רשלנות רפואית בניתוח

חולה הגיעה לביצוע צנתור בבטנה בבית חולים במחלקה לכירורגיית כלי דם. במהלך הצנתור התחיל דימום נרחב בכלי דם והצוות הרפואי עשה שימוש בדבק על מנת לנסות לעצור את הדימום. עקב השימוש הלקוי בדבק ודליפתו במעי נוצרה חסימה במעי החולה ולבסוף הצוות הרפואי נאלץ לכרות את המעיים שלה. החולה נותרה עם נכות צמיתה בגובה 100%.

בכתב תביעה שהוגש על ידי עורכת הדין אהובה טיכו נטען כי הצוות הרפואי עשה שימוש בדבק בניגוד להוראות היצרן לפיהם חל איסור לעשות שימוש בדבק זה באיברים פנימיים ובכירורגיה של כלי הדם. הצוות הרפואי התעלם מהוראות היצרן וניסה לעצור את הדימום בתוך גופה של החולה באיבריה הפנימים ובכלי הדם שלה בניגוד גמור להוראות השימוש בדבק הביולוגי. עקב השימוש הנמהר והפזיז והזרקת הדבק למערכת הדם שלה חסם הדבק כליל את העורק ובתהליך של רפלוקס (סחיפה של חלקי הדבק לכיוון המנוגד) נוצרה סתימה, לא רק לאורך הענף המדמם אלא גם של העורק המזנטריאלי העליון המספק את רוב הדם למעיים ולאיברים נוספים בבטן.

בצרוף לתביעה שהוגשה לבית המשפט הוגשה חוות דעת רפואית של מומחה לכירורגיית כלי דם שכתב כי מרבית בתי החולים בארץ לא משתמשים בדבק בתוך הגוף עקב הסיבוכים הקשים היכולים לנבוע מדליפת החומר, אין ספק שמצבה של החולה הוא תולדה ישירה של השימוש החריג בחומר.