כריתת רחם עקב אי אבחון שליה נעוצה

רשלנות רפואית באי אבחון שליה נעוצה

שליה היא איבר חיוני ליילוד ולאם.

מטרת השליה (שמתפתחת במקביל לעובר), היא להעביר מהאם לעובר חמצן, הורמונים ומזון.

לשם כך השליה מתחברת מצד אחד לחבל הטבור של התינוק, ומצד שני לכלי הדם של האם בדופן הרחם. 

שליה נעוצה (Placenta Accreta) היא תופעה שבה השליה משתרשת באופן לא תקין בדופן הרחם, וחודרת בדרגות שונות אל תוך רירית הרחם.

במקרים שבהם ישנה צלקת ברחם, אין באותו מקום רקמה תקינה, ולכן אם הביצית המופרית השתרשה קרוב לאזור הצלקת, השליה שהתפתחה עלולה לחדור פנימה.

במצבים של ניתוחים קיסריים, ניתוחים להוצאת שרירנים, גרידות, שליית פתח בהריונות קודמים (מצב שבו השליה מכסה בצורה חלקית או מלאה את הפתח הפנימי של צוואר הרחם) וכל התערבות כירורגית שנעשתה ברחם והותירה בו צלקת – מעלים את הסיכון לשליה נעוצה. 

רשלנות רפואית באי אבחון שליה נעוצה – תהליך הפסיקה

 בבית משפט שלום בתל אביב בת”א 47209-10-14, הוגשה תביעה ע”י יולדת.

בבדיקת סקירת מערכות בשבוע 22 אבחן הרופא ממצאים המחשידים לשליה נעוצה והמליץ על המשך מעקב ובירור.

בפענוח בדיקת סקירת המערכות נרשם “קרוב לוודאי” שליה נעוצה.

כשהגיעה האישה לבית החולים בהריון לאחר ירידת מים, היא נבדקה ע”י רופאה שבדקה אותה בדיקה גניקולוגית ולא מצאה סימנים המצביעים על שליית פתח או שליה נעוצה. האישה יולדה בניתוח קיסרי.

לאחר הלידה, לאחר הוצאת השליה אובחן דימום.

בוצעו מספר ניסיונות לעצור את הדימום, נקראו הכוננים ומנהל המחלקה להצטרף לניתוח ולאור דימום פעיל ומסכן חיים נעשו מאמצים רבים לעצור את הדימום וכשזה לא הצליח הוחלט על כריתת הרחם.

האישה טענה כנגד בית החולים שהצוות היה צריך לעשות בדיקת US חוזרת או בדיקת MRI לשלול שליה נעוצה.

החלטת בית המשפט בתביעה

היא טענה שהצוות בבית החולים הלל יפה הסתמך ב”צורה עיוורת” על הביקור במרפאה להריון בסיכון במאיר והבדיקה הגניקולוגית, וזאת למרות היותה בסיכון גבוה לשליה נעוצה ולמרות שהממצאים מהשבוע ה22 לא נסתרו באופן מובהק.

בית המשפט דחה את תביעתה.

בית המשפט קיבל את עמדת מומחה בית החולים וקבע כי אין מדובר ברשלנות באי זיהוי חדירת שליה לדופן הרחם, במיוחד שלא היה מדובר בחדירה משמעותית.

לא היה מקום לבצע MRI לצורך אישוש אבחנת שליה נעוצה. לא הייתה אפשרות כירורגית להימנע מכריתת הרחם לאור סכנה ממשית לחייה של האישה.

הגורמים הבכירים ביותר בבית החולים השתתפו בניתוח וההחלטה על כריתת הרחם התקבלה ע”י מנהל המחלקה.

בית המשפט קיבל כי הפרקטיקה הרפואית היא שמבצעים אולטרה-סאונד בלבד ורק כאשר מתקבלת תמונה לא ברורה ודוח האולטרה-סאונד אינו חד משמעי או כאשר ישנו חשד לשליה נעוצה במקרים של ניתוחים קיסריים קודמים ושלית פתח או שליה נמוכה המכסה את הצלקת הניתוחית מבצעים גם בדיקת MRI וגם אז דיוק התוצאה אינו 100%. 

נשים שימו לב, היו זהירות פעלו לפי הכלל ‘אם יש ספק אין ספק’ ודאגו על חשבונכן ואפילו באופן פרטי לשלול שליה נעוצה ולבקש בדיקת MRI כדי לשלול כל חשש או חרדה משליה נעוצה.

במקרים בהם אתם חושדים שהייתה רשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית אשר מומחה בתחום.