קביעת פגישת יעוץ
תביעות רשלנות רפואית
אהובה טיכו 07.06.22 רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה

רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה – מה זה?

תופעת השמנת היתר החולנית הנה מחלה כרונית הפוגעת במערכות גוף רבות, מקצרת תוחלת חיים ופוגעת באיכותם.

הטיפולים בהשמנת יתר חולנית מגוונים ובהם טיפול תזונתי, טיפול פסיכולוגי-התנהגותי, טיפול תרופתי וטפול ניתוחי. ניתוח בריאטרי הו יעיל כאשר עושים אותו לחולים המתאימים.

ניתוחים בריאטריים מבוצעים במרכזים רב תחומיים הניקראים מרכזים בריאטריים. ההשמנה נמדדת לפי מדד(BMI) INDEX MASS BODY.

משרד הבריאות פירסם כמה חוזרים הכוללים הנחיות לביצוע ניתוחים בריאטריים.

ההנחיות מתייחסות לתנאים הדרושים לביצוע ניתוח בריאטרי, לשלבי ההכנה הטרום ניתוחית ולמעקב לאחר ניתוח.

מנתונים סטטיסטיים לשנת 2014 עולה כי ישראל ניצבת במקום הראשון בקרב מדינות OECD בביצוע ניתוחים בריאטריים יחסית לגודל האוכלוסייה.

נמצא כי גם שעור הניתוחים הבריאטריים החוזרים בארץ הוא הגבוה בעולם.

בשנת 2018 בדק משרד מבקר המדינה את הניתוחים הבריאטריים המבוצעים במרכזים הבריאטריים בבתי החולים ובדק עשרות תיקים רפואיים של מטופלים רפואיים, מבוגרים וקטינים.

הכשלים והליקויים שעשויים להוות רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה:

  • רשלנות רפואית בהחלטה על התאמה לניתוח
  • רשלנות רפואית באי מתן מידע והסברים מלאים לפני הניתוח הבריאטרי 
  • רשלנות רפואית באי קבלת הסכמה מדעת לניתוח בריאטרי
  • רשלנות רפואית בי מתן המלצה על טיפולים חילופיים לפני ניתוח בריאטרי
  • רשלנות רפואית בבחירת הגישה הניתוחית הבריאטרית המתאימה למטופל
  • רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות והבירורים הטרום ניתוחיים
  • רשלנות רפואית בביצוע הכנה הטרום ניתוחית
  • רשלנות רפואית כירורגית בביצוע הניתוח
  • רשלנות רפואית במעקב הפוסט ניתוחי שאחר הניתוח הבריאטרי

הש’ ויצמן בפסק דין שניתן בת.א. 35143-09-13 פסק ליורשיה של מטופלת שנפטרה עקב רשלנות רפואית של בית החולים לגליל מערבי נהריה, פיצויים בסך 2,300,000 ₪ עקב רשלנות רפואית במעקב הרפואי שלאחר הניתוח.

השופט קבע כי המנוחה התאימה מבחינת ההתוויה הרפואית לביצוע ניתוח שרוול זאת לפי התיעוד הרפואי שהיה בפני המנתח בעת מתן המלצתו לניתוח.

גם אם עמד בפניו מלוא התיעוד הרפואי הנוגע למחלות מהן סבלה המנוחה, עדיין היה מומלץ ביצוע הניתוח ואפשר אף ביתר שאת נוכח.

לפיכך, לא הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי ברמב”ם בכל הקשור לניתוח שביצע ואלה לא עוולו באי גילוי נאות שיש בו להביא להעדר הסכמה מדעת ו/או פגיעה באוטונומיה. 

מאידך, נמצאה רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי בבית החולים נהרייה, אשר התקין בהמשך נקז בגוף המנוחה.

הרשלנות הינה כפולה – אי העברת הטיפול או המעקב אחר מצבה של המנוחה אל המרכז המנתח בבית החולים רמב”ם וכן הותרת הנקז בגופה של המנוחה משך תקופה ארוכה למרות שלא חל כל שיפור בהפרשות המוגלה העכורה. 

בצד רשלנות זו, הופרה חובת הגילוי המוטלת על צוות בית החולים בנהרייה להבהיר למנוחה את מצבה והסיכונים הטמונים בו על מנת שיהא בידה להחליט האם היא מעוניינת בהמשך הטיפול בבית החולים בנהרייה או עומדת על העברתה לטיפול המרכז המנתח בבית החולים רמב”ם – ואף עניין זה נמנע ממנה. 

הקשר הסיבתי בנדון ברור, השיהוי הניכר בכריתת הטחול של המנוחה ותחת זאת הותרת הנקז בגופה משך זמן רב, אף שלא היה כל שיפור במצבה גרמו להתדרדרות מצבה הרפואי, כך שעיתוי ביצוע ניתוח כריתת הטחול היה מאוחר מדי ולא היה בו לשפר את מצבה הרפואי הקשה, דבר שהביא לבסוף לפטירתה. 

לאחר התחקות אחרי נזקי המנוחה, נפסק ע”י בית המשפט המחוזי כי זכאים היא ותלוייה לפיצוי בסך של 2,300,000 ₪ לאחר ניכוי תגמולי המל”ל.

במקרים של רשלנות רפואית או אפילו חשד שיש רשלנות רפואית מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית שהינו מומחה בתחום, על מנת להחליט איך לפעול.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: