, בדיקות אולטרסאונד וכל מסמך אחר שמתעד את מהלך ההריון והלידה. בשלב הבא, עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יפנה למומחה רפואי שיחווה את דעתו. אם חוות הדעת תומכת בקיומה של רשלנות, יוגש כתב תביעה הכולל תיאור מפורט של המקרה, פירוט הנזק והסכום הנדרש כפיצוי. חשוב לציין שישנה תקופת התיישנות להגשת תביעות מעין אלו (לרוב שבע שנים), ולכן יש חשיבות רבה לפעול במהירות ולא להשתהות בהגשת התביעה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית?

ברגע שאתם חושדים שקיימת עילה לתביעה בגין רשלנות בהיפרדות שליה, פנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכולה לשפר משמעותית את סיכוייכם, שכן כך תוכלו לאסוף ראיות חיוניות בזמן אמת ולאתר עדים רפואיים בהקדם. עורך הדין יסייע לכם בבדיקת התיק ובהערכת סיכויי התביעה, יכוון אתכם לגבי מסמכים שעליכם לאסוף, וילווה אתכם במהלך ההליך המשפטי – צעד אחר צעד. פנייה מוקדמת מאפשרת גם תכנון אסטרטגי של התביעה והתמודדות מיטבית עם ההליך המשפטי.

לסיכום