קביעת פגישת יעוץ
הודעה על מותו נמסרה למשפחה – אך האיש חי
אהובה טיכואהובה טיכו 19.06.18 העדר רשומה רפואית

הודעה על מותו נמסרה למשפחה – אך האיש חי

מטופל שנותח בבית חולים ברזילי קבל דו"ח ניתוח אשר בו נכתב כי הוא מת וכי הודעה נמסרה למשפחתו.

הוא הגיש תביעה לבית המשפט שהשתכנע כי אכן מדובר בחוויה קשה ונפסקו לו פיצויים על סכום של 12,000 ₪.

סיפור הדברים:

התובע יליד 1939 אינו יודע קרוא וכתוב. הוא טופל במרפאת הכאב של בית החולים ברזילי. עם תום הטיפול הוא קבל לידיו את דו"ח הניתוח מבלי שהיה מודע לכתוב בו. את הדו"ח מסר לידי רופאת המשפחה לאחר יומיים. הוא העיד כי – "הלכתי לרופאה לקופ"ח. נתתי לה את המכתב. פתחה את המכתב והתחילה לרעוד. אמרתי לה מה יש לי מחלת לב? קראה למנהלת לכולם, שאלתי מה יש לי. אמרה לי כתוב נפטר על השולחן והתקשרנו הביתה."

בדו"ח הניתוח נכתב:

"המטופל נפטר במהלך ניתוח, לאחר הניתוח התקיימה שיחה עם המשפחה."

על אשר התחולל בנפשו העיד התובע:

"בכל מקום אמרו לי אתה היית מת ועכשיו חי. בטלוויזיה בשעה שש בבוקר היה. אני בבית השתגעתי וכולי בעצבים. אני חושב רק על מת. סוגר עלי את הדלת ובוכה. מאותו רגע שקרה המקרה. אני היום חצי בן אדם. שלחו אותי לפסיכיאטרית. נתנה לי 10 קופסאות כדורים לשתות." מדובר בחולה שסבל מבעיות נפשיות וגם במהלך הדיון כאשר התובע נזכר באותם הדברים פרץ שוב בבכי.

עוד העיד התובע כי כאשר שמע את הדברים מיהר לביתו בכדי לוודא כי אשתו וילדיו לא קבלו את הבשורה המרה. אך הידיעה התפשטה מהר מאוד לכלי התקשורת ואלו צילמו וראיינו אותו.

בתחילת החקירה הכחיש התובע כי הוא סובל מבעיות נפשיות ומקשיי שינה. אך בהמשך הודה כי בשנת 2002 עבר תאונה כאשר בעקבותיה החל לסבול מקשיי שינה וקבל טיפול מתאים בגין כך. בהמשך החל לסבול מחרדות בעקבות נפילות טילים בעיר אשקלון.

הנתבעת לא הכחישה את הטעות שנכתב בדו"ח אך טענה כי מדובר בתביעה קנטרנית כאשר ברור לכולם כי מדובר כאן בטעות. עוד טענה הנתבעת כי דו"ח הסיכום נכתב באמצעות מערכת מחשוב שהייתה באותה עת בהליך הטמעה ומדובר בהחלט במעשה של מה בכך.

מלבד זאת טענה הנתבעת כי לא צורפה כל חוות דעת רפואית על אודות הנזקים עליהם טוען התובע, אי לכך אין סיבה להידרש כלל לתביעה זו.

עוד טענה הנתבעת כי כל אדם בר דעת לא היה מגיש תביעה בגין נסיבות שכאלו. מלבד זאת טענה הנתבעת כי התובע לא העיד אמת בעת אשר טען כי בזמן האירוע הוא לא סבל מבעיות נפשיות או מקשיי שינה. לצורך חיזוק עמדתה בהציגה הנתבעת את אסופת המסמכים הרפואיים אשר בהם מופיע המידע בדבר קשיי השינה והבעיות הנפשיות.

