קביעת פגישת יעוץ
קטין שנולד עם פגיעה מוחית קשה יפוצה ב15 מיליון שקל
אהובה טיכו 22.04.18 פסקי דין

קטין שנולד עם פגיעה מוחית קשה יפוצה ב15 מיליון שקל

בית המשפט קבע כי “כללית” תפצה קטין שנולד עם פגיעה מוחית קשה בגין רשלנות רפואית בלידה. מדובר בפסק דין חדשני אשר קבע כי מקדם ההיוון המסורתי אינו מתאים למצב הכלכלי הנוכחי ויש להפחיתו באופן כזה אשר יגדיל את סכום הפיצויים.

סיפור הדברים:

התובע 1 – הקטין שנולד ביום 12/3/2009 בבית החולים “כרמל” שבחיפה.

התובעים 2 3 הם ההורים של הקטין.

בתביעה אשר אותה הגישו התובעים נגד הכללית נטען כי נגרמה רשלנות רפואית בעת הלידה כאשר הצוות הרפואי השתהה בניהול הלידה כאשר הם לא מיהרו לחלץ את היילוד אשר סבל מהאטות משמעותיות בניטור הלב. כתוצאה מכך נולד הקטין עם נזק מוחי קשה והוא סובל כיום משיתוק מוחין אשר בא לידי ביטוי בקוואדרפלגיה ספסטית ואפזיה דיסארטרית.

למעשה הודתה הנתבעת באחריותה לנזקים אשר נגרמו לקטין כתוצאה מניהול לא תקין של הלידה. המחלוקת הייתה רק בשאלת גובה הנזק.

המחלוקת למעשה מתמקדת בשאלה – מהי תוחלת החיים של הקטין, גובה הפיצוי לכל ראשי הנזק השונים, אופן פסיקת הפיצויים וכן שיעור ריבית היוון.

התובעים למעשה ביקשו לקבל פיצויים עיתיים ולא פיצוי חד פעמי כפי המקובל וזאת בהתאם לתוחלת החיים של הקטין. כמו כן הם בקשו כי נוכח הבעייתיות אשר נובעת מהפער שבין ריבית היוון לבין ריבית אשר אותה יוכלו לקבל אם ישקיעו את כספי הפיצויים ובהתחשב במקרה אשר בו יזדקק הקטין לפיצויים עיתיים חשוב להם כי הפיצוי לא יישחק אלא יישאר תואם עד כמה שניתן לצרכיו של הקטין בכל התקופות העתידיות. על כן הם בקשו כי ישנו את ריבית היוון המקובלת שעומדת על שיעור של 3% לשיעור של 1%. הנתבעת לעומת זאת טענה כי אין סיבה לסטות מהכללים הרגילים אשר בו ניתן פיצוי חד פעמי וכן אין לסטות מן ההלכה הפסוקה אשר קובעת כי ריבית היוון תעמוד על 3%.

כדי להכריע בסוגיה יש לברר שלושה סעיפים:

  1. מצבו הבריאותי של הקטין ותוחלת החיים שלו.
  2. אופן פסיקת הפיצויים – האם יהיה זה תשלום חד פעמי או תשלומים עיתיים כמו כן מה יהיה שיעור ריבית היוון.
  3. דיון בראשי הנזק.

פרק א’ – מצבו הקליני של הקטין

התובעים הגישו את חוות דעתם הרפואית של פרופסור טל שגיא – מומחית מתחום הנוירולוגיה. ושל ד”ר רעיה אריאל – מומחית מתחום הנוירופסיכולוגי ושל ד”ר עמיחי ברזנר – מנהל מחלקת שיקום ילדים בבית חולים שיבא ומומחה ברפואת ילדים. פרופסור שגיא העריכה כי הקטין סובל מ100% נכות בגין קוואדריפלגיה בצורה קשה ובנוסף מ40% נכות בגים אפאזיה דיסארטרית עם הפרעות היגוי. היא ציינה כי מעבר לכך הקטין אינו תלוי או זקוק לתרופות קבועות כמו כן הוא אינו סובל מפגיעה קוגנטיבית או ממחלות אחרות.

ד”ר לנגר כתב כי תוחלת החיים הצפויה של הקטין עומד על 60 שנה וזאת לאור הצפי כי הוא יהיה מרותק לכיסא גלגלים לכל המוקדם בעשור השלישי לחייו ולכל המאוחר בעשור החמישי לחייו.

