רשלנות רפאית בניתוח קיסרי

מהו ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי הוא הליך כירורגי המשמש לחילוץ העובר מהרחם באמצעות חתך בבטן ובדופן הרחם. הניתוח מבוצע כאשר לידה וגינלית עשויה לסכן את בריאות האם או העובר, או כאשר קיימים סיבוכים שלא מאפשרים לידה טבעית. ישנם מספר מצבים רפואיים שבהם ניתוח קיסרי מומלץ, כמו למשל במקרים של מצוקה עוברית, כאשר העובר במנח עכוז (הפוך), היפרדות שליה, רעלת הריון, לידות מרובות, או כשיש צלקת רחמית מלידה קודמת שעלולה להיפתח במהלך לידה וגינלית. כמו כן, הניתוח יכול להיות מתוכנן מראש כאשר קיימת התוויה רפואית ברורה, או מבוצע במקרי חירום במהלך הלידה כאשר מתגלות בעיות בלתי צפויות.

הניתוח הקיסרי מצריך צוות רפואי מיומן הכולל מנתח, מרדים, אחות מיילדת ואנשי צוות נוספים, והוא מתבצע בבית חולים בסביבה סטרילית. בעוד שהניתוח הוא בטוח יחסית, הוא אינו נטול סיכונים, ולכן החלטה על ביצועו צריכה להיעשות על סמך הערכת סיכונים מקצועית וקפדנית.

מהי רשלנות רפואית בניתוח קיסרי?

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו עומד בסטנדרט הטיפול הסביר כפי שנדרש, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופלת או לעובר. אלו כמה מהמקרים המרכזיים העשויים להצביע על רשלנות רפואית בניתוח קיסרי:

אי ביצוע ניתוח קיסרי

במקרים שבהם לא בוצע ניתוח קיסרי למרות שקיימים סימנים רפואיים המצביעים על הצורך הדחוף בביצועו, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית חמורה. לדוגמה, אם במהלך הלידה מופיעות אינדיקציות למצוקה עוברית, כגון ירידות חדות בדופק העובר או ירידת מים עם מקוניום, ויש עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, העובר עלול לסבול מנזק מוחי או סיבוכים אחרים שעלולים לגרום לנכות או אפילו למוות, מה שעשוי להעיד על ביצוע רשלנות רפואית בלידה.

אי זיהוי נכון של הסיכונים והצורך בניתוח, או התעלמות מאינדיקציות רפואיות ברורות, עלולים לגרום נזק בלתי הפיך לאם ולעובר. מקרים כאלה עשויים להתגלות לאחר הלידה, כאשר מתברר כי הפגיעה בעובר או באם נגרמה כתוצאה מהעדר פעולה מהירה ומתאימה של הצוות הרפואי.

 

 

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי שבוצע באיחור

ביצוע ניתוח קיסרי באיחור, במצב שבו היה צורך מיידי בביצועו, עשוי להיחשב כהתרשלות בטיפול הרפואי, שעלולה להוביל לנזק חמור למטופלת ולעובר. כאשר מזהים מצבים כמו מצוקה עוברית, רעלת הריון חריפה, או היפרדות שליה, הניתוח חייב להתבצע בהקדם האפשרי כדי למנוע נזקים חמורים. איחור בביצוע הניתוח עלול להוביל למצבים רפואיים קריטיים, כמו נזק מוחי לעובר עקב מחסור בחמצן, דימומים פנימיים חמורים אצל האם, או התפתחות של סיבוכים שיכולים להחמיר את מצבה הבריאותי של האם ולהשפיע על סיכויי ההחלמה שלה.

מצבים כאלה יכולים להיגרם כתוצאה מטעויות בקבלת ההחלטות, עיכוב בהעברת המטופלת לחדר ניתוח, חוסר בציוד רפואי זמין, או טעויות ארגוניות. כאשר מתגלה כי הניתוח בוצע באיחור בלתי סביר וכי נגרם נזק כתוצאה מכך, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, בתנאי שניתן להוכיח כי האיחור הוא שגרם לנזק ולא גורמים אחרים.

ניתוח קיסרי שבוצע באופן רשלני

כאשר ניתוח קיסרי מבוצע באופן רשלני, התוצאות עלולות להיות הרות אסון הן לאם והן לעובר. רשלנות בניתוח קיסרי עשויה לכלול טעויות בביצוע החתך, כמו חיתוך בעומק לא נכון או במקום לא מתאים, שימוש בכלים לא סטריליים שגורם לזיהום, פגיעה באיברים סמוכים כמו שלפוחית השתן או המעי, או התנהלות לקויה במהלך התפירה לאחר הניתוח. בנוסף, אי הקפדה על פרוטוקול ניתוחי תקין, או חוסר תשומת לב למצב הרפואי של האם לפני, במהלך ואחרי הניתוח, יכולים להוביל לתוצאות חמורות.

תוצאה נוספת של רשלנות בניתוח קיסרי יכולה להיות השארת גוף זר בבטן האם, כמו פד גזה או חלק מכלי ניתוח, שעלולים לגרום לזיהום או לפגיעה פנימית קשה. רשלנות מסוג זה דורשת תיקון כירורגי נוסף ולעיתים אף עלולה להוביל לנזק ארוך טווח או לסכנת חיים. חשוב להדגיש כי כל פעולה כירורגית דורשת מומחיות, מיומנות והקפדה על כללי הבטיחות, והפרה של אלה עשויה להיחשב כרשלנות רפואית.

פגיעות אפשריות כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח קיסרי

פגיעות מרשלנות בניתוח קיסרי עשויות להשפיע קשות על האם והעובר. אצל האם, הפגיעות כוללות זיהומים, דימומים בלתי נשלטים, פגיעות באיברים פנימיים, ולעיתים צורך בכריתת רחם.

אצל העובר, הפגיעות הנפוצות כוללות פגיעה מוחית כתוצאה ממחסור בחמצן (היפוקסיה), נזק נוירולוגי כתוצאה מחוסר זיהוי או טיפול נכון במצוקה עוברית, פגיעות גופניות כמו חתכים או פציעות שנגרמו במהלך החילוץ, וסיבוכים נשימתיים בשל לידה מוקדמת או טיפול לא נכון.

פגיעות אלה עלולות להוביל לסיבוכים בריאותיים מתמשכים, לנכויות, ואף למוות. במקרים כאלה, התוצאות לא מוגבלות רק להיבט הבריאותי, אלא כוללות גם השלכות פסיכולוגיות על האם, האב והמשפחה כולה, בשל הטראומה שחווים בעקבות הנזק שנגרם במהלך הלידה.

האחריות המשפטית של הצוות הרפואי

הרופאים והמוסד הרפואי נושאים באחריות משפטית במקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי. עילת תביעה על רקע הפרת חובת הזהירות קמה כאשר על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי ברור בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם. חשוב לציין כי קיימת מגבלת תקופת התיישנות להגשת תביעה, ולכן מומלץ להיוועץ בהקדם האפשרי בעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לברר את האפשרויות העומדות בפני הניזוק ולפעול במועד לשמירה על הזכויות.

 

 

האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי?

תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי הן אפשריות, אך הן דורשות הוכחה ברורה ומדויקת של ביצוע רשלנות בלידה, הדורשת עמידה על מספר מרכיבים חשובים. על מנת להגיש תביעה כזו, יש להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית מצד הרופא או הצוות הרפואי, כלומר שהטיפול שקיבלה המטופלת היה נמוך מהסטנדרט המקובל והסביר בנסיבות המקרה. בנוסף, על התובע להוכיח כי הרשלנות היוותה את הגורם לנזק, וכי קיים קשר סיבתי בין הפעולות הרשלניות לבין התוצאות.

במקרים רבים, תביעה בגין רשלנות רפואית מחייבת חוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום, אשר יכול להעיד על כך שהטיפול היה בלתי הולם ושגרם לנזק שנגרם. חוות הדעת הזו מהווה ראיה חשובה בהליך המשפטי, ותפקידה לשכנע את בית המשפט כי התנהלות הצוות הרפואי הייתה רשלנית ובלתי סבירה.

קבלת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוחים קיסריים

פיצויים בגין רשלנות בניתוחים קיסריים משתנים בהתאם לחומרת הנזק שנגרם ולנסיבות המקרה. הפיצויים עשויים לכלול פיצוי בגין הוצאות רפואיות, לרבות טיפולים נוספים, ניתוחי תיקון, תרופות וטיפולים נפשיים. בנוסף, ניתן לתבוע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה או אובדן הכנסה שנגרם כתוצאה מהרשלנות. פיצוי על כאב וסבל הוא מרכיב חשוב נוסף בתביעות מסוג זה, והוא נועד לפצות את הנפגע על הסבל הנפשי והפיזי שנגרם לו.

במקרים חמורים יותר, הפיצויים יכולים לכלול גם פיצוי על פגיעה באיכות החיים, כגון קיצור תוחלת חיים, נכות, או הצורך בטיפולים מתמשכים לאורך החיים. פיצויים אלו יכולים להיות משמעותיים במיוחד כאשר הרשלנות גרמה לנזק בלתי הפיך שמשפיע על התפקוד היומיומי של הנפגע. במקרה של פטירת המטופלת או העובר כתוצאה מהרשלנות, הפיצויים יכולים לכלול גם פיצוי למשפחה בגין אובדן בן משפחה, הוצאות הלוויה, ונזק לא ממוני נוסף.

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי: התיישנות

החוק בישראל קובע כי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית תוך שבע שנים ממועד האירוע שבו נגרמה הרשלנות. זאת אומרת, אם בוצע ניתוח קיסרי שבו התרחשה רשלנות רפואית, יש למטופלת שבע שנים מהמועד שבו התרחש הניתוח כדי להגיש את התביעה. עם זאת, ישנם מצבים מיוחדים שבהם ייתכן ותקופת ההתיישנות תתחיל מאוחר יותר, למשל אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר או אם הנפגעת הייתה קטינה במועד הניתוח.

במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר רק מהיום שבו הקטין הגיע לגיל 18, כלומר, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. כמו כן, במקרים שבהם הנזק שנגרם בעקבות הרשלנות התגלה רק בשלב מאוחר יותר, תקופת ההתיישנות עשויה להתחיל מהמועד שבו הנפגעת גילתה או הייתה יכולה לגלות את הנזק.

בפועל, במקרים רבים, יש צורך להוכיח כי הגילוי המאוחר היה סביר ולא ניתן היה לגלות את הנזק מוקדם יותר, מה שמוביל לעיתים קרובות למורכבות משפטית. לפיכך, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם האפשרי לאחר זיהוי הנזק, כדי לבחון את האפשרות להגשת תביעה ולמנוע את הסיכון להתיישנות התביעה.

מה כדאי לדעת לפני שמגישים תביעת רשלנות רפואית?

לפני הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, שכן מדובר בהליך משפטי מורכב הדורש זמן ומשאבים. חשוב לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, לרבות תיק הלידה, דוחות ניתוח, תיקי טיפולים רפואיים נוספים וכל מסמך אחר שעשוי לשפוך אור על המקרה. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לספק הערכה ראשונית של סיכויי ההצלחה בתביעה ולהמליץ על דרכי הפעולה המתאימות.

תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה גם בעלויות משפטיות, ולכן חשוב להיות מודעים להוצאות הנלוות ולבחון את הכדאיות הכלכלית של הגשת התביעה. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי תביעה כזו עשויה להימשך זמן רב, ובמקרים מסוימים אף שנים, עד להגעה להסדר או לפסיקה של בית המשפט.

 

 

החשיבות בייצוג משפטי מקצועי במקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

סיוע של עורך דין מומחה ברשלנות רפואית הוא קריטי להצלחה בתביעות מסוג זה. עורך דין מנוסה יוכל לזהות את הכשלים הרפואיים שנעשו, לאסוף את הראיות הנדרשות, ולהכין את המקרה בצורה המיטבית לקראת ההליך המשפטי. הוא יידע לשתף פעולה עם מומחים רפואיים שיכולים לספק חוות דעת מקצועית שתתמוך בטענות התביעה, ולהתמודד עם הטענות וההגנה מצד הצוות הרפואי או בית החולים.

בנוסף, עורך דין מקצועי יוכל להעריך את שווי התביעה ואת הסיכויים להצלחה, ולסייע בניהול המשא ומתן על פיצויים עם הגורמים המעורבים. הוא ידאג שהלקוח יקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו על פי החוק, וישמור על זכויותיו לכל אורך התהליך המשפטי. הסיוע המשפטי יכול לעשות את ההבדל בין תוצאה מוצלחת לבין כישלון בתביעה.

בית המשפט קבע כי בית החולים יפצה ב155,000 ₪ אישה ששכחו לבצע קשירת חצוצרות במהלך ניתוח קיסרי. בית משפט השלום בירושלים חייב את בית החולים הר הצופים לפצות אישה בגין נזק שנגרם לה בכך שהצוות לא עיין בגיליון הרפואי שלה בו צוין כי מדובר באישה שהיא בהיריון בסיכון גבוה ויש לבצע בה קשירת חצוצרות.

סיפור הדברים

היולדת ילידת 1970, אישה נשואה ואם לשבעה. הוסבר לה כי הריונות נוספים עלולים לסכן את חייה ועל כן בקשה כי יבצעו במהלך ניתוח קיסרי גם קשירת חצוצרות. למעשה במהלך הניתוח הקיסרי לא בוצעה הקשירה המבוקשת, כאשר דבר זה התגלה לאחר כשנתיים וחצי לאחר שאותה אישה הרתה שוב ובשבוע ה17 עברה הפלה טבעית. בגין כך היא פנתה והגישה תביעה נגד בית החולים הר הצופים.

עובדות המקרה

מדובר באישה שהיא למודת סבל. טרם האירועים שעומדים במוקד התביעה, לפני כעשרים שנה, פרצה שריפה בביתה של התובעת כאשר בה נספה בנה ועוד שניים מילדיה נפצעו באורח קשה. התובעת חוותה משבר נפשי בעקבות האירוע הטראומטי וכי אירוע השריפה הותיר בכל בני המשפחה את אותותיו. המשפחה גם מוכרת ברשויות הרווחה.

לאחר אירוע השריפה ילדה התובעת עוד שלושה ילדים.

מלבד אלו סובלת התובעת ממחלת סוכרת בלתי מאוזנת כמוכן מתת פעילות בלוטת התריס.

הריונה השמיני הוגדר כהיריון בסיכון גבוה כאשר במהלכו היא אושפזה שלוש פעמים במחלקה לסיכוני היריון. זאת בעיקר לצורך איזון הסוכרת. במהלך ההיריון נמצא כי העובר גדול וכי הוא נמצא במנח עכוז, על כן הופנתה התובעת לניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות.

היא הופיעה לאשפוז בבית החולים שם חתמה על טופס הסכמה לניתוח וקשירה דו צדדית של חצוצרות. הטופס כולו היה כתוב בעברית ללא פירוט באנגלית מלבד ציון באנגלית של סוג הניתוח וכן שהוא כולל BTL, דהיינו קשירת חצוצרות דו צדדית.

על פי עדות התובעת, היא חתמה על טופס זה לאחר שהתייעצה עם הצוות הרפואי.

היא שוחררה כעבור מספר ימים כאשר נקבע מועד לניתוח לתאריך אשר בו גיל ההיריון צפוי להיות 38 שבועות.

כעבור מספר ימים התקבלה התובעת שוב בבית החולים, כשבוע לפני הזמן המשוער, עקב ירידת מים.

ב”גליון יולדת – מורחב”, שהוא טופס ממוחשב, צוין כי סיבת קבלתה היא ירידת מים והפרשה דמית, כמו כן צוינו מחלות רקע, עבר מיילדותי והבדיקות שבוצעו לתובעת באותיות בולטות. בעמוד הראשון של הטופס, תחת הכותרת “התראות” הופיעה טבלה, המפרטת נתונים מאשפוזים קודמים של התובעת, כמו למשל שהתובעת סובלת מסכרת ומטופלת באינסולין, וכן שהתובעת סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס ומטופלת באלטרוקסין, וכמו כן, לענייננו, ש”במידה ויולדת בניתוח קיסרי, היא מעוניינת ב BTL”. “התראות” אלו נכתבו כאמור באותיות גדולות ומובלטות, בעמוד הראשון. בסופו של הגיליון נכתב כי התובעת מועברת לחדר לידה לניתוח קיסרי דחוף.

התובעת ילדה בן בריא במשקל 4,340 ק”ג, עם ציוני אפגר תקינים. לא תועד ולא דובר כלל בימים בהם הייתה מאושפזת לאחר הלידה על אודות קשירת החצוצרות.

התובעת שוחררה כעבור חמישה ימים כאשר בגיליון השחרור תואר הניתוח אותו עברה כניתוח דחוף אשר עילתו עובר במצג עכוז. גם בטופס הזה לא הוזכר כלל הנושא של קשירת החצוצרות. כלומר לא כתוב שהיא בוצעה או שהייתה מתוכננת אך לא בוצעה בסופו של דבר.

היא שוחררה עם המלצה לשוב לביקורת כעבור שישה שבועות כפי המקובל.

לאחר כשנתיים וחצי פנתה התובעת אל רופא המשפחה בתלונה על העדר וסת מזה חמישה חודשים. סיבת הפניה בגיליון הרפואי נרשמה כדלקמן –  “תכיפות ודחיפות במתן שתן. לא קיבלה מחזור וסתי זה 5 חודשים. ידועה לאחר סגירת חצוצרות.”

לאחר כשבועיים החלה לדמם ולסבול מכאבי בטן תחתונה. היא פנתה אל בית החולים ושם התברר לה להפתעתה כי היא למעשה בהיריון וכי היא מצויה בעיצומה של הפלה. התברר כי העובר תאם גיל של 16-17 שבועות.

בעקבות כך היה עליה לעבור גרידה בהרדמה מלאה. במסגרת אותו אשפוז בקשה התובעת לבצע גם קשירת חצוצרות לפרוסקופית. היא אכן עברה גם את הטיפול הזה בהרדמה מלאה נוספת.

טענות הצדדים

התובעת –

התובעת טענה כי המנתחים התרשלו בכך על שלא עיינו ברשומות הרפואיות ועל כן גם לא היו ככל הנראה מודעים לרצונה של האישה לבצע את הליך הקשירה. כמו כן נטען כי אל נוכח הנתונים הרפואיים של האישה, חולת סכרת שאינה מאוזנת שעברה מספר ניתוחים קיסריים, בצירוף לגיל המתקדם יחסית של התובעת (39) היה על המנתחים להציע מיוזמתם את ההצעה.

על פי טענותיה של התובעת, בעקבות ההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי היא הרתה שוב ונאלצה לעבור הפלה ועוד שתי פרוצדורות רפואיות בהרדמה כללית. ניתן היה להימנע מהפרוצדורה לו קשירת החצוצרות הייתה נעשית במהלך הניתוח הקיסרי כפי שהיא בקשה טרם הלידה.

התובעת טענה כי נגרמה לה עוגמת נפש רבה מהעניין כמו גם נכות נפשית. לתמיכה בטענות אלו היא הביאה את חוות דעתו של ד”ר פואד אלפארס על פיה היא סובלת מהפרעת הסתגלות, אשר אחוזי הנכות בגינה מוערכת על ידו ב- 20%.

על פי דבריה פגעו בה פעמיים. בפעם הראשונה כאשר לא כבדו את בקשתה ולא ביצעו את הפרוצדורה אותה בקשה שיבצעו ובפעם השנייה, כאשר לא יידעו אותה כלל כי הפרוצדורה המבוקשת בעצם לא בוצעה, עובדה שהובילה שוב להיריון שהסתיים בהפלה טבעית.

הנתבעת –

הנתבעת טענה מנגד כי התובעת הגיעה אל בית החולים עם ירידת מים לצורך ניתוח חירום וכי הצוות הרפואי התמקד במה שלפניו. לא הייתה כאן כל רשלנות רפואית כאשר הצוות בחדר הניתוח התרכז בניתוח והוא לא ביצע באותו זמן פרוצדורות נוספות. הנתבעת אף הוסיפה כי החולה לא שאלה ולא דברה כלל על הדבר וכי אילו הייתה מבררת לפחות האם אכן בוצע ההליך או פונה למעקב רופא לאחר הלידה ומראה את טופס השחרור יכולה הייתה לדעת כי לא בוצעה הפרוצדורה ואז הייתה יודעת כי עליה לנקוט באמצעים אחרים בכדי למנוע היריון.

דיון והכרעה

השופטת שמעה את טענות שני הצדדים, כאשר דחתה אחת לאחת את טענותיה של הנתבעת כי יש להטיל אשם תורם על התובעת. היא טענה כי עיון קל בגיליון העברת התובעת מחדר המיון אל חדר הניתוח יכול היה לגלות לרופאים כי התובעת מבקשת לבצע גם הליך של קשירת חצוצרות. השופטת ציינה כי רמת הדחיפות של הניתוח לא מצדיקה כלל את ההתעלמות מקריאת המסמכים הרפואיים של התובעת. על פי דבריה, לאחר הוצאת התינוק הייתה השהות לעיין בגיליון הרפואי ולבצע את ההליך המבוקש.

השופטת למעשה החליטה לדחות את הניסיון של הנתבעת להטיל אשמה על התובעת וציינה כי אי אפשר היה לצפות מהנתבעת כאשר היא עם ירידת מים, שהיא תשים לב כי בטופס ההסכמה לביצוע הניתוח אכן מוזכר הנושא של קשירת חצוצרות, מה גם שהיא כבר חתמה מספר ימים קודם לכן על טופס הסכמה לניתוח אשר כלל את הסעיף של קשירת חצוצרות.

השופטת פסקה לתובעת פיצוי של 155,000 ₪ בתוספת שכ”ט עו”ד והוצאות משפט.

לסיכום