עוד ניסתה הנתבעת להזהיר את בית המשפט כי אם תתקבל התביעה הרי שהיא תגרום לפריצת הסכרים בכל מה שקשור לתלונות ותביעות מן הסוג הזה, כאשר אין ספק כי מדובר כאן בתביעה קנטרנית וטורדנית.

דיון והכרעה –

השופטת כתבה כי לאחר עיון בכתבי הטענות, סיכומי הטענות של שני הצדדים והתייחסות לתלונותיו של התובע, דינה של התביעה להתקבל בגלל הנימוקים הבאים:

חוק זכויות החולה –

"מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר אבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול …."

חוק זכויות החולה רואה חשיבות רבה ברישום ותיעוד נכון של כל הרשומות הרפואיות היות ואלו מגיעים על פי רוב לידיו של המטופל מלבד במקרים חריגים. מלבד זאת מדובר בבסיס אשר מהווה התשתית לטיפול המשך בעניינו של המטופל.

יתירה מזו, היות ונכתב בדו"ח כי הודעה נמסרה למשפחתו הרי שעובדה זו אף היא גרמה לו לחרדה רבה שמא הודיעו להם על מותו.

באשר לטענת הנתבעים כי התובע לא דבר אמת כאשר לא דיווח על הבעיות הנפשיות וקשיי הירדמות אשר מהם סבל, כתב בית המשפט כי

"מאחר והכלל הוא כי המזיק מקבל את הניזוק כפי שהוא, על רגישויותיו ומחלותיו ועליו לשאת בכל תוצאה של רגישות מעין זו" כלומר, קיים כלל כי על הנתבעת לקבל את התובע על כל המכלול ועל כל בעיותיו. היות ומדובר במטופל אשר סבל גם מבעיות נפשיות ומקשיי הירדמות הרי שעל הנתבעת לקבל אותו כפי שהוא ואל לה לקבוע כי אין להתרגש מטעות כזו. הוא בנסיבותיו האישיות סבל מעוגמת נפש רבה בגין ההודעה השגויה וכך יש להתייחס אליה. היה עליהם להתייחס לכך כי המקרה הזה יעצים את עגמת הנפש של החולה.

בעניין טענת הנתבעת כי תביעה מן הסוג הזה עשויה לגרום לפריצת סכרים  – הרי שקיימת חשיבות רבה לרישום נכון של כל רשומה רפואית בלי קשר למקרה זה. הרשומות הללו הרי מגיעות אל גורמים שונים אשר פועלים על פי זה וחלק מהתפקיד של בית המשפט הוא לקבוע את הסטנדרטים הראויים בנושא הזה. הנתבעת כמובן לא עמדה בזה וההיפך הוא הנכון.

על הטענה כי מדובר היה במערכת מחשוב חדשה ענה בית המשפט כי לא מדובר כאן בפתרון קסם וכי לא משנה אם מדובר במערכת מחשוב חדשה או ישנה, הגהה הינה מחויבת ומתחייבת תמיד בעת מסירה של רשומות רפואיות לידיו של מטופל.

עם זאת, קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענותיו של התובע בדבר עוגמת הנפש אשר נגרמה לו בעקבות הפרסום בעיתונות ובכלי התקשורת השונים, היות ופרסום הרשלנות והתקלה לא היו צפויים שיקרו בעקבות המקרה.

משכך החליט בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים על עגמת הנפש שהייתה מנת חלקו בעקבות הטעות. בית המשפט קבל את עדותו של התובע על שהיה נסער בעקבות ההודעה המוטעית כמו כן היה זה מתוך חשש למשפחתו שמא נודע להם כי הלך לבית עולמו – עובדה שכמובן לא הייתה נכונה וכי מקרה זה אף הגביר אצלו את המחשבות על המוות.

אשר על כן, החליט בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי על סך 12,000 ₪ בגין עוגמת הנפש בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין על סך 2,810 ₪.

להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית אהובה טיכו – צור קשר

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: