תסמונת זנב הסוס

תסמונת זנב הסוס הינה תסמונת נוירולוגית, המתרחשת עקב פגיעה בעצבים ודחיסה שלהם בתחתית חוט השדרה. אבחון מהיר וטיפול יעיל בתסמונת, יכול לפתור את הבעיה הנוירולוגית ולהשיב את האדם לתפקוד תקין, או לפחות למנוע את הדרדרות המצב. לעומת זאת, אבחון לקוי ומאוחר של התסמונת עלול להציב את המטופל במצב בו הטיפול כבר לא יועיל לו. במצבים אלו, המטופל נפגע מרשלנות רפואית.

 מהי תסמונת זנב הסוס?

תסמונת זנב הסוס, הנקראת בלשון המקצועית Cauda equina syndrome, מוגדרת בספרי הרפואה כמצב נוירולוגי חמור הכולל פגיעה בתחתי חוט השדרה. חוט השדרה הינו למעשה צבר עצבים, העוברים בתוך עמוד השדרה ומקשרים בין המוח לבין שאר חלקי הגוף. דרך חוט השדרה, עוברות הפקודות מהמוח אל שאר איברי הגוף.

בקצהו התחתון של חוט השדרה מצוי “זנב הסוס”, אליו מגיעים שורשי העצבים השונים היורדים לאורך חוט השדרה. עצבים אלו אחראים על תפקודן של הגפיים התחתונות, מערכת ההפרשות ומערכת הרבייה.

אצל אדם הסובל מתסמונת זנב הסוס, נדחסים שורשי העצבים בזנב הסוס ונגרמת פגיעה חמורה בעצבים. בשל הדחיסה של העצבים, תסמונת זנב הסוס עלולה להוביל לנכות בגפיים התחתונות, לחוסר שליטה על הסוגרים ולאי תפקוד מיני.

 תסמונת זנב הסוס וטיפול

טיפול בתסמונת זנב הסוס מבוצע באמצעות ניתוח, שמטרתו להשיב את שורשי העצבים למצבם המקורי ולמנוע את המשך הדחיסה שלהם והפגיעה בהם. הניתוח לא נחשב למורכב ולמסובך במיוחד ועל פי רוב, ככל שהוא יבוצע בזמן, הניתוח יצלח וישפר את מצבו של החולה.

כדי שהניתוח אכן יצליח, חשוב מאוד לבצע אותו תוך 48 שעות מהופעת התסמינים הראשונים לתסמונת. בחלון זמן זה, הפגיעה בעצבים עודנה אינה צמיתה וניתן לרפא אותם. לאחר מכן, העצבים יצאו מכלל תפקוד והניתוח, ברוב המקרים, כבר לא יהיה יעיל.

 תסמינים לתסמונת זנב הסוס

כאמור, תסמונת זנב הסוס פוגעת בתפקוד הגב התחתון, הגפיים התחתונות, שלפוחית השתן ובתפקוד המיני. אשר על כן, התסמינים יופיעו סביב אזורים אלו. כאבי גב חזקים, בעיקר בגב התחתון, מהווים תסמין לפגיעה. כך גם כאבים ברגליים המוקרנים מהגב התחתון.

תסמינים מובהקים יותר יהיו שיתוק בגפיים התחתונות, חוסר תחושה בתחתית עמוד השדרה (אזור האגן), חוסר תפקוד מיני ואצירת שתן. הופעה של כל אחד מהתסמינים הללו צריכה להתריע על תסמונת זנב הסוס ועל הרופא המטפל לשלוח את המטופל לאבחון התסמונת.

 אבחון תסמונת זנב הסוס

אבחון תסמונת זנב הסוס יבוצע בבדיקת CT או בבדיקת MRI. הרופא ישלח את המטופל לבדיקות אלו על סמך התסמינים שהוצגו לעיל וככל שהתסמונת תאובחן במועדה, המטופל ינותח והתסמונת תטופל.

 רשלנות רפואית תסמונת זנב הסוס

מתי מטופל ייפגע מרשלנות רפואית סביב תסמונת זנב הסוס? על פי רוב, רשלנות רפואית תתרחש כאשר הרופא לא ישלח את המטופל לבדיקת CT או לבדיקת MRI, למרות הופעת התסמינים שהוצגו לתסמונת זנב הסוס.

כדי שתביעת רשלנות רפואית אכן תצליח, צריכים להתקיים שלוש היסודות של עוולת הרשלנות – התרשלות, נזק וקשר סיבתי. נעסוק בכל אחד מהיסודות הללו.

 יסוד ההתרשלות

המרכיב הראשון ברשלנות רפואית בתסמונת זנב הסוס הוא מרכיב ההתרשלות. התרשלות מוגדרת בפקודת הנזיקין כאי עמידה בסטנדרט הזהירות המצופה מאדם או מבעל מקצוע, ובענייננו מהרופא המטפל. רופא שלא עמד בסטנדרט הרפואי המצופה ממנו התרשל במילוי תפקידו והוא מקיים את המרכיב הראשון והמרכזי בעוולת הרשלנות.

רופא לא עומד בסטנדרט הרפואי המצופה ממנו כאשר הוא אינו שולח מטופל לאבחון למרות הופעת תסמינים לתסמונת זנב הסוס. אי ההפניה ייחשב להתרשלות בתסמונת זנב הסוס, ועל בסיס התרשלות זו ייתכן כי ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית תסמונת זנב הסוס.

 יסוד הנזק

היסוד השני בעוולת הרשלנות הרפואית הוא יסוד הנזק. לא די בכך שהרופא התרשל במילוי תפקידו. ישנה דרישה כי אותה התרשלות תגרום למטופל לנזק. אם, למשל, הרופא לא אבחן בזמן את התסמונת אך כעבור כמה שעות רופא אחר אבחן אותה ושלח את המטופל לאבחון והניתוח הצליח, הרי שלמטופל לא נגרם נזק ולא ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות.

לעומת זאת, במקרים בהם לא אובחנה התסמונת כראוי וכתוצאה מכך נגרמה נכות מתסמונת זנב הסוס, הרי שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית. תסמונת זנב הסוס נכות נחשבת לנזק משמעותי, כמו גם פגיעה במערכת השתן או בתפקוד המיני, המקיימת את היסוד השני בעוולת הרשלנות.

חשוב להדגיש כי יש להוכיח שהנזק שנגרם היה צפוי, לפחות במידת מה. אם, למשל, בעקבות התסמונת חטף אדם התקף לב ונפטר, ניתן יהיה לטעון כי נזק שכזה אינו צפוי כתוצאה מהתסמונת. לעומת זאת, נכות, פגיעה בתפקוד המיני וכדומה, נחשבות לפגיעות שכיחות וצפויות כתוצאה מאי טיפול בזמן בתסמונת זנב הסוס.

 קשר סיבתי

היסוד השלישי שיש לבחון בתיקי רשלנות רפואית הוא יסוד הקשר הסיבתי. התביעה נדרשת להוכיח כי הנזק נגרם בעקבות אותה התרשלות שבוצעה. כדי להוכיח זאת, עליה להראות כי אם לא הייתה מתרחשת ההתרשלות, לא היה קורה הנזק.

נניח, למשל, שאדם הגיע לרופא לאחר שלושה ימים עם כאבים והרופא לא אבחן את תסמונת זנב הסוס, למרות שהיה עליו לאבחן זאת. בכך, הוא התרשל במילוי תפקידו. אכן, נגרם נזק לאותו אדם. אולם ככל הנראה, גם אם הרופא היה מאבחן את התסמונת, לא היה בכך כדי להואיל למטופל. זאת, מכיוון שגם אם התסמונת הייתה מאובחנת, חלפה כבר תקופה של למעלה מ-48 שעות ולכן הניתוח בלאו הכי לא היה מסייע לאדם.

 האם צריך להוכיח כוונה?

האם צריך להוכיח שהרופא התכוון לגרום לנזק או שהוא היה מודע לכך? התשובה היא חד משמעית לא! גם אם הרופא לא התכוון כלל למעול בתפקידו, הוא התרשל במילויו וככל שמתקיימים יתר יסודות עוולת הרשלנות, ניתן יהיה להגיש כנגדו תביעת רשלנות רפואית.

 ייצוג משפטי בתביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית דורשו התמחות ספציפית, ברמה הגבוהה ביותר. לכן, חשוב לבחור במשרד עורכי דין רשלנות רפואית בעל ניסיון רב בתחום. לרשותנו למעלה מ-30 שנות ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית ומאות לקוחות מרוצים. פנו אלינו לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מהשורה הראשונה בתחום, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה והגנה על זכויותיכם.