רופא שיניים יפצה מטופלת שהתלוננה על טיפול רשלני

רופא שיניים יפצה ב 127,000 ₪ מטופלת שהתלוננה על טיפול רשלני

בית המשפט השלום בחיפה פסק כי רופא שיניים מכפר אעבלין יפצה את המטופלת אשר עברה אצלו סדרה ארוכה של טיפולי שיניים אשר הותירו אותה עם סגר שיניים עקום.

רקע עובדתי

התובעת הינה ילידת 1982. תושבת הכפר אעבלין. היא טופלה אצל הנתבע – רופא השיניים בוגר בית הספר לרפואת שיניים בהדסה אשר מנהל מרפאת שיניים פרטית בכפר.

ביום 28/10/11 היא פנתה אל מרפאת השיניים בשל כאבים עזים בשן. הרופא אבחן כי מדובר בפיצוץ כותרתי בשן אשר מחייב את עקירת השן. לאחר שלושה ימים היא הופנתה לצורך ביצוע צילום רנטגן מקיף – צילום סטטוס – ללא נשך לצורך בדיקה יסודית ומקיפה והכנת תכנית טיפול בהתאם. לאור התוצאות ובעקבות תלונות שונות על כאבים ומראה לא אסתטי של כתרים אשר בוצעו בעבר על ידי רופאים אחרים הוכנה לה תכנית טיפול חדשה אשר כללה מספר גבוה של טיפולים אשר במהלכם בוצעו 13 כתרים ושני טיפולי שורש. כמו כן הותקנו בפיה חמישה גשרים.

על פי דבריה הטיפולים גרמו לה לחוסר נוחות בפה והיא אף התלוננה בפני הרופא על כך. הנתבע בדק את התובעת ואבחן כי התובעת סובלת מדלקת חניכיים כמו גם מהיגיינת פה גרועה. הנתבע הנחלה אותה כי עליה לשמור טוב יותר על היגיינת הפה לבצע טיפולי אבנית, לצחצח שיניים באופן קבוע ולבצע שטיפות. לאחר טיפול זה לא הופיעה יותר הנתבעת אצל אותו רופא שיניים.

חוות דעת רפואית מטעם הצדדים

התובעת טענה כי טיפולי השיניים התבצעו בצורה רשלנית ולא מדויקת אשר גרמה לסגר שיניים אל אחיד. היא צרפה לטענותיה את חוות הדעת הרפואית מטעם מומחה לשיקום פה ולסת ד”ר א.ש. הוא קבע במסגרת חוות הדעת כי הטיפול אכן לא היה מקצועי ורשלני וכי ברור כי חלק גדול מהטיפולים הובילו לנזקים חמורים ובלתי הפיכים. על פי הערכתו של המומחה טיפולי השיקום הנדרשים על ידי רופא מומחה אשר מתמחה בתחום הספציפי של שיקום הפה, עשוי להסתכם בסכום של כ – 160.000 ₪.

הנתבע אף הוא צרף חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו. שם חלק המומחה על המסקנות של הרופא מטעם התובע. הוא ציין כי לפני הטיפולים סבלה התובעת מבעיות שיניים חמורות אשר כללו עששת במצב מתקדם, חוסר בשיניים ועוד בעיות שונות עם כתרים ישנים. לאחר שעברה את טיפולי השורש והתקנת הכתרים וטיפולי השחזור הנדרשים התקבלה תוצאה שעונה על הדרישות הרפואיות אשר מקובלות כיום במדע רפואת השיניים.

עוד עולה מתוך חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבע כי התובעת סבלה מרגישות יתר עששת וכי נקבעו לה 27 טיפולים שיניים אשר חלק גדול מהם היא כלל לא התייצבה. כפועל יוצא מהזנחה זו התפתחה אצלה עששת בשולי כתרים שכבר הותקנו על ידי הנתבע. (בשישה כתרים מתוך 19)

עוד הוא ציין כי הטיפול החל עם השיניים התחתונות כפי בקשת המטופלת ורק אחר כך היא התלוננה גם על כאבים באזור השיניים העליונות. מסיבה זו נעשה הטיפול באופן ובסדר כזה כאשר השחזור גרם לתוצאות אשר עליהם היא מתלוננת. אך עם כל זאת, עדיין מודבר בתוצאות טובות אשר עונות כל הדרישות וכל הכללים הרפואיים.

מנגד טען המומחה מצד התובעת כי היה על התובע להכין את תכנית הטיפול המקיפה בהתאם לצילומים וכי ניתן היה לשלוט על כל המערכת בלי לגרום לנזקים האמורים.

