רשלנות ברפואת שיניים – פגיעה בעין בהשתלת שתלים זיגומטיים

שתלים זיגומטיים הם שתלים ארוכים במיוחד אשר מושתלים דרך חיך המטופל ועד לעצמות הזיגומה. הטיפול באמצעות שתלים אלו מאפשר שיקום מלא של הפה למטופלים עם שחיקה מוגברת של החניכיים, תוך יום אחד בלבד. יחד עם היתרונות של השיטה, קיימים חסרונות ואחד מהם הוא העובדה שמדובר בטיפול מסובך שדורש מיומנות גבוהה מרופא השיניים. בישראל יכול כל רופא שיניים לבצע את הטיפול.

משרדנו הגיש תביעה נגד רופא שיניים אשר ביצע השתלה שהסתיימה בפגיעה של המשתל בעינה של המטופלת, אירוע חריג שממחיש את התכנון הלקוי של הטיפול, וכן את חוסר המיומנות והמקצועיות של הרופא.

לאחר אירוע זה ואירועים נוספים שאירעו החליטה מחלקת בריאות השן (משרד הבריאות), להוציא נוהל מיוחד בנושא של שתלים זיגומטיים (נוהל 2.11). הנוהל קובע שרופא שיניים המבצע טיפול להשתלת שתלים זיגומטיים צריך להיות: “…בעל ידע, ניסיון, הכשרה  ומיומנות באנטומיה של הפנים והגולגולת מקביל למומחה כירורגית פה ולסתות..”. ההנחיות שיצאו רק בשנת 2016, ממחישות את העובדה שעד למועד יציאת הנוהל לא הייתה רגולציה כלל בנושא השתלים הזיגומטיים. לאחר יציאת הנוהל, רופא שיניים שמבצע השתלות זיגומטיות ללא מיומנות מספיקה לוקח על עצמו סיכון משפטי ואתי כבד.

מומחה לכירורגית פה ולסת מטעם התובעת קבע כי תכנון הטיפול היה לקוי מיסודו, רופא השיניים לא ביצע אנמנזה מדויקת של מבנה הפנים והלסת של התובעת לפני ביצוע הטיפול. הרופא לא היה מיומן מספיק לביצוע הטיפול, לכן נעזר בסד כירורגי עליו הוא סמך בעיניים עצומות. בשל רשלנותו פגע הרופא בשרירי העין של התובעת. הרופא גם היה יכול להשתמש בטכניקה פשוטה, של ביצוע חתך קטן בפני המטופלת, כדי להימנע מהסיכון.  מומחה ברפואת עיניים בדק את התובעת וקבע כי לתובעת אחוזי נכות משמעותיים כתוצאה ממקרה של רשלנות רפואית.

כתוצאה מהרשלנות סובלת התובעת מהגבלה בראייה, פזילה, יובש בעיניים, ראייה כפולה, וטראומה נפשית.

עיתון ידיעות אחרונות פרסם כתבה על המקרה ובימים אלה התביעה מתבררת בבית משפט.