תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין

שיתוק מוחין – (CP (Cerebral Palsy

שיתוק מוחין הינו מושג רחב המייצג קבוצה של הפרעות נוירולוגיות המאופיינות בחוסר יכולת לשלוט על תפקוד ופעולות השרירים בהתאם לאזור הנפגע במוח ולעוצמתו. מידת הנכות משתנה ממקרה למקרה ונעה בין מוגבלות קלה ביותר ועד לנכות קשה מאוד.

על פי נתוני עמותת אנשי”ם (הארגון הישראלי לנכי שיתוק מוחין), שיתוק מוחין הוא פגיעה המאפיינת כ-0.05% מכלל הלידות בישראל (כלומר, 1 מכל 2,000 לידות).

הסיבה לפגיעה איננה ברורה, אך נצפו מספר גורמי סיכון עיקריים הקשורים לשיתוק מוחין, את גורמי הסיכון ניתן לחלק לשלוש תקופות זמן עיקריות:

לפני הלידה:

זיהומים ויראליים של האם: אדמת, דלקת קרום המוח

חוסר חמצן בדם האם

מצוקה עוברית

חוסר התאמת אם-עובר

הריון מרובה עוברים

פגמים מולדים בהתפתחות המוח.

במהלך הלידה:

לידה מוקדמת- גיל הריון נמוך.

משקל לידה נמוך במיוחד- מתחת ל1  ק”ג ולכן עלול להיות שכיח יותר בפגים.

חבלה בזמן לידה כדוגמת לידה מכשירנית

חוסר אספקת חמצן למוח התינוק.

שטף דם במוח.

לאחר הלידה:

חבלה בראש התינוק הגורמת לפגיעה מוחית

חום גבוה

מחלה הפוגעת ישירות במוח

פגיעות מוחיות המונעות אספקת חמצן סדירה למוח.

בעיות במערכת העצבים המרכזית.

אבחון:

ניתן להבחין כי ההתפתחות המוטורית אצל תינוקות הלוקים בשיתוק מוחין מעוכבת ולא מתפתחת על פי אבני הדרך ההתפתחותיות הרגילות. בחודשיו הראשונים של התינוק, ההורים בדרך כלל שמים לב לכך שהוא  אינו מתפתח כצפוי ואף אינו מניע את גפיו באופן רגיל. בחלק מן המקרים ישנו אירוע מקדים לשיתוק מוחין, כגון: פגות או אירוע זרימה לא מספקת של דם אל איבר מסוים בגוף. ברוב המקרים האבחנה נעשית לפני גיל שנתיים.

טיפול:

לצערנו, לא ניתן לרפא שיתוק מוחין, אך ישנם טיפולים אשר נועדו לשפר את איכות חיי המטופל.

רוב הילדים הלוקים בשיתוק מוחין נמצאים במעקב במסגרת מכונים להתפתחות הילד, שם נבנית להם תוכנית טיפול שיקומית לטווח ארוך. הטיפול מורכב מטיפול שיקומי כולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, טיפולים אורתופדיים, התאמת אמצעי עזר כגון: הליכונים, כיסאות גלגלים, מעלית וכן טיפולים המסייעים לשיפור הפעילות הגופנית של הלוקים בשיתוק מוחין.

הצוות הרפואי לרוב מודע לגורמי הסיכון לפגיעה מוחית ולגרימת שיתוק מוחין ולכן נוקט משנה זהירות בזמן הטיפול. אך עם זאת ייתכן והתרשלותו של הצוות המטפל בכל אחד מהשלבים ומגורמי הסיכון הנ”ל, עלולה להוביל לפגיעה מוחית ולשיתוק מוחין.

הדוגמאות לשיתוק מוחין כתוצאה מטיפול רפואי רשלני אינן מעטות לצערנו ולמרות ששיתוק מוחין יכול להיגרם מסיבות שונות – עפ”י הערכות  כ-10% ממקרי שיתוק המוחין נגרמים עקב אירועים של רשלנות רפואית.

רשלנות הצוות הרפואי יכולה לבוא לידי ביטוי החל מתהליך קבלת החלטות טיפול שגויות, דרך התנהלות לקויה ועד לטיפול בפועל שאינו תואם את סטנדרט הרפואה הסבירה באותה עת. כך לדוגמא, רשלנות רפואית הגורמת לשיתוק מוחין במעקב הריון עלולה להיגרם באמצעות פענוח לקוי של בדיקות מעקב היריון ובשלב הלידה עלולה להיגרם בשל לידה מכשירנית שלא מבוצעת כנדרש ולאחר הלידה בטיפול לקוי בסיבוכי פגות ועוד.

כיצד מבססים תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין?

תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין איננה מהלך פשוט כלל וכלל. התובעים, שהם בדרך כלל הוריו של הילד הנפגע צריכים להוכיח את קיומם של יסודות עוולת הרשלנות המוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, התשכ”ח-1968.

יסודות אלה הם:

קיומה של רשלנות רפואית.

קיומו של נזק מוכח.

קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) ביניהם.

תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין – כאשר שיתוק מוחין הוא תוצאה של רשלנות רפואית, נטל ההוכחה הדרוש להצלחת התביעה הוא מעל 50%.

ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה בטענה הנוגעת לשיתוק מוחין צריך להיות על בסיס ממצאים רפואיים ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת מהרופאים איננו נבדק כחוכמה “מבחן הרופא הסביר”.

להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית חייגו 072-3310399