על כך ענה הנתבע כי הייתה הדלקת אשר התפתחה רק אחר כך ולא ניתן היה לראות אותה בצילומים הראשוניים.

דבר המומחה מטעם בית המשפט

היות והתגלו פערים משמעותיים בין חוות הדעת של שני הצדדים החליט בית המשפט למנות מומחה מטעמן אשר יבדוק אף הוא את העניין. הוא מינה את ד”ר איתן ד. כמומחה בלתי תלוי.

התובעת נבדקה במרפאה של הרופא אשר קבע כי הטיפול הדנטלי שעברה המטופלת אינן מספקות. לראיה הצביע על הדלקות בחניכיים על העששת באזור השחזורים, על השברים בכותרות השיניים ועל חוסר ההתאמה בחלק מהגשים אשר חלק מהם נפלו והם מודבקים בחומר זמני.

כמו כן עלה מבדיקת המומחה מטעם בית המשפט, כי קיימת הפרעה מהותית בתנועת הלסתות. היא סובלת מתחושת כאב במפרק הלסת השמאלית כמו כן משמיע המפרק רעשי קליק. הוא גם מצא כי קו הסגר בצד שמאל הינו גבוה יותר ביחס לצד ימין ועל כן התובעת לא יכולה כלל ללעוס בצד שמאל.

הוא מצא גם כי בחלק מהשיניים בוצעו טיפולי שורש באופן לא מקצועי ולא נכון.

כמו כן על חלק מאותם שיניים נבנו גשרים ונדרש לבצע בהם שחזורים של טיפולי השורש על מנת למנוע התפתחות בעיות שונות בעתיד.

לסיכום – עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט היא כי התובעת זקוקה לטיפולי שיניים מידיים על מנת לתקן את המעוות. עלות אותם הטיפולים מסתכמת בסכום של כמאה אלף ₪.כמו כן היא עשויה להזדקק במהלך חייה בביצוע החלפה של גשרים קדמיים עליונים אשר עלותם מסכמת בכעשרים אלף ₪.

דיון והכרעה

כאן נדרש בית המשפט לבדוק – האם הייתה רשלנות רפואית מצד הנתבע על ידי שהוא לא הצלי לתובעת טיפול חלופי באמצעות שתלים.

הנתבע העיד כי הוא לא מבצע טיפולי שתלים וכי לצורך כך הוא מפנה אל רופאים מומחים אחרים.

הוא לא עשה זאת ובית המשפט קבע כי זו רשלנות רפואית שיניים מצדו.

טיפולי שורש – טיפולי השורש אשר אותם ביצע נבדקו גם כן ונבדק הרישום בכרטיס המטופלת. מובן כי היא סבלה מבעיות רבו ושונות וכי במקרים מעין אלו היה על הנתבע להפנות את התובעת אל מומחה מתחום האורתודונטיה על מנת לבצע הערכה כללית של מצב הפה ועל פי זה לקבוע את מערך הטיפול הנכון, דבר שלא נעשה כראוי.

גשרים – התקנת הגשרים אף הם לא נעשו במקצועיות הראויה את על פי דעתם של המומחים הן מטעם התובעת והן מטעם בית המשפט כאשר ההתקנה הלקויה היא זו שהובילה בסופו של דבר לקריסה של הגשרים הבעייתיים הללו.

קו הסגר בין השיניים – למעשה אין מחלוקת בין שלושת המומחים בדבר הסגר בין השיניים. ניכר פער בין הצד הימני לבין הצד השמאלי כאשר ברור כי הסגר הותקן באופן שאינו תקין. אך כאמור טען המומחה מצד הנתבעת כי הסגר כזה עדיין יכול להתקיים למרות הסטייה מהסגר האידאלי כחל עוד אין גרימת פתולוגיה למערכת התמיכה של השיניים כמו גם למפרקי הלסת.

רשלנות של התובעת

על פי טענת הנתבע יש לזקוף לחובתה של התובעת רשלנות תורמת בשיעור של כ70%. זאת בגלל שהיא לא הופיעה לעשרה מתוך 27 טיפולי השיניים אשר נקבעו לה. כמו כן היא לא ביצעה את טיפולי ההיגיינה ההכרחיים נוכח המצב החמור של שיניה. מנגד ענתה התובעת כי היו 12 פעמים אשר בהם היא הופיעה במרפאה והיא הייתה סגורה. לעניין טיפולי היגיינה כמו הסרת אבנית וכו’ היא טענה כי היא חששה לבקר אצל רופאים אחרים וכן סבלה מבעיות כלכליות.

לסיכום חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 127,098 ₪ כפיצוי על הנזקים.