רשלנות רפואית בניתוחים אורתופדיים
תוכן עניינים
שבר מוגדר כפגיעה בהמשכיות העצם. השבר ברוב המקרים נגרם כתוצאה מחבלה או מאמץ מסיבי העולה על יכולת עמידתה של העצם בגוף (קרי, שברי מאמץ).
בפעמים רבות, דרכי הטיפול בשבר אינם מצריכים טיפולים פולשניים/כירורגים אלא ברוב המקרים הטיפול הוא שמרני – טיפול ספציפי המכוון למניעת החמרת השבר, בהנחה שיחול ריפוי טבעי של העצם. אך יחד עם זאת, חוסר טיפול ראוי בשבר, ללא הבדל בין הטיפולים, עלול לגרום לנזק קשה, הפיך או קבוע.
רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי – מה צריך לדעת
סיווגם של שברים יעשה לרוב לפי מיקומם האנטומי ולחלופין לפי סוג השבר, כך לדוגמא:
- שבר פשוט או שבר מורכב – שבר פשוט הינו שבר שבו יש קו שבר אחד בעצם בעוד שבשבר מורכב כולל חתיכה אחת או יותר של עצם שנפרדה מהעצם.
- שבר דחיסה – שבר שנגרם בעקבות מאמץ לחיצה ובו חלק מהעצם קרס לתוך עצמו.
- שבר פתוח או סגור- שבר פשוט הוא שבר שגרם לפגיעה ברקמות הרכות סביב העצם עד כי חשיפת העצם דרך העור, שבר סגור הינו ללא חשיפת העצם לאוויר).
- שבר ענף ירוק – שבר שבו רק חלק מהעצם נשבר, אופייני לרוב לילדים.
- שבר תלישה – כאשר מופעל מאמץ על גיד או רצועה אשר מחוברים לעצם ואלו תולשים את פיסת העצם אליה הם מחוברים.
חוסר אבחון נכון של שבר, עלול לגרום למטופל בחלוף הזמן לנזקים קשים ובחלק מהמקרים אף בלתי הפיכים, זאת מבלי להתייחס לכאב ולסבל שחווה המטופל בזמן השבר ולפגיעה באיכות חייו.
אבחון מהיר ונכון של סוג השבר וחומרתו דרושים בהכרח לשם טיפול מוצלח באיבר הפגוע ומגביר משמעותית את סיכויי החלמתו.
מרבית המקרים שבהם איחור באבחון של שבר יכול להוביל לתביעת רשלנות רפואית, הם:
- התעלמות מתלונות המטופל.
- אי ביצוע בדיקות ו/או צילומים ופיענוחם.
- התנהלות הגורמת לחוסר טיפול באופן שגורם נזק למטופל.
- ביצוע הטיפול באופן חלקי ולחילופין בצורה לא תקינה ו/או שאינה תואמת את הפגיעה.
- אבחון שגוי או מאוחר בזמן.
- ביצוע טיפולים/בדיקות ללא קבלת “הסכמה מדעת” מצד המטופל.
אך כאשר אנו מדברים על תביעת רשלנות רפואית באותם המצבים המנויים לעיל, לא מספיק יהיה להוכיח כי הגורם הרפואי התרשל באבחנתו אלא יש להוכיח גם כי במידה והייתה נעשית ההבחנה המתאימה, אותו הנזק ממנו סובל המטופל (במקרה הנדון, שבר) היום לא היה מתרחש או לפחות לא באותה עוצמה. לכן מומלץ להתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית.