(דיון בנושא האם נגרם קיצור בתוחלת החיים של אדם פגוע, קשה מאוד להערכה ולהכרעה, כפי שכתב השופט ריבלין:

…”סוגיה זו קשה היא. קשה היא במישור העקרוני, וקשה היא גם­ במישור היישומי. תחושה של אי נוחות מלווה את העיסוק במועד פטירתו הצפוי של אד­ם אי נוחות בשל מהות העניין וגם­ בשל היומרה לכאורה הטמונה בכך. את מועד פטירתו של אדם-­ אדם­ בריא ואדם­ שנפגע בגופו איש אינו יודע לחזות … יחד עם­ זאת, כפי שהדבר נעשה לא אחת בדיני הפיצויים העוסקים­ תכופות בעתיד וממילא בתחזיות והשערות, גם­ בהקשר זה עשוי בית במשפט לקבוע ממצא, ובלבד שהובאו בפניו חוות דעת מתאימות. אלה חוות דעת עשויות להתבסס גם­ על נתוני­ סטטיסטיים­ באשר להשפעתה של פגיעה או מחלה מסוימת על תוחלת חיים­ ובל נשכח כי תוחלת החיים של אדם­ בריא נקבעת אף היא על בסיס נתוני­ סטטיסטיים­…”.)

בנושא הזה היו חילוקי דעות בין הרופאים האם יש הבדל בין הקטין לבין אדם בריא מבחינת תוחלת החיים.

פרופסור שגיא ציינה בחוות הדעת ובעדותה: “…כשקבעתי שאין שינוי בתוחלת החיים­ שלו, זה על סמך זה שאני לא מבינה איזה גורמי סיכון יש לו למות יותר מאשר לאדם­ רגיל….זה שיש לו אינטליגנציה תקינה משפר את תוחלת חייו כיוון שאני צופה שהוא יוכל לנהל את ענייניו בעתיד, והוא יוכל לשלוט, אם­ יהיו גורמי סיכון , הוא יוכל לשלוט בהם­…. אין לו אף אחד מהגורמים­ מקצרי תוחלת החיים­ , שזה פיגור שכלי, נכות קשה שזה כיסא גלגלים אפילפסיה, הפרעות בליעה. לדעתי ל (קטין) אין גורמי סיכון מקצרי חיים­ פרט לזה שזה שיתוק מוחין ”

על פי הערכת הרופאים הגיע השופט למסקנה כי תוחלת החיים של הקטין צפויה עד לגיל 72.

פרק ב’ – אופן פסיקת הפיצויים

התובעים בקשו לבטח את עתידו של הקטין על ידי יצירת מסגרת תקציבית בטוחה אשר תוכל לספק לו את צרכיו השוטפים במיוחד לאור העובדה כי הקטין הינו בן יחיד והוריו מבוגרים למדי. הם רצו ליצור עבורו מסגרת בטוחה למשך השנים הבאות.

כמו כן בקשו התובעים להפחית את שיעור הריבית כי על פי טענתם, התנאים אשר שוררים היום אינם מאפשרים להשקיע את כספי הפיצויים בהשקעה בטוחה וסולידית אשר תניב רווחים.

הנתבעים מנגד טענו כי אין כל בעיה להשקיע את הכספים בקרנות פנסיה או השקעות נדל”ן אשר אין בהם כל סיכון.

פסק בית המשפט-

“חישוב הפיצויים­ צריך להיעשות במידת האפשר באופן כזה, שהסכום שיתקבל יתאים­ למידת הנזק שסובל התובע. כאשר מנכים­ מהפיצויים­ את הקיצבאות של הביטוח הלאומי, הדרך ההגיונית היחידה כדי להשיג מטרה זו בחישוב הפיצויים­ היא לעשות את חשבו ההיוון לפי אותה הריבית ה לגבי  הפיצויים­ והן לגבי הביטוח הלאומי … מכיוון שלגבי הקיצבאות של הביטוח הלאומי, הסכומים­ המהוונים­ נקבעו בחיקוקים­ וחובה על בית המשפט לנכותם­ בהתאם­ להוראות החיקוקים­, הרי הדרך היחידה להגיע לתוצאה צודקת היא שאחוז ההיוון יהיה שווה לגבי הפיצויים­ והקצבאות, ועל כל פנים­ שלא יהיה הפרש ניכר בי אחוזי ההיוון …”.

פרק ג’ – דיון בראשי הנזק

הפסד כושר השתכרות

התובעים טענו כי הנכות התפקודית תעסוקתית הינה מלאה ולמעשה הוא איבד כליל את כושר ההשתכרות.

על כן חושב הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות, בהיוון לפי %2 ,ובהתחשב בהיוון כפול, לתקופה שמגיל 21 ועד גיל 67 והוא מסתכם בסך .( 2 10,103 X 360.7054 X 0.7885 ) 2 2,873,457  ₪.

בנוסף חושבו הפסד הפרשות לפנסיה ותנאים סוציאליים, כמו גם הפסד קצבת זקנה בשנים האבודות ונזקים לא ממוניים כמו כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים כאשר הקטין מתמודד יום יום עם צער וסבל מתוך הבנה מלאה למצבו כאשר למעשה ניתן להגדיר אותו כ”כלוא בתוך גופו”.

בסיכומו של דבר נפסקו לקטין פיצויים בסכום של 15,065,692 ₪. השופטת פסקה את הסכומים בהתאם לקביעת השופטת כי הקטין לא יוכל לעבוד וישהה בבית הוריו כל עוד יתאפשר הדבר.

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